יאללה! ספורט

המהפכה הכורדית מגיעה לכדורגל

הכסף הגדול משדות הנפט ומשיתופי הפעולה הכלכליים עם טורקיה מחלחל כמעט לכל פינה בכורדיסטן, והספורט אינו יוצא דופן

אילן גולדמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן גולדמן

19 באוקטובר היה יום בלתי נשכח בבירת כורדיסטן העיראקית, ארביל. על אף החום המעיק, כבר משעות הבוקר עשו דרכם אלפי גברים ונשים, עטופים בדגל הטריקולור של כורדיסטן, אל עבר בניין הפרלמנט. תושבי העיר הצפופה, שהתרגלו לראות מחזות שכאלה רק במהלך ההפגנות כנגד השלטון המרכזי בבגדד, הופתעו לגלות שהפעם מדובר בסך הכול בהתכנסות לכבוד "מרתון ארביל הבינלאומי השני".

"חלק מהרצים הגיעו בנעלי כדורגל, בסניקרס קרועים ואפילו בזוג אולסטאר", נזכרת קייטלין הורלי, מרתוניסטית שבעלה מוצב בכורדיסטן מטעם האו"ם. "הכי הדהים אותי היו אלה שרצו עם הנעליים המשרדיות הבלויות. אני לא מבינה כיצד זה בכלל אפשרי", תהתה בבלוג שלה ב"בוסטון גלוב". במירוץ, שנועד לאחות את פצעי המלחמה הישנים ולחזק את מעמדם האוטונומי של הכורדים בצפון עיראק, ריצה בנעליים כאלו או אחרות היתה הדבר האחרון שהטריד את המשתתפים.

מבחינתם, עצם קיומה של ריצת מרתון בעיר היוותה הוכחה אמיתית לשינוי העמוק שמתחולל בארצם בשנים האחרונות - שינוי שמקורו בשקט הביטחוני (היחסי), ובצמיחה כלכלית שהתאפשרה בזכות מאגרי נפט עצומים ועסקאות ענק עם תאגידי האנרגיה "שברון" ו"אקסון". משתתפי המרתון שחצו את פארק עבד אל רחמן - בעבר מחנה צבאי אפור ונטול עצים - זכו הפעם לרוץ סמוך לשיחי שושנים מפוארים, מדשאות רחבות ידיים, אין ספור אזורי פיקניק ואפילו מסעדות יוקרה ששוכנות בשוליו. במציאות החדשה שמתעצבת בכורדיסטן, הכסף הגדול שנולד בשדות הנפט ומשיתופי הפעולה הכלכליים הטריים עם טורקיה מחלחל כמעט לכל פינה. הספורט אינו יוצא דופן.

אוהדי ארביל דוחפים את קבוצתם. רוצים את המודל הוויילסיצילום: רויטרס

"בעבר תמיד היינו מתלוננים על התמיכה הממשלתית", מעיד איסמעיל סרדאר, מפתח גוף מקומי שלאחרונה זכה באליפות העולם לחובבנים באיטליה. הוא הראשון מבני עמו שהגיע למעמד שכזה בתחום פיתוח הגוף, ולטענתו, "דברים משתנים עכשיו. אני בעצמי יכול להעיד שאחרי הזכייה באליפות, העניקה לי הממשלה את הכבוד הראוי וקיבלתי את כל התמיכה הכלכלית שרציתי".  

דוגמאות נוספות לשפע החדש מגיעות ממגרשי הכדורגל. הימים שבהם הקבוצות הכורדיות הסתפקו בכישרונות מקומיים כדי לגרד ניצחונות בפרמייר-ליג העיראקית התחלפו במסעות רכש של כישרונות זרים מאפריקה ובהזרמה ממשלתית מסיבית של תקציבים. רק לפני חודשיים דיווחה התקשורת הכורדית העיראקית על חבילת סיוע נדיבה שהעניקו פרנסי העיר כירכוכ – אחד ממעוזי הנפט הרווחיים בכורדיסטן – למועדון כדורגל מקומי שנקלע לקשיים.

סממן נוסף לשגשוג החדש מתבטא בחידוש התשתיות. הפרסומים בעיתונות הכורדית עוסקים לאחרונה בשני פרויקטים גרנדיוזיים שקורמים עור וגידים: הראשון, הקמתה של "עיר הספורט המפוארת במזרח התיכון", שעל פי פרסומים רשמיים תוקם בארביל בשיתוף עם איחוד האמירויות בהשקעה של 100 מיליון דולר, ותכלול ארבעה איצטדיונים, "שאחד מהם יוכל לאכלס 100 אלף איש".

הפרויקט השני יכלול את שיפוצו של האיצטדיון האולימפי הישן בכירכוכ, שהוקם על ידי סדאם חוסיין ב-1982 ועדיין ממתין להגשמת חזונו של הרודן לארח את המשחקים האולימפיים. עד לפני מספר שבועות, היה האיצטדיון מקום מושבם של מספר שבטים סוניים שנשלחו לכורדיסטן על ידי מפלגת הבעת' כחלק מתהליך ה"ערביזציה" של האזור. "תחום הספורט הולך לראות שינוי רדיקלי ב-2013", מבטיחים גורמים רשמיים במשרד הספורט הכורדי, "על הפרק נמצאים עוד פרויקטים רבים, שיאדירו את הפוטנציאל הרב של ספורטאינו".

אוהדי הספורט המקומיים לא ממש יודעים איך לאכול את השינוי. חלקם בעיקר מפחד שהסכסוך עם הממשל המרכזי בבגדד על טריטוריה ותמלוגי נפט יביא להרס מוחלט של כל מה שנבנה בימים אלה. "אני פשוט לא מבין מדוע אנחנו בונים עכשיו ולא מחכים לעצמאות", כותב אחד הטוקבקיסטים בתגובה לפרסומים בתקשורת הכורדית על הקמתה של עיר הספורט, "האם אני היחיד שחושב שכל ההשקעות עלולות לרדת לטמיון ברגע שתפרוץ מלחמה עם השלטון המרכזי? האם אנחנו בכלל נהיה מסוגלים להגן על הערים והכפרים שלנו?".

אותו טוקביסט ממחיש את האווירה הכללית בכורדיסטן העיראקית. בתקופה האחרונה מחלחל המתח מטה לתושבים, ואחת הבדיחות הנפוצות בקרב אוהדי הספורט היא שנבחרת הקונג פו תהווה חיזוק משמעותי לגדודי ה"פשמרגה" – אותם חמושים שלוחמים למען עצמאותה של כורדיסטן משנות ה-20 של המאה הקודמת – במקרה והמחלוקות בין הצדדים ידרדרו לעימות מזוין.

העדויות מהשטח רומזות כי עימות שכזה הוא כנראה עניין של זמן, ובשבועות האחרונים נערכים אלפי חיילים עיראקים בפתאי כירכוכ ומתכוננים לכל תרחיש אפשרי. מנגד, מפקדי הפשמרגה מאיימים: "אם לוחם אחד שלנו ייהרג, תהיה זו הכרזת מלחמה". בינתיים, המתיחות האחרונה מספקת לעיראקים תירוץ נהדר להמשיך את הדרת הכורדים מנבחרות הספורט הלאומיות.

ארביל ואל כווית במשחק הגמר של ה-AFCצילום: רויטרס

"העיראקים מעולם לא תמכו בנו", תוקף עסקן הספורט הכורדי אדנאן נורי את הבכירים בבגדד, "יש לנו ספורטאים מצטיינים שאף פעם לא מקבלים הזדמנות בתחרויות בינלאומיות תחת הדגל העיראקי". כשזה המצב, סבור נורי כי הדרך היחידה של הספורטאים המקומיים להתקדם תהיה פריצה החוצה.

ויש גם מי שתומכים במהלך. "בחמש השנים הקרובות ננסה להכיר את כורדיסטן לעולם", מבטיח קלאוס נונמאכר, נשיא התאחדות הקיקבוקס העולמית. לדבריו, כורדיסטן צריכה לזכות באותו מעמד להן זוכות וויילס וסקוטלנד, שמחזיקות התאחדויות ספורט נפרדות מבריטניה. "אם הספורטאים הכורדים יצטיינו נקבל הזדמנות לארח תחרויות בינלאומיות", מאמין עמיתו הכורדי עבד אל רחמן ראיס. יהיה זה שלב נוסף בדרך למטרה הסופית: היפרדות מעיראק ויציאה לעצמאות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ