אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר

השמות מוכרים מאוד, אבל יוסיין בולט, יוהאן בלייק, אספה פאואל ומייקל פרייטר היו רק ארבעה מ-47 אתלטים ששלחה ג'מייקה למשחקים האולימפיים בלונדון. לא כל אחד יכול להיות כוכב, אולם בג'מייקה הסיכוי לכך גבוה משמעותית כשמדובר באתלט ולא, למשל, ברוכבת סוסים, לוחם טאקוונדו או שחיינית. שלושת האחרונים השלימו את המשלחת הג'מייקנית ללונדון, שמנתה 50 ספורטאים.

הרוכבת, סמנת'ה אלברט, סיימה במקום ה-51. לוחם הטאקוונדו, קנת' אדוארד, הודח כבר בקרב הראשון. סיפורה של השחיינית, אליה אטקינסון, היה שונה בתכלית. היא הצליחה לתפוס את הכרטיס השמיני לגמר ב-100 מטר חזה, בו דורגה רביעית - חצי שנייה ממדליה היסטורית. "ממש רציתי מדליה כדי להראות שהשחייה הג'מייקנית נמצאת ברמה גבוהה", הצהירה באכזבה.

ג'מייקה כבר ידעה הצלחות נקודתיות בשחייה. אנדרו פיליפס דורג במקום השישי ב-200 מעורב אישי בלוס אנג'לס 1984 וג'נל אטקינסון תפסה את המקום הרביעי ב-400 חופשי בסידני 2000. ובכל, זאת, הביצועים של אטקינסון עשו גלים. במאמר מערכת ב"ג'מייקה אובזרבר" במהלך המשחקים נכתב: "ההישג שלה ייזכר לנצח כהצלחה כנגד כל הסיכויים. נקווה שהשחייה תזכה להרבה יותר תשומת לב מכפי שקיבלה עד כה".

אטקינסון. ג'מייקה זכתה ב-67 מדליות, 66 מהן באתלטיקהצילום: רויטרס

אטקינסון, נושאת דגל יחידה, דאגה לוודא שזה יקרה. מה שלא הצליחה לעשות בלונדון הפך למציאות בדצמבר באיסטנבול, באליפות העולם בבריכות קצרות. לראשונה בהיסטוריה קטפה ג'מייקה מדליות ברמה העולמית, לאחר שאטקינסון סיימה שנייה ב-50 וב-100 מטר חזה. "סימן מעודד", קרא לזה מרטין לין, נשיא איגוד השחייה בג'מייקה. חרף ההישגים, אין כל ערובה שהשחייה הג'מייקנית בדרך למקום טוב יותר. ודאי לא להתמודדות עם האתלטיקה על הבכורה במדינה.

67 מדליות אולימפיות קטפה ג'מייקה. 66 מהן באתלטיקה, כמעט כולן בריצות, ואחת ברכיבת אופניים ב-1980. אטקינסון, שהתחרתה גם במשחקי אתונה ובייג'ין, העלתה את מספר השחיינים שייצגו את ג'מייקה באולימפיאדה ל-12. במבט לקראת ריו, היא מצהירה: "אם אתם רוצים שאשיג ב2016- את המדליה שהבטחתי לפני כל כך הרבה שנים, אני זקוקה לעזרה". במלים אחרות: לכסף.

בממשלת ג'מייקה הבטיחו לסייע לה דרך מימון ציבורי ופנייה למגזר הפרטי, אבל מדובר רק בשחיינית אחת בענף ששואף להתפתח. מאז 2010 אין לג'מייקה מאמן נבחרת ראשי והאיגוד מתקשה לממן תכניות פיתוח. לין אמנם מאמין כי "הענף גדל מדי יום וכבר לא נתפש כאליטיסטי כבעבר", אך מוסיף: "אנחנו צריכים שג'מייקה כולה תאמין בנו. יידרש כסף רב כדי לגרום לבנים ולבנות להישאר בשחייה".

"יש הרבה שחיינים בג'מייקה, אך בגיל 18-17 הם מתחילים להתנדנד", אומרת אטקינסון, שמאמינה כי רק העדר תמיכה מנע מנטשה מודי (22), שיאנית ג'מייקה ב-50 חופשי, להתחרות בלונדון. גם בראד המילטון (21) לא היה שם, למרות שהשיג את הכרטיס ב-100 פרפר. הוא פרש עוד לפני המשחקים. "אי אפשר לעשות מזה קריירה כי אתה לא פלפס", הצהירה אמו טרי, "כדי לקבל חוזים עליך להיות שחיין פנומנלי. הסכומים שמקבלים הם כלום בהשוואה לאתלטיקה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

כמו אתלטים בעבר ובהווה, גם שחיינים ג'מייקנים מנסים לקדם את הקריירה דרך לימודים ואימונים בארה"ב. ברי המזל מקבלים מלגה. המילטון נרשם למכללת צפון קרוליינה בתמיכת הוריו. למרות שיש הטוענים כי מדובר במסלול שגוי, מאחר שמאמנים במכללות מעדיפים לעתים קרובות את תועלת נבחרותיהם על פני תועלת השחיינים, אין הרבה ברירות. הבעיה, מציין אביו של המילטון, היא ששחיין שנשאר בג'מייקה יתקשה להתקדם עקב האתגר המוגבל שיספקו יריביו המקומיים. "כאן הוא היה טוב מכולם ורק עשה מספיק כדי לנצח", הוא מציין, "כדי להצליח הם צריכים להתאמן עם אנשים שטובים מהם. היה עלינו לשלוח אותו רחוק כדי שתהיה לו תחרות הולמת וזה עניין יקר מאוד".

על מעטפת הכוללת תזונאים ופיסיותרפיסטים אין מה לדבר. לכן, חרף השאיפה לתבנית לאומית יסודית שתכלול הסמכה הולמת למאמנים במועדונים, נראה שארה"ב תמשיך להוות יעד מושך. אטקינסון בת ה-24 מתאמנת בטקסס M&A. צעירים כמו בריאנה רומן וטימותי ווינטר יצאו גם הם למכללות. לין אומר כי "השחייה שלנו בהחלט במגמת עלייה". המבחן האמיתי יהיה ב-2016, עד אז אולי המסלול לא ימשוך את כל תשומת הלב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ