NFL |

גם חיה רעה, גם צמחוני ואפילו נגד פרוות

תזונה מיוחדת, קמפיין בעירום והצלת סועד מחנק מיצבו את מעמדו המיוחד של טוני גונזאלס: לא רק שחקן גדול, אלא גם אדם מרשים

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר צדוק

שיתוק חלקי בפניו ועיון בספרו של קולין קמפבל, תזונאי ופרופסור מאוניברסיטת קורנל, שכנעו את טוני גונזאלס להפוך לטבעוני. אז, בשנת 2007, בהיותו בן 31 ובשיא התהוותה של קריירה אגדית, החליט הטייט־אנד כי גם דיאטה נעדרת בשר תאפשר לו לשמור על מבנה הגוף שהפך אותו לאחת המטרות החזקות והבטוחות בתולדות המשחק. בהמשך, בעצת מומחים, הכניס לתפריט הסתייגויות. כך, קבע, יאכל מעתה רק חצי קילו בשר בחודש, וגם אז – רק תרנגולי חופש ובקר שניזון מדשאים. כל הפירות והירקות אורגניים. את הבשורה הפיץ ברבים בספר שכתב יחד עם התזונאית של קבוצתו דאז, קנזס סיטי צ'יפס.

"הייתי במצב גופני כל כך קשה", שיחזר בראיון לפני כשנתיים, "עד שהחלטתי לשנות את התפריט מסיבות בריאותיות בלבד. כל שרציתי היה לשחק שנתיים נוספות". שלשום, כשהוא מתקרב לגיל 37 ולמעלה מחמש שנים לאחר שהתחיל להזמין במסעדה סלט שרימפס ללא שרימפס, תפס שש משבע המסירות שכוונו אליו במשחק פלייאוף. הטאצ'דאון הקריטי שהשיג בניצחון אטלנטה פלקונס 28-30 על סיאטל, אגב צעדי בלט שאינם תואמים את מבנה גופו ושנועדו להבטיח את הישארותו בתחומי המגרש, הוא פועל יוצא של עבודה ארוכה לשימור גופו במציאות ספורטיבית שאינה סולחת. משנת 1997, אז נבחר במקום ה־13 בדראפט, החמיץ שני משחקים בלבד בשל פציעות.

חיי המדף הארוכים שלו מפעימים במיוחד על רקע השינוי שעבר תפקידו במרוצת השנים. רוב גרונקווסקי, ורנון דייויס וג'ימי גרהאם הפכו לחבריהם הטובים ביותר של הקוורטרבקים בקבוצותיהם, אך בעבר, כאשר יהבו של משחק ההתקפה הוטל כמעט בלעדית על משחק הריצה, משימותיו של טייט־אנד היו ספורות ופשוטות יחסית; כחלק מקו ההתקפה נדרש ממנו לחסום ולפנות שטחים לאחרים, להימנע מהנעת שריר מגופו לפני שהסנטר משחרר את הכדור ולהשתדל לא לאחוז בחולצתו של מגן, עבירה שגוררת עונש של עשרה יארדים. בתום תהליך רב שנים של התפתחות ושכלול משחק המסירה, נדרש מהטייט־אנד להיות מסוגל לחסום כליינמן ולתפוס כדורים כרסיבר של ממש. עליו להיות חזק כחזקים ומהיר כמהירים בשחקנים. הוא צריך להיות הכל. גונזאלס הוא הכל.

החייאה שביצע בסועד שנחנק במסעדה בה בילה עם משפחתו, מעורבות הולכת וגוברת בקהילה וקמפיינים פרסומיים בעירום מלא לצד אשתו למען הגברת המודעות נגד לבישת פרוות בעלי חיים, הם אפילו לא ההישגים המשמעותיים ביותר בחייו. הצלחתו על המגרש היא שהפכה את פעולותיו מחוצה לו לייחודיות כל כך. על רקע האגוצנטריות שהתערתה במחזור הדם של הליגה ונטיית כוכביה להסתבך עם החוק במגוון מקורי שהגדיש את הסאה, בולט גונזאלס לא רק כשחקן הטוב בהיסטוריה בתפקידו או כאדם ממעלה אחרת, אלא כהכלאה נדירה בין השניים.

צפו בגונזאלס וזוגתו מככבים בקמפיין נגד לבישת פרוות:

ובכל זאת, לצד כל המספרים הגדולים, באלפים ובעשרות אלפים, שילוו לנצח את שמו מרגע שייבחר להיכל התהילה – 1,242 תפיסות ל־14,268 יארדים – בלט כל העת אותו אפס, מספר הניצחונות שלו בפלייאוף. את 12 עונותיו הראשונות בליגה העביר בקנזס סיטי, קבוצה עלובה ונידחת, מקום בו אפשר לסגור גם 60 שנה מבלי לשחק פוטבול בחודש ינואר. לתחושתו, מילא את חובותיו לקבוצה. "אני רוצה להצטרף לקבוצה תחרותית", חזר באמצע עונת 2008 בפני הג'נרל־מנג'ר סקוט פיולי על הדברים שעד אז נפלו על אוזניים ערלות. "נראה מה אפשר לעשות".

הפתרון שנמצא היה מלא אירוניה. גונזאלס, נחוש לא לסיים קריירה מלאה בקצפת מבלי לטעום מהדובדבן, נשלח דווקא לקבוצה עם מאזן הפלייאוף הגרוע בתולדות ה־NFL. בארבע שנותיו באטלנטה – קבוצה עם שישה ניצחונות פלייאוף בלבד ב־46 שנים - היה שותף ל־45 ניצחונות ליגה, יותר מכל קבוצה פרט לניו אינגלנד ולגרין ביי, אך ביקוריו בפלייאוף בשנתיים האחרונות הסתיימו בהפסד לאלופות שבדרך, גרין ביי וניו יורק ג'איינטס. "לאף שחקן לא מגיע לשאת את מספר ההפסדים שגונזאלס חווה בקריירה", כתב עליו אדם שפנר, פרשן ESPN.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

גונזאלס היה ראוי ליותר, אך כבר חשב לוותר. פרישה היא נושא שמעסיק אותו זמן רב, ובעיקר את חברתו לחיים ואם לשניים משלושת ילדיו, שדורשת לעצמה נתח גדול יותר מזמנו. בקיץ חתם לשנה נוספת תמורת שבעה מיליון דולר. "95% שזו תהיה האחרונה", אמר. עד היום לא הודיע על כוונותיו. אולי בשל היכרותו עם גופו והעובדה שהוא עדיין מתאים לרמה הגבוהה ביותר (העונה רשם את המספרים הטובים ביותר שלו מאז הצטרף לפלקונס), השאיר גונזאלס מקום לספק. מקום לניצחון.

שלשום מול סיאטל, רגע לאחר שריאן לונגוול השלים בהצלחה את בעיטת ההמרה שהעלתה את הסיהוקס ליתרון 27-28 כשעל השעון נותרו 31 שניות, התמקדה המצלמה בגונזאלס שעמד קפוא – אולי נחוש – כחלק מהספסל ההמום של אטלנטה. 20 נקודות יתרון בסיום הרבע השלישי נעלמו כלא היו. זו עתידה להיות ההתרסקות המפוארת ביותר בתולדות הפלייאוף, כישלון נוסף של המצוין שבמצוינים. "אני לא הולך הביתה ככה", אמר לעצמו גונזאלס, חבש שוב את הקסדה ויצא למגרש. מסירה של מאט ריאן אליו, 19 שניות לסיום ולמרחק זהה של יארדים, סידרה למאט בראיינט בעיטת שדה מטווח ריאלי. בראיינט דייק. אטלנטה תפגוש בגמר ה-NFC את סן פרנסיסקו.

הם כולם ניצחו, אך איש לא ניצח כמו גונזאלס. 16 שנה נדרשו להשיג את הניצחון הראשון. עכשיו צריך בסך הכל לנצח עוד פעמיים בתוך שבועיים וחצי.

צפו במיטב הביצועים של גונזאלס:

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ