אורי טלשיר
אורי טלשיר
אורי טלשיר
אורי טלשיר

לפני ארבע שנים הגיע המאמן ג'אן פוצ'טאר אל שלמה צורף, מלווה בארבעה זאטוטים בני 9-8 שטיפח במרכז הטניס ברמלה. פוצ'טאר ביקש מהמאמן המנוסה לאבחן את יכולות חניכיו, וצורף מיד התפעל. "ראיתי אותם ושאלתי האם כולם מקבלים אימונים אישיים וחיזוקים", הוא נזכר. "כן, כולם מסודרים חוץ מהילד ההוא", הצביע פוצ'טאר על ישי עוליאל, "לו אין כסף". חוק מרפי, אם למישהו היה ספק, נכנס לתוקף גם כאן. "אתה יודע מי הכי טוב פה?", חייך אליו צורף, "הילד בלי הכסף".

מאז אותו יום מכונן, סומן עוליאל כבעל פוטנציאל, שחקן שיש לעצב ולכוון כדי למצות את היכולות שטמונות בחיבור המסקרן בינו לבין המחבט. "ראיתי כישרון, קואורדינציה בלתי רגילה, עבודת רגליים, יכולת אתלטית וילד שהוא מבוגר בראש", מתאר צורף, "תמיד הוא הזכיר לי באופי ובמראה את גלעד בלום, רק בלי התלתלים".

בלום, אגב, הגיע בצעירותו עד גמר טורניר האורנג' בול, אותה תחרות בה זכה אתמול עוליאל בקטגוריה לגילאי 12, ונכנס בבת אחת לתודעה הציבורית בארץ. ההישג של עוליאל אינו כזה שיש לבטל כלאחר יד בלווי משפט טיפוסי דוגמת "דברו אתי כשהוא יעשה את זה בגיל 17". התחרות בפלורידה מקבצת אליה מדי שנה את השחקנים הטובים ביותר בשכבת הגיל הזו, וידועה גם כאליפות העולם לילדים.

עוליאל. מסרון מהמורה וטלפון מראש הממשלהצילום: Nike junior tout international

"זה הטורניר הטוב ביותר שקיים בעולם, ה-טורניר ב-ה' הידיעה", מדגיש צורף, "אני נמצא שם מאז 1976. מדובר באירוע שמושך אליו את כמות הסקאוטרים והספונסרים הגדולה ביותר בתחום, שיודעים שמשתתפים בו ילדים מוכשרים מכל העולם, ורוצים לגלות אותם ולסייע להם כלכלית".

כסף הוא שחקן מרכזי בצמיחתו של כל טניסאי. מלבד עוליאל, הישראלית היחידה שזכתה בטורניר היוקרתי היא שחר פאר, שעשתה זאת בגיל 14 ונהנתה מריפוד כלכלי ומתנאים אידאלים שהרעיפה עליה משפחתה המבוססת. "אביו של ישי עובד בשוק ברמלה", מספר צורף, "אבל כשרון כזה לא גדל משום מקום".

מאז שהתגלה, קיבל עוליאל מאיגוד הטניס ומן המועדון ברמלה תמיכה שכיסתה את הוצאותיו השוטפות, ובגיל 10 גויס עבורו ספונסר פרטי חיצוני, שהשקיע בילד 60 אלף דולר בשנה, סכום שאיפשר לו לפרוח תחת חסותו של מאמן צמוד. "עצם הזכייה פותחת את השער לעוד ספונסרים", חוזה צורף, "הוא עשה שירות כלכלי לעצמו ושירות חשוב למדינה - אחרי שבלום הגיע לגמר האורנג' בול, כל ילד שני בארץ הלך לשחק טניס. אולי בזכות עוליאל יצמחו פה עוד שחקני נוער".

"כל השנה עבדתי קשה בשביל התחרות הזו", אמר הבוקר עוליאל בן ה-12 בראיון לגל"צ, "לא האמנתי שאגיע למקום הראשון כי היו כל כך הרבה ילדים טובים, אבל ניסיתי לעשות את הכי טוב שאני יכול. המחנכת והמנהלת סימסו לי 'כל הכבוד', וגם ראש הממשלה התקשר אלי; בהתחלה לא כל כך קלטתי עם מי אני מדבר, אבל אז הוא אמר שכל עם ישראל גאה בי, ושאמשיך לעבוד קשה. המטרה היא לזכות במקום הראשון בכל תחרות. אני רוצה להיות כמו פדרר ונדאל – ואפילו יותר טוב".

על מנת שהתחזית הזו תתגשם, יצטרך עוליאל להצטרף לרשימה המצומצמת של ילדים שהזכייה בטורניר היוותה עבורם שלב בדרך להצלחה עולמית, ולא לרשימת הטניסאים שהניצחון בתחרות היה פסגת הקריירה שלהם. מתוך 41 זוכים בעבר, הפכו ארבעה לשחקני טופ 10 (דיק סטוקטון, ג'ימי קונורס, אנדי מארי וארון קריקשטיין), חמישה נוספים הגיעו ל-50 הראשונים (ביניהם ברנרד טומיץ', שזכה בטורניר ב-2004 ועשוי להתקדם מהנישה הזו), ושניים נוספים פיצחו את המאיה הראשונה בעולם. השאר כשלו כמקצוענים, חלקם מעולם לא הפכו לשחקנים בסבב.

7 מתוך 7 |
וגם שחר פאר, אלפות 2001 לבנות 14
1 מתוך 7 |
ג'ימי קונורס, אלוף 64'. 160 שבועות רצופים במקום הראשון
2 מתוך 7 |
מוניקה סלש, אלופת 85'. 8 תארי גרנד סלאםצילום: C. Thomas

האם ישי עוליאל יצמח לשחקן מקצועני? ספרו לנו בפייסבוק של "ספורט הארץ"

"כל העניין פה הוא לא לאבד פרופורציות ולהכין אותו לטניס האמיתי", טוען צורף, "אסור להגיד 'אוקיי, הוא אלוף עולם עכשיו והוא יהיה אלוף גם בבוגרים', כי בוגרים זה משחק אחר לגמרי. נכון שקונורס ומארי ניצחו את האורנג' בול בגיל 12 והפכו לשחקנים גדולים, אבל יש עוד מאתיים אחרים שזכו בטורניר והיום אף אחד לא שומע עליהם. יש שחקנים שהגיעו לגמר האורנג' בול בגיל 14, ובגיל 16 מכרו פיצות".

מה בכל זאת אפשר ללמוד מהזכייה על המשך דרכו של עוליאל? "הניצחון שלו לא אומר הרבה על עתידו בתור שחקן, אבל מראה שיש לו פוטנציאל וכישרון", משיב צורף. "הוא חייב לעשות את ההתאמות הנכונות למשחק של בוגרים ולא להישאר תקוע עם טניס של גילאי 12, כלומר לשחק אגרסיבי יותר. בגילו היציבות היא מאוד משמעותית, וככל שהשחקן מתבגר כך הופכת האגרסיביות ליותר דומיננטית.

"גם הפן המנטלי חשוב מאוד - גיל ההתבגרות מאוד משמעותי, הילדים חווים מהפכים לטוב ולרע, ונקווה שהוא יעבור את התקופה הזו בצורה מסודרת. נקווה שיישאר חזק מנטלית, וישדרג את המשחק שלו בזמן הקרוב. החל מהיום הוא חייב לחשוב איך לשחק טניס כמו מבוגר, אפילו אם זה יעלה לו בכמה הפסדים. שלא יחשוב חלילה 'אני אלוף עולם שיודע הכל, ואם אעשה שינוי, אפסיד תחרות' - המטרה היא לשים את התוצאות בצד ולהתקדם".

האם בגילו הצעיר אפשר כבר לחזות איך הוא יהיה בנוי מבחינה גופנית? "וודאי, כמו כל הישראלים: מוכשר, נמוך ובלי סרב משמעותי", מסביר צורף. "הוא לא יהיה גבוה, אולי יגיע ל-1.75 מטרים. הגשות של 190 קמ"ש, עם טכניקה טובה ואחוזים גבוהים יעשו את העבודה, בדומה לעמוס מנסדורף. אם יעשה הכל נכון, יש לו סיכוי להיות שחקן".

צורף מתעכב על נקודה משמעותית בעלילה הייחודית. "תפקיד ההורים בסיפור חשוב מאוד", הוא מבהיר, "90 אחוז מהפרישות בגילאים האלה נובעות מלחץ ההורים. במקרה של ישי, הוריו אמרו 'קחו את הילד, עשו אתו מה שאתם מבינים, אנחנו צריכים לדאוג לפרנסה של שאר הילדים'. זה שילוב מנצח - עבדנו בשקט, בלי לחץ וציפיות מהבית. שאלו את האב על הזכייה והוא אמר 'אני מאושר בהצלחת בני'. הכל בפרופורציות. זה לא שהם למדו להיות הורים של שחקנים, זה בא להם בטבעיות. כל ההורים בארץ צריכים ללמוד מהם".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ