ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

טייגר וודס - לא מה שהכרתם
טייגר וודס התרחק מהגומה ה-18 אחרי שהשתווה למוביל באליפות ה-PGA השנה. זו היתה אליפות המייג'ור השלישית ברציפות בה וודס הוביל, או היה קרוב להובלה, בנקודת החצי. פעם היה זה מחזה נפוץ – מלבד כמה שנים בודדות, ידע עולם הגולף במשך עשור בדיוק איך וודס יראה וישחק כשהכסף מונח על השולחן. התוצאה – 14 תארי מייג'ור.

אך ב-2012, עד כמה שוודס יכול להיות טוב, היו שני טייגרים. האחד הופיע באמצע השבוע והאחר, האלטר אגו, הגיע בסופי השבוע. ממוצע החבטות שלו בשני הסיבובים הראשונים של המייג'ור השנה עמד על 70%, בעוד בשני הסיבובים האחרונים הממוצע עלה ל-72.9%. זה היה גרוע יותר ממה שהראתה הסטטיסטיקה.

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

היה זה ברור מי גנב את ההצגה מוודס - רורי מקלרוי, שפתח את אליפות ה-PGA בסערה. וודס, בדרך כלל גולפאי קר רוח, נלחץ והחל לחבוט בכדורים לכל עבר. כשתואר מייג'ור מספר 15 על הכף, הוא העיף כדורים לקהל ופשוט לא נראה כשחקן הגולף הטוב בהיסטוריה. ביום המחרת, המשיך מקלרוי לזכייה בתואר, כשוודס מסיים במקום ה-11. מי היה מאמין שטייגר וודס הגדול יסתפק במשהו מלבד זכייה בתואר?

"אני חייב להמשיך ולשים את עצמי במצב לניצחון. אם זה יקרה מספיק פעמים, אנצח", אמר וודס לאחר סיום הטורניר, במשפט שמתאים יותר לרוקי מבטיח שמחכה לפריצה מאשר לשחקן ברמתו, שיחגוג יום הולדת 37 ב-30 בדצמבר.

טייגר וודס שלא היכרתםצילום: רויטרס

אין זה אומר שוודס לא יזכה במייג'ור נוסף. הוא יכול להוסיף ארבע זכיות בשנתיים הקרובות, אך ללא ספק השריון של וודס, שפעם נראה כבלתי שביר, נסדק. אולי זהו חלק מהתהליך שוודס כה אוהב לדבר עליו בתקופה האחרונה. בקרוב נראה לאן הוא צועד. במהלך השנה האחרונה, היה זה מוזר לראות אותו מתפרק בקביעות, דווקא בגלל שהוא היה שחקן הגולף שהיית בטוח שיעשה בדיוק את ההיפך.

מציאות מדומה. בינתיים
הקטע הבא אינו אמיתי, עדיין. אחרי שנים של ניסויים ושימוש גובר בהילוכים חוזרים כדי למנוע טעויות שיפוט, מספר ענפי ספורט אמריקאיים כבר לא יועברו בשידור חי, אלא ישודרו לקהל בהקלטה, בכדי להבטיח משחק חף מטעויות.

ב-NFL, לדוגמה, המטרה היא לבטל לחלוטין את הדחיות התכופות במשחק, שנגרמות בגלל צפיית השופטים במהלכים עליהם הם נדרשים להחליט. כעת, המשחק עצמו יהיה השידור החוזר. "אנחנו צריכים עוד לעבוד על הבעיות הלוגיסטיות", אמר קומישינר ה-NFL, רוג'ר גודל, "לדוגמה, איך נסתכל בשידור החוזר, לפני שיש משחק? אבל אנחנו אופטימיים לגבי הפתרונות".

גודל ושופטי ה-NFL. הריפליי יהפוך למשחק?צילום: רויטרס

בחינה חוזרת של מהלכים על ידי שידור חוזר היא תופעה מבורכת על ידי הצופים, המחפשים שיפוט קרוב לשלמות, אך הפכה למקור של תסכול, במיוחד עבור אוהדי ה-NFL, שנאלצים להמתין דקות ארוכות במשחק שגם כך אורך קרוב לשלוש שעות. דווקא ה-NBA יכולה להיות פורצת דרך בתחום – היא תשחק את משחקיה ללא קהל, ואז תשחזר אותם אל מול הקהל וכך השופטים לא יופתעו. סל ניצחון על הבאזר, או שחקן שזרק לשלוש ודרך על הקו, הכל כבר קרה בחזרות. זה ימנע את התמונה בה נראים שלושה שופטים מתכופפים אל עבר מסך טלוויזיה קטן, כשהקהל כולו ממתין להחלטה.

במציאות המדומיינת הזו, תוצאת המהלך תיקבע לפני שריקת הפתיחה. "אנחנו מאמינים שזה יזרז את המשחקים", יאמר קומישינר ה-NBA, דייויד סטרן. או במלים אחרות – השידור החוזר יהפוך למשחק עצמו.

מה שהיה יכול להיות ועדיין יכול לקרות
כשדרק רוז נפל, מחזיק את ברכו במשחק הפלייאוף מול פילדלפיה, קשה היה שלא לחשוב על הקריירה שהיתה יכולה להיות לו (ועדיין יכולה להתרחש). כל תארי ה-MVP שלא יזכה לקבל, טבעות אליפות שלא יזכה לענוד. הכרוז במשחקי שיקגו בולס אהב לכנות את רוז כ"גדול מדי, חזק מדי, מהיר מדי, טוב מדי", האם צריך להוסיף כעת גם "עצוב מדי"?

הבולס בעידן פוסט מייקל ג'ורדן היו קבוצה מבולבלת, חלשה וחסרת כוכב על, שסבלה מעשור בינוני להחריד. אך ב-2008 הכל השתנה. בדראפט אותה שנה בחרו הבולס ברוז במקום הראשון, למרות שהיו בעלי סיכוי של 1.7% לבחור ראשונים.

הרכז יליד העיר נבחר לרוקי השנה, לאולסטאר ולאחר מכן הפך לשחקן הצעיר ביותר שזכה בתואר ה-MVP, כשהוא מוביל את שיקגו לשתי עונות רצופות בהן החזיקה במאזן הטוב בליגה. עיר הרוחות התאהבה מיד בבחור המופנם והקשוח. בעונת 2011/12 המקוצרת החמיץ רוז 27 מ-66 משחקים עקב פציעות ברגל, בעקב, בברך ובמפשעה.

אך בבוא הפלייאוף הרכז היה כשיר, ובמשחק הראשון בסיבוב הראשון, מול פילדלפיה, כשהבולס מובילים בבטחה, עם דקה ו-22 שניות שנותרו על השעון, רוז נכנס לסל ולאחר תנועה לא נכונה שמע רעש שאף שחקן לא רוצה לשמוע. הוא קרע את הרצועות בברכו.
רוז נאנח מכאבים, האולם נדם וחודשים ארוכים של שיקום החלו. האם דרק רוז עם הברך הדפוקה יזכיר אי פעם את השחקן שהלהיב ליגה שלמה? נאלץ להמתין כדי לדעת את התשובה.

חבטה לחיים ומוות
זו היתה הגשה רגילה, כ-140 קמ"ש. לא שונה בהרבה מ-1,651 הזריקות האחרות אותן זרק ברנדון מקארתי בשנה האחרונה. מתא העיתונות באיצטדיונה של אוקלנד בספטמבר האחרון, זה היה נראה כמו עוד חבטה שגרתית של שחקן לוס אנג'לס איינג'לס, אריק הייבר. אך הכדור לא פגש את דשא או היציעים, אלא את ראשו של מקארתי.

דרק רוז מדדה מהפארקטצילום: אי–פי

הוא ניסה להתחמק מהכדור, אך לא הגיב בזמן. מקארתי, אז עוד שחקן האוקלנד אתלטיקס, נשכב על הרצפה. זה היה רגע שגרם לכל מי שצפה בו להחסיר פעימה. "היה קשה לראות את זה", אמר יריבו באותו משחק, דן הארן. אך מקארתי התיישב כמעט מיד, מניף את ידיו באוויר וירד בהליכה מהמגרש. אסון נמנע.

אך זהו לא בדיוק המקרה. מקארתי נלקח לבית החולים ונכנס בבהילות לחדר ניתוח לאחר שבגולגולתו התגלו סדק ושטף דם. הוא התאושש, אך החמיץ את יתר העונה.

חודש לאחר מכן, מעבר למפרץ סן פרנסיסקו, במשחק מספר 2 בוורלד סיריס בין הג'איינטס לדטרויט טייגרס, שחקנה של דטרויט דאג פיסטר ספג גם הוא כדור בראשו, שנחבט על ידי שחקן יריב. אבל פיסטר אפילו לא נפל. אחרי שנבדק במגרש, הוא המשיך להגיש. "יש לי בליטה קטנה" אמר לאחר המשחק, "חוץ מזה, אני בסדר".

שני המקרים הללו הזכירו כמה מסוכן יכול להיות כדור שנחבט. מקארתי בר מזל שהוא חי, ופיסטר היה בר מזל אפילו יותר. מייק קולבו, מאמן בסיס ראשון בליגות הנמוכות נהרג בשנת 2007 אחרי שכדור תועה פגש בראשו. כעת כל המאמנים שנמצאים בטווח הסכנה חובשים קסדה לראשם. בעקבות המכות שספגו מקארתי ופיסטר, הועלתה האפשרות שגם המגישים יחלו לחבוש קסדות. החודש דווח ב-ESPN כי ה-MLB עובדת עם מספר חברות שייצרו לבוש שיגן על המגישים.

כשהחובטים הוכרחו ללבוש קסדות, הדבר נתקל בהתנגדותם, וסביר להניח שהמקרה יחזור על עצמו גם עם המגישים. הפיצ'רים מתבססים על מהירות ותנועות חדות ויסרבו למשהו שיגביל זאת. וחוץ מזה, אף אחד לא רוצה להיראות מצחיק. לנוחות, סטייל וביטחון אישי יש לעתים אינטרסים מנוגדים, אך לפעמים הם יכולים להשתלב יחדיו כדי להציל חיים. בואו נקווה שאכן כך יקרה.

מקארתי מפונה מהמגרש לאחר הפגישה עם הכדורצילום: אי–פי
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ