היא תמיד תהיה הילדה של אבא

השנה הקשה שחוותה קרולין ווז'ניאקי החזירה אותה לזרועות מאמנה הוותיק, אבא פיוטר. האם הוא מסוגל להזניקה שוב לצמרת העולמית?

כריסטופר קלארי, ניו יורק טיימס
מלבורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כריסטופר קלארי, ניו יורק טיימס
מלבורן

במשך תקופה, היתה קרולין ווז'ניאקי נושא פופולרי לדיון סביב הדרוג העולמי. יש אנשים שפשוט מתרגזים למצוא בראשו שחקניות שטרם זכו בתואר גראנד סלאם, והדנית החזיקה במקום הראשון במשך 15 חודשים לא רצופים. ובכן, הבעיה הזו נפתרה ב-2012. בסוף ינואר שעבר היא איבדה את המקום הראשון. מאז רשמה סדרה של הפסדים לא אופייניים, הידרדרה בדרוג וגם פיטרה שני מאמנים.

אולם, ווז'ניאקי בת ה-22 עדיין זוכה ליחס השמור לכוכבים: מכוניות עם נהג וצי של עוזרים המברישים את חצאית הטניס שלה, זו הפמליה הטבעית שלה. ביום ראשון היא ליוותה אותה למחסן במערב מלבורן, שם חבטה בכדורים מול מראה למען ספונסר. במקביל, הכין עליה צוות טלוויזיה דני כתבת פרופיל. היא מורגלת בכך. מגיל 12 נמצאת ווז'ניאקי באור הזרקורים. תחנתה הבאה ביום ראשון היתה מועדון טניס מקומי במזרח העיר, היכן שקבוצה קטנה של נציגי החברה שמייצרת את המחבטים שלה חיכתה לה ולמרטינה הינגיס עם בקבוקי בירה בידם, מצפים להזדמנות לצילום עמן. "זה היה די משונה", אמרה על המעבר החד, "אבל זה היה קצר, קל ולא כאב בכלל".

ווז'ניאקי (מימין) ופיוטר. "יש לה דעות מוצקות כמו לאביה"צילום: אי–פי

התכניות שלה ל-2013 הן לצמצם עוד יותר את הכאב והבלבול, להחזיר את החדות למשחקה ואת היציבות לחייה. היא לא מתכננת להעסיק מאמן קבוע או זמני אחרי חוויותיה עם ריקארדו סאנצ'ס ותומאס יוהאנסון. לדבריה, מאמנה בעתיד הקרוב יהיה אביה פיוטר, בד בבד עם המשך קבלת ייעוץ מצוות האימון של אדידס. זו היתה השיטה שלה כשסיימה את 2010 ו-2011 בראש הדרוג וכעת היא נוקטת בה שוב, בענף בו יחסי אבות-בנות אינם דבר חדש: מכריס אוורט, דרך האחיות וויליאמס וכלה במריון ברטולי. "אמון הדדי הוא דבר חשוב. אבי עבד עמי על המגרש זמן רב, וכמובן שהוא מכיר אותי עליו ומחוצה לו הכי טוב", היא מספרת, "תענוג שהוא נמצא כאן. אני אוהבת את הקרבה של הצוות סביבי, וכך אני רוצה להשאיר את המצב לעת עתה".

דארן קייהיל, פרשן ESPN שנמנה על מאמני אדידס, תומך במהלך. "חייבת להיות יציבות בעבודה", אמר, "פיוטר אדם אינטליגנטי מאוד, למרות שלפעמים קצת קשה אתו ועם גישת האימון שלו. לקרולין יש דעות מוצקות כמו לאביה והיא רוצה אותו לידה. היא רוצה לשנות את הכיוון של הקריירה שלה".

לאחר שהתקשתה במרבית 2012, לרבות הדחות בסיבוב הראשון בווימבלדון ובארצות הברית, סיימה ווז'ניאקי את העונה בתנופה כשהוכתרה לאלופה בסיאול ובמוסקווה וחזרה לעשירייה הראשונה. 2013, לעומת זאת, החלה רע: היא הפסידה לקסניה פרווק בסיבוב הראשון בבריסביין ולסווטלנה קוזנצובה בסיבוב השני בסידני. לפחות את המשחק הראשון באליפות אוסטרליה, מבחן לא פשוט מול סאבין ליזיקי, עברה אתמול בשלום בתום שלוש מערכות.

"אני פשוט צריכה לדבוק במה שעובד עבורי והוביל אותי לניצחונות. לא כל אחד צריך לחבוט בכדור הכי חזק שאפשר", מוסיפה ווז'ניאקי, "אני חושבת שרק מתהליך ההתבגרות אפשר ללמוד על עצמך ועל סגנון המשחק שלך. תמיד ידעתי שאני חזקה פיסית וזריזה, ועלי פשוט לנצל את היתרונות שלי. לקחתי בשנה שעברה יותר מדי סיכונים, חלקם מיותרים, וביצעתי שגיאות מטופשות. אני חייבת להמשיך לשחק, להיות אגרסיבית ככל האפשר". פרט לא פעוט כשמדובר בשחקנית הנחשבת להגנתית ביותר.

אם אתם מדמיינים אותה במצב רוח קודר כשהיא מדברת על הבעיות במשחקה, אינכם יכולים להיות רחוקים יותר מהאמת. לאורך היום, במהלכו דילגה בין אירוע לאירוע, היא הרבתה להתלוצץ ולעקוץ - ממרחק בטוח - את בן זוגה, הגולפאי רורי מקילרוי. חילופי הציוצים שלהם בטוויטר מעידים על ההרמוניה הזוגית, לרבות צילום חג מולד כשהוא לבוש בחולצה עם הכיתוב "יורם" והיא עם "חנונית". אין ספק מי מהשניים חווה שנה מוצלחת יותר: מקילרוי זכה הן בטורניר מייג'ור והן בגביע ריידר.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

מצב רוחה הופך רציני יותר כשאנו מדברים על החיקוי שלה לסרינה וויליאמס בדצמבר. היא תחבה בגדים מתחת לחולצתה וחצאיתה, מגדילה את היקף החזה והישבן, בדומה לממדיה של האמריקאית. פרשנים בארצות הברית טענו שהחיקוי היה גזעני באופיו, האשמה שווז'ניאקי דוחה. "זה נעשה מיליון פעמים על ידי שורה ארוכה של שחקנים. לעולם לא הייתי עושה זאת אלמלא הכרתי את סרינה. ידעתי שתקבל את זה בחיוך". היא היתה בהלם מהתגובות, שגררו לבסוף התייחסות של וויליאמס. היא אינה מאמינה שחברתה התכוונה ל"משהו גזעני".

"מן הסתם לא לכל האנשים יש אותו ראש כמונו", אומרת ווז'ניאקי, "פשוט צריך להשקיע מחשבה נוספת לפני שעושים משהו כזה". כששאלתי אם זה מצער אותה שעליה לנתח את מעשיה כך, השיבה: "כן, כיוון שלא ראיתי בזה שום דבר דבר גזעני, והגעתי למסקנה שפשוט חבל שאי אפשר סתם להשתעשע. להבא, אחשוב לא פעמיים אלא שלוש פעמים לפני שאעז לעשות כל דבר מלבד לשחק טניס".


גזענות או סתם התבדחות? צפו בחיקוי של ווז'ניאקי:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ