לא כולם מקבלים בברכה את הראלי דקאר

מכוניות, אופנועים, משאיות וטרקטורונים ייצאו מחר לדרך, אך ארגוני ארכיאולוגיה וסביבה טוענים ל"נזק עצום" במדינות בהן עובר המירוץ

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

ב-34 שנותיו של ראלי דקאר, הפך הנוף המדברי בו הוא עובר לסמלו הגדול. מהדורת 2013, שתצא מחר לדרך, מספקת חידוש: לראשונה יוזנקו 171 מכוניות, 185 אופנועים, 76 משאיות ו-33 טרקטורונים לשבועיים של מסע יוצא דופן כשהם כבר במדבר. הבעיה הגדולה היא מה שיותירו מאחוריהם.

"מראשיתו, ראלי דקאר נהנה מלהט קולקטיבי לאזורים נהדרים ולאתרים טבעיים ייחודיים. המארגנים משקיעים תשומת לב רבה באתרים שהם מבקרים ומנסים באופן עקבי להפחית את ההשפעה על הסביבה ולשמור על מורשת המדינות בהן עובר המירוץ", נכתב בפתח דף "השפעה סביבתית" באתר הרשמי של דקאר. לא סתם מוקדש לנושא פרק.

מעבר המירוץ מאפריקה לדרום אמריקה ב-2009 גרר שלל תלונות על השפעותיו השליליות. גם בימיו באפריקה נתקל ראלי דקאר בכיסי התנגדות. ב-2006 הם אף הביאו לקיום מירוץ אלטרנטיבי, שנועד לגייס כספים לבית חולים בגמביה. הוא היווה מחאה נגד המקור, שעולה מיליונים ולא מביא תועלת אמיתית לתושבי המדינות בהן הוא עובר. קול המחאה, עם זאת, התגבר משמעותית בדרום אמריקה, יבשת בעלת סדר ומודעות גבוהים יותר, אך לא מוחלטים.

רומינה פיקולוטי התנגדה בעת כהונתה כשרת איכות הסביבה בארגנטינה להגעת הראלי למדינה ב-2009. "המארגנים חיפשו מקום בו אין שליטה. שיעשו את זה בצרפת", אמרה ל"וול סטריט ג'ורנל". בעלה טאיינט, יועץ אסטרטגי לארגון סביבתי, טען כי הבעיה היא שמשתתפים מורגלים לאפריקה נטולת החוקים: "דקאר חופשית לכולם, הכל אפשרי ואנשים מתים. הם דורכים על החוקים שלנו, הסביבה שלנו, ואנחנו משלמים על כך".

ההכנות למירוץ. עבר ב-2009 לדרום אמריקהצילום: אי–פי

מה שלא יעשו הרשויות בארגנטינה, בצ'ילה ובפרו ¬ בהן שוב יעבור המירוץ ¬ יעשו ארגונים עצמאיים. לדבריהם, הנזק שנגרם עצום. לא מדובר רק בהיבטים שניתן להעלות לגבי כל מירוץ מכוניות כמו פליטת גזים והררי אשפה, אלא גם באלמנטים הנוגעים ישירות באופיו השונה של מירוץ ראלי.

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

אשתקד עבר דקאר לראשונה בפרו. חותמו, אומרים חוקרי מאובנים, בלתי נתפש. הרכבים נסעו באזור המלא במאובנים בני יותר מ-20 מיליון שנה, וריסקו אותם. וילדוסו קרלוס, מנהל במוסד הפרואני לחקר המאובנים, סיפר ל-AFP: "הנזק ברור באזור מדבר איקה, שם אפשר לחזות בפגיעה במאובנים רבים. יש לנו הרבה שלדים של יונקים גדולים, בעיקר לווייתנים. מסלול המירוץ עבר ממש על כל בעלי החיים".

גם אזורים ארכיאולוגיים, לרבות ערים עתיקות, סבלו מנזקים. ארכיאולוגים פרואנים וצ'ילאנים הזהירו מפני פגיעה בגאוגליפים שנמצאו וטרם נמצאו במדבריות איקה ואיקיקה. מועצת אתרי המורשת בצ'ילה טוענת שמירוץ 2010 גרם לנזקים, חלקם קשים מאוד, ב-56 אתרים ארכיאולוגיים במדבר אטקמה, הכוללים מגוון שרידים מסביבת 9,000 עד 1,500 שנה לפני הספירה. מוסד הספורט הלאומי, שמימן את הגעת המירוץ לצ'ילה, נדרש לשלם 570 אלף דולר בקנסות ¬ לעומת 75,500 דולר בלבד שנה קודם לכן, אז נפגעו רק שישה אתרים. לטענת ארגון הארכיאולוגים בצ'ילה, ב-2011 כבר נגרם נזק ל-126 אתרים.

בעלי חיים כמו למה, קונדור ופלמינגו נפגעים גם כן ומתפזרים לכל עבר כשהשיירות עוברות באזורי המחייה שלהם. נזק נגרם גם לצמחייה. ויש לזכור שלא מדובר רק במתחרים אלא גם בהמוני רכבי סיוע ובצופים. לדברי קלאוס הונינגר, מנהל מוזיאון לחקר מאובנים בלימה, הצופים "משאירים את המדבר במצב נוראי. ראיתי אנשים מרסקים מאובני לווייתנים ומותירים הררי זבל. אפילו מצאתי צמיגים בלויים".

"מירוץ כזה יכול להתקיים רק במדינות עולם שלישי. אף מדינה מפותחת לא היתה מאפשרת את זה", טען ד"ר ראול מונטנגרו, העומד בראש הארגון האקולוגי הארגנטיני "פנאם" בראיון ל-CNN, "רוב ההרפתקה בדקאר היא להשתמש בנוף טבעי. ארגנטינה, צ'ילה ופרו לא ממש מוכנות לאירוע כזה, במיוחד הסביבה בעלת המערכת האקולוגית השברירית. הנושא הראשון לבחינה הוא רגולציה. בארגנטינה, מארגני המירוץ ואפילו הממשלה לא עמדו ברבות מהתקנות. בחינת ההשפעה הסביבתית הכרחית".

גישת הרשויות היא המעניינת ביותר. ב-2008 נחשף מכתב שנשלח למוסד הספורט בצ'ילה על ידי אטיין לאביניה, מנהל דקאר, שרמז כי המארגנים ישקלו מחדש את הביקור במדינה אם ייאסר עליהם לעבור באזורים המבוקשים והציע שישכנע את רשויות איכות הסביבה לאפשר למירוץ להתקיים כמתוכנן. הונינגר טוען כי מארגני המירוץ לא הביעו עניין בנזק שנגרם וכי הם ושר התרבות בפרו "לא מקבלים אחריות". ארגון הארכיאולוגים בצ'ילה אומר כי ארגון הספורט אמאורי, מארגן המירוץ, זכה לפטור מחוקי מדינה ושמוסד הספורט המקומי קיבל הקלות בשנתיים האחרונות בפיצויים שאולץ לשלם בגין נזקים.

ההכנות בלימה. מה יותירו מאחור?צילום: אי-אף-פי

"ראלי דקאר לא הורס רק את הסביבה והמורשת הארכיאולוגית, הוא גם מעלים מערכות הגנה חוקיות ופוליטיות", אמרה פאולה גונסאלס, סגנית נשיאת הארגון, שפניותיו לבית המשפט נדחו. "מדוע הממשלה מאפשרת לחברה זרה להפר את חוקי הסביבה והפשיעה שלנו?", תהתה.

לטענת המתנגדים לדקאר, האינטרס הכלכלי גובר על כל פן אחר. הראלי הוא עסק מכניס, שמושך תיירות רבה. ממשלת ארגנטינה טענה כי ראלי דקאר הכניס 160 מיליון דולר
ב-2010. לא מדובר במקור האמין ביותר, אך ברור שהאירוח משתלם למישהו. מלונות בפרו צפויים לתפוסה גבוהה מאוד במהלך ארבעת הימים בהם יעבור המירוץ במדינה, ולמען חלק מהתיירים יוקמו מחנות קמפינג.

בראלי דקאר טוענים לעניין רב בשמירה על איכות הסביבה. הם מתגאים בתרומת כספים שסייעו להצלת יערות גשם בפרו, בצמצום פליטות הגזים ובהגברת מחזור האשפה. אשתקד הפיצו למשתתפים תמונות שצילם "פנאם", בהן נראו נהגים מפרים את חוקי התנועה במהלך נסיעה בכבישים בין קטעים. מנגד, הם טוענים כי רוב פליטות הגזים במירוץ נובעים מרכבי הצופים והטלוויזיה. והפגיעה באתרים? "אנחנו עובדים כל השנה עם הרשויות בכל מדינה כדי לקבל אישור ללכת לאן שאפשר", אומר לאביניה. הראש הקטן אולי מובן במקרה שלו. מהרשויות אפשר לצפות ליותר.

טרם המירוץ אשתקד, איים ארגון בצ'ילה בצעדים קיצוניים. "דקאר הוא עסק גדול ונראה שהם חושבים כי יהיה קל לחדור לדרום אפריקה ולגרום נזקים כבדים ללא תגובה, כמו באפריקה", נכתב, "טעות. אנחנו לא אפריקאים, ונעצור אותם". לא ברור אם האיום התממש ובאיזו מידה, אך בפרו ובצ'ילה טוענים כי דאגו שהמסלול השנה יתרחק מאתרים עתיקים. הנהגים אינם היחידים שיעמדו בימים הקרובים למבחן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ