NFL |

היום השחור של מאמני הפוטבול

יממה לאחר סיום העונה ו-12 מאמנים ומנג'רים סיימו את תפקידם. במצב הנוכחי בליגה, מי שלא יספק תוצאות תוך שנתיים צפוי לגורל זהה

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר צדוק

"יום שני השחור", כך מכונה באופן מסורתי היום הראשון שלאחר סיום העונה הסדירה ב-NFL, זכר ליום שני מטלטל אחר בהיסטוריה, בו נפלה הבורסה בוול-סטריט והאיצה את המשבר הכלכלי הגדול שפקד את אמריקה החל מ-1929. עם סיומה של העונה הסדירה, ויציאתן של 20 מקבוצות הליגה לפגרה בת כשמונה חודשים, באים הארגונים חשבון עם מאמנים, ג'נרל מנג'רים, מתאמי התקפה והגנה ומאמני חוליות וקבוצות מיוחדות על הישגיהם בעונה החולפת ואף מעבר לכך.

ג'פרי לוריה, הבעלים של פילדלפיה איגלס, בחר לזכור לאנדי ריד, מאמנו ב-13 השנים האחרונות, תקופות וימים יפים יותר מעונה שהסתיימה עם ארבעה ניצחונות בלבד. "ריד ניצח יותר משחקים מכל מאמן אחר בתולדות הקבוצה", אמר בפתח דבריו במסיבת עיתונאים מיוחדת, כתליין העוטף את צוואר קורבנו בצעיף, רגע לפני הנחתת הגרזן, "אך עבורנו הגיע הזמן לצעוד בנתיב שונה". מאוחר יותר, שלא בפניו של המאמן, סיפר על תחושת ההשפלה שחש מביצועי הקבוצה, שניצחה משחק אחד בלבד מ-12 האחרונים. ריד היה הראשון, ולאחריו, כבאפקט דומינו, נפלו נוספים. עד לשעה 13:30, שעון מזרח ארצות הברית, איבדו 12 בעלי תפקידים בכירים את עבודתם - שבעה מאמנים וחמישה מנהלים מקצועיים. "מרחץ דמים", כינה את אירועי היום אדם שפטר, פרשן ESPN.

באריזונה, בחר קן ווזינהאנט, שקיבל הודעה על סיום עבודתו בתום שש שנים, ששיאן הופעה בסופרבול, להודות על האמון שנתנו בו, לפחות בעבר. "אני מודה למנהלים, לשחקנים ולכל העובדים על תקופה נפלאה", אמר, ולרגע ניתן היה לשכוח כי נבעט מהדלת הראשית ופניו לכיוון הרחוב. הוא כעת לא מאמן פוטבול אלא ג'נטלמן במקצועו.

אנדי ריד, מאמן האיגלס בדימוס. אחרי 13 עונות, הגיע הזמן לצעוד בנתיב שונהצילום: רויטרס

שיקגו פיטרה את לאבי סמית' לאחר תשע שנים ושתי קריסות מפוארות בסיום שתי העונות האחרונות, שמנעו מהברס מלהשתתף בפלייאוף. סמית', כמו וויזנהאנט, שהתקשה לייצר תחת ידו קוורטרבק ראוי שיירש את קורט וורנר, נבעט החוצה בשל הסיבה שמניעה כיום את הליגה – משחק ההתקפה.

זה עולם שונה. פוטבול הוא כבר לא משחק שמוכרע בשוחות, בקרב חפירות על קו ההתנגשות, אלא בזיקוקי די-נור של מסירות לאורך המגרש. הגנה חשובה, אך לא מוכרת. סמית' בנה התקפה שמדורגת במקום ה-28 בליגה בצבירת יארדים, וויזנהאנט אחראי לגרועה מכולן. זה הפשע, וזהו העונש.

פחות מחודשיים לאחר שהתפטר מתפקיד מתאם ההגנה של קנזס סיטי וחודש לאחר שחזה באחד משחקניו מתאבד לנגד עיניו, נזרק רומיאו קרנל, על שני ניצחונותיו, מקנזס סיטי. צ'ן גיילי פוטר לאחר שלוש עונות בבאפלו במהלכן הידרדרה הגנת הבילס לתהום עמוקה משניתן לצפות ממי שעוסק ברמה הגבוהה ביותר של המשחק. פאט שורמר ניצח חמישה מ-11 משחקיו האחרונים העונה, אך כבר לא יזכה להזדמנות להפסיד שוב את חמשת הראשונים לאחר שפוטר אף הוא מקליוולנד האומללה. נורב טרנר פוטר מסן דייגו לאחר שש עונות בהן התקשה לאפיין את קבוצתו בדבר מלבד לוזריות סדרתית, משחק התקפה בנאלי והגנה מחוררת, וחודש אחד בלבד לאחר שקיבל מהנשיא דין ספיינוס את כדור המשחק כהערכה על הניצחון הראשון של הצ'רג'רס בפיטסבורג. הכסא של רון ריברה (קרולינה), מייק מולארקי (ג'קסונביל) וג'ים שוורץ (דטרויט) מתנדנד אף הוא.

"המטרה שלנו היא להעמיד מוצר מנצח על הדשא, אחרת הקהל לא יבוא ונפסיד כסף", ביקש ספיינוס לשווק את החלטתו להיפרד מטרנר, החלטה שרבים חושבים שהתקבלה מאוחר מדי. בעלי הקבוצות הם מעשירי אמריקה. כל 32 קבוצות ה-NFL נמנות על רשימת 50 מועדוני הספורט העשירים של פורבס. אין להם זמן לבזבז, והם לא רגילים להיכשל. אותם, להבדיל, אי אפשר לפטר. אל התהום שנוצרת במרווח שבין ההצלחה הגדולה של עסקיהם הפרטיים לבין עסק הספורט שברשותם, שמטבעו נתון לחסדי משתנים אנושיים דוגמת פציעות ומומנטום, נדחקים, בצר להם, המאמנים.

מה צפוי לנו בפלייאוף ה-NFL? ספרו לנו בפייסבוק של "ספורט הארץ"

זוהי המקבילה הספורטיבית למצוק הפיסקלי, רק שעליו, כפי שכתב מארק קריידלר ב-ESPN, אי אפשר להתגבר בהסכמה. מאמנים בליגה מקבלים את התפקיד בכדי לאבד אותו יום אחד. הצלחתן המהירה של אינדיאנפוליס, וושינגטון וסיאטל, שהעפילו לפלייאוף שנה בלבד לאחר שהשיגו חמישה, שניים, ושבעה ניצחונות (בהתאמה), סיפקה את התחושה שבמציאות הנוכחית, אולי השוויונית ביותר מבין ענפי הספורט האמריקאים, ובהתאם לערכים אמריקאים מסורתיים - ניתנת לכל קבוצה האפשרות לשנות את גורלה במהירות שיא, אם רק תעבוד מספיק חזק, או תפטר מספיק אנשים.

במצב שכזה, נתפשות המערכות המונוטוניות יותר כמי שקופאות על שמריהן, ומרבית המפוטרים בגל הנוכחי משלמים את המחיר על שנים רבות של כישלונות יחסיים. העתיד צפוי להכיל שיפוט מהיר יותר על מאמני הליגה. אם סן פרנסיסקו מסוגלת להגיע כבר בעונתו הראשונה של ג'ים הארבו מרחק נגיעה מהסופרבול אחרי תשע שנים ללא הופעה בפלייאוף, וכל זה ללא קוורטרבק ראוי למאכל, מצופה מכל בעל תפקיד להטות את כיוון הספינה מהר מבעבר. מהר משהיא אולי מסוגלת. שנה, לכל היותר שנתיים, ייחשבו מעתה לטווח הזמן הנדרש כדי לספק תוצאות. הגבול בין אימון לקוסמות הולך ומטשטש.

טום לנדרי האגדי נדרש לעשר שנים כדי לזכות באליפות ה-NFC הראשונה שלו כמאמן דאלאס. כיום היה מפוטר ארבע פעמים לפני שהיה זוכה להגיע להישג ובהמשך גם להניח ידיו על שני גביעי לומברדי שונים. למזלו הוא מת כבר קרוב ל-13 שנים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ