אולימפי |

הפעם כדאי להודים למהר

דווקא אחרי ההצלחה האדירה בלונדון, הושעתה הודו מחברות בוועד האולימפי עקב מעורבות הממשלה. בשורה רעה? לא בהכרח

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר ענבר
אמיר ענבר

המשחקים האולימפיים בלונדון היו המוצלחים בתולדות הודו. למרות שחזרה מהם ללא זהב, שש המדליות שאספה היוו שיא לאומי, כפול מזה שנקבע ארבע שנים קודם בבייג'ין 2008. העתיד נראה מבטיח, עד שאור הזרקורים הוסט ממתקני הקליעה ומזירות האיגרוף וההיאבקות אל משרדי המנהלים והפוליטיקאים.

"זו טרגדיה שקצת יותר -מ100 ימים אחרי המשחקים, הספורט ההודי לא דן בדרכים להתקדם אלא בעתיד הוועד האולימפי שלו", כתב העיתונאי ו. קרישנסוומי בטור ב-BBC.
בתקופה האחרונה, העתיד הזה לוט בערפל. לפני שבועיים הושעה הוועד האולימפי של הודו (IOA) מחברותו בוועד האולימפי הבינלאומי (IOC). על הפרק: התערבות ממשלתית בענייני IOA ובחירות לראשות הוועד בהשתתפות דמויות שאינן מקובלות על ועדת האתיקה של IOC.

יש לומר מראש כי המשמעויות המיידיות של ההשעיה אינן רבות. ספורטאים הודים אמנם לא יכולים להתחרות תחת דגל המדינה, אך בתקופה זו לא נערכות תחרויות המצריכות זאת. גם הפסקת המימון שמקבל כל ועד אולימפי לאומי כ-90 אלף דולר בשנה לא תגרום יותר מדי נזק, אם כי הסרת תוספות כמענקים ותכניות פיתוח כבר עלולה לפגוע בספורטאים. יש הסבורים כי הדבר ישתלם.

לאליט בהאנוט. שימש כמזכ"ל הוועדה המארגנת של משחקי חבר העמים בניו דלהי ונעצר בחשד לשחיתותצילום: אי–פי

"העניין הוא פוליטיקה וירידה לשפל חדש", כתב בעיתון "הינדוסטאן" הקלע עבהינאב בינדרה, שהיה בבייג'ין להודי הראשון שזוכה במדליית זהב אישית, "זו יכולה להיות ברכה. ללא אירוע ספורט גדול ב-2013, הספורטאים ההודים יכולים להרשות לעצמם השעיה של 3-6 חודשים כדי לשנות את המערכת".

וזאת, ללא ספק, זקוקה לשינוי. ב-2010 הפך לאליט בהאנוט לדמות ידועה לשמצה בהודו. הוא שימש מזכ"ל הוועדה המארגנת של משחקי חבר העמים בניו דלהי, שהיו אפופי בעיות ועלו פי כמה מהמתוכנן (בין שישה לשמונה מיליארד דולר). במהרה גברה הסברה שמדובר ביותר מניהול קלוקל, והוא נעצר בחשד לשחיתות. עצור נוסף היה סורש קלמאדי, נשיא IOA.

שניהם הוחזקו מאחורי סורג ובריח קרוב לשנה, לפני ששוחררו בערבות. קלמאדי התפטר לבסוף מתפקידו, אבל מי שראה בכך הליך מזכך התבדה: לפני שבועיים נבחר מקורבו לנשיא החדש. למזכ"ל IOA נבחר, איך לא, בהאנוט. "מרתיח לי את הדם לראות אנשים כאלה חוזרים", כתב בינדרה. והוא לא היחיד.

בשבועות האחרונים הוזהרו ההודים שוב ושוב על ידי IOC להימנע מקיום הבחירות בתצורה הנוכחית, הן בשל זהות המועמדים והן בשל קיומם לפי קוד הספורט ההודי ולא על פי האמנה האולימפית. "אנו לכודים בקו האש", הסביר ויג'יי קומאר מלהוטרה ששימש נשיא זמני של IOA, "בית המשפט העליון בדלהי הורה לנו להמשיך בהתאם לקוד הספורט של הממשלה ועשינו זאת. איננו יכולים לפעול נגד החוק במדינה". במשרד הספורט ההודי, מנגד, טוענים שאין כל בעיה עם הקוד שלהם, אלא עם חוקת IOA.

סורש קלמאדי. הוחזק מאחורי סורג ובריח קרוב לשנה, לפני ששוחרר בערבותצילום: אי-אף-פי

ובכן, הם טועים. ארגונים כמו IOC ופיפ"א חרדים מאוד לעצמאות הזרועות שלהם הוועדים הלאומיים והתאחדויות הכדורגל המקומיות במדינות השונות. בעבר היו לא מעט איומים בהשעיות ואף השעיות בפועל במקרה של התערבות מצד ממשלות ופוליטיקאים בזרועות הללו. מצד אחד, הימנעות מהתערבות ממשלתית ושמירה על עצמאות הן דבר מבורך ונדרש. מנגד, האוטונומיה הזו מגבילה שינויים שעשויים להועיל לספורט המקומי.

אחד האלמנטים בקוד ההודי הוא איסור על בחירת בני 70 ומעלה לעמוד בראש התאחדויות ספורט או להחזיק בתפקיד כזה מעל 12 שנה. רק תנסו להטיל מגבלות כאלו על הוועד האולימפי הבינ"ל וזרועותיו. גם להם יש אינטרס ברור בעניין. קלמאדי שימש כנשיא IOA במשך 16 שנה. ההגבלות המבורכות לכאורה שמונעת האמנה האולימפית מציבות סביב ההשעיות הללו מימד שנוי במחלוקת, אלא שעל הנושא מאפילה זהות הנבחרים לעמוד בראש IOA.

2 מתוך 2 |
1 מתוך 2 |
2 מתוך 2 |

אלה בוודאי לא האנשים שצריכים להצעיד קדימה את הספורט בהודו. לנשיא IOA נבחר אבהאי סינג צ'אוטאלה, בעבר נשיא איגוד האיגרוף ההודי (IABF). יומיים אחרי השעיית IOA, הושעה IABF על ידי התאחדות האיגרוף הבינ"ל בחשד לחריגות בבחירות לראשות האיגוד בספטמבר.

צ'אוטאלה יצר לעצמו אז תפקיד חדש, כיו"ר IABF, בעוד אחיו ירש את מקומו כנשיא האיגוד. בנוסף, IOC הורה להתאחדויות הספורט הבינ"ל לבחון את המצב בהודו כדי "להגן על האוטונומיה של ההתאחדויות הלאומיות שלכם" ולהימנע מהתערבות ממשלתית. התאחדות החץ וקשת בהודו, למשל, נקלעה לעימות עם הממשלה בגלל שהיא מתעלמת מהגבלות גיל ואורך הכהונה הכולל של העומדים בראשה, בניגוד לקוד הספורט.

עתה הגיע שלב חילופי ההאשמות. צ'אוטאלה ובהאנוט סימנו כמטרה את רנדהיר סינג, קלע לשעבר וכיום חבר IOC שהתמודד על מזכ"לות IOA עד שהבין כי הוועד הבינ"ל לא יכיר בתוצאות ופרש מהבחירות. בהאנוט נבחר ללא יריב. "רנדהיר אחראי לבלגן", אומר צ'אוטאלה, "כשהבין שאין לו רוב, הוא השתמש בקשריו בIOC- כדי לפגוע בנו. הוא פיזר לכלוך בכל רחבי הספורט ההודי". רנדהיר משיב: "אני חושב על האינטרס האולימפי של הודו. ההשעיה נותנת הזדמנות לנקות את הבלגן".

רנדהיר, כך נראה, זוכה לתמיכה רחבה בציבור, שמאס בפוליטיקאים המנהלים את הספורט, לעתים במשך עשרות שנים. "השתתפות בפגישות בחו"ל, מסעות קניות זה מה שהם באמת אוהבים", אמר נובי קפאדיה, פרשן ספורט מקומי, "המערכת הפכה למאפיה של אינטרסים".

"העניין הוא פוליטיקה וירידה לשפל חדש", כתב ההודי הראשון הראשון שזכה בזהב אישי, עבהינאב בינדרהצילום: אי–פי

העיתונאי קרישנסוומי מציין את הקושי בתיקון המערכת: "IOC לא יכול להיות עיוור לכך שאת רשויות הספורט ההודי מנהלים פוליטיקאים, וזה כך זמן רב מכפי שאנו רוצים לזכור. איש גם לא יכול להתעלם מהתרומה הנדיבה של הממשלה לספורט. מלכוד 22 עשוי להיות הדרך הטובה ביותר לתאר את המצב. אנחנו רוצים להיות חלק מהתנועה האולימפית, אבל לא רוצים את הבכירים ההודים הנוכחיים".

מכאן, כבר נע הדיון בין האופטימים שמאמינים כי ההשעיה מבשרת על מהפכה שתנקה את הספורט בהודו לבין הפסימים שלא רואים תמורות משמעותיות בעתיד. מה שברור, כפי שאומרת המתאגרפת מארי קום, שזכתה במדליית ארד בלונדון: "אם המצב לא ייפתר במהרה, הספורטאים יהיו אלה שיסבלו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ