פרשת פיסטוריוס

המרחק בין גיבור ספורטיבי לרוצח בפוטנציה

העבר המורכב של האצן שעשה היסטוריה, מלמד על אדם שהעניק השראה לרבים אך גם עורר מחלוקות. כמה טוב אנו מכירים את הספורטאים הנערצים עלינו?

ג'ר לונגמן, ניו יורק טיימס
ג'ר לונגמן, ניו יורק טיימס

תמונתו של אוסקר פיסטוריוס מובל אל פתח בית המשפט בפרטוריה כמואשם ברצח, ידיו כבולות באזיקים ופניו מכוסות בחולצה, היוותה ניגוד מוחלט לאותו בוקר קסום באוגוסט האחרון, בו צעד על המסלול האולימפי בלונדון, מנופף לשלום ל־80,000 אוהדים נלהבים. "בלייד ראנר" כינו בעולם הספורט את קטוע הרגליים הראשון שמתחרה במשחקים האולימפיים ולא רק הפראלימפיים. גיבור בינלאומי, שהתגבר כנגד כל הסיכויים על מחלה מולדת בעצם השוקית, בעקבותיה - 11 חודשים לתוך חייו - איבד את גפיו התחתונות.

ואז, באותו בוקר קסום, ניצב פיסטוריוס על אדני הריצה במוקדמות 400 מטר, עלה לחצי הגמר והעניק השראה אדירה לרבים כל כך, מוכיח להם שחרף מגבלות קשות ניתן להגיע רחוק ולהגשים חלומות. העולם נדהם מיכולתו להמשיך לרוץ ולהיאבק, בזמן שרבים כבר מזמן היו מרימים ידיים בעקבות טראומה נוראית כמו קטיעת שתי רגליו מתחת לברכיים. אבל יחד עם הישגיו על המסלול, המשיכו חייו – האישיים והמקצועיים – להיות מסובכים. במקביל להענקת השראה לרבים, הוא יצר ויכוחים ודיונים שעסקו בחוקיות הלהבים עליהם רץ והיתרון שהם מעניקים לו.

הדיונים הללו גרמו למייקל ג'ונסון, שיאן העולם ופעמיים אלוף אולימפי ב־400 מטר, לצאת נגד שיתופו של הדרום אפריקאי במשחקי לונדון. זאת, חרף קשרי החברות ביניהם ולמרות שטען כי פיסטוריוס הוא שגריר חשוב ובעל השפעה על ציבור רחב. "איננו יכולים לדעת בוודאות אם הלהבים הללו מעניקים לו יתרון לא חוקי, והדבר עלול לפגוע במתחריו, אפילו אם הם בריאים", אמר ג'ונסון.

חצי שנה מאוחר יותר, ביום האהבה, הואשם פיסטוריוס בן ה־26 בירי למוות בחברתו, ריבה סטינקאמפ, דוגמנית שסיימה לימודי משפטים. אירוע שמזכיר לנו שוב כמה מסוכן להשוות בין הישגים ספורטיביים לבין גבורה אמיתית והתנהגות הגונה. אין ספק שספורט מייצר דמויות, אבל האם הן נוצרות בפועל? האם הן מציאותיות? איך אנו באמת יכולים לדעת משהו על הספורטאים שמגיעים לגדולה? מה אומרת התנהגותם על הדשא או המסלול אודות אופיים האמיתי? מה אומרת הצלחתם על מי שהם באמת כבני אדם?

נכון, הסיפור של פיסטוריוס מדהים, אמיתי ומעורר רצון עז להקשיב לו. במשחקי לונדון הוא גולל בשנית את סיפורו של המכתב שכתבה לו אמו שילה, שמתה כשהיה בן 15: "לוזר הוא לא האדם שמעורב בתחרות ומסיים אחרון, אלא זה שלא נכנס למאבק מלכתחילה". פיסטוריוס אמר: "מנטליות תמיד היתה לנו. כשמתחילים משהו, עושים אותו כמו שצריך".

אבל הסיפור שלו מורכב ומסובך, כאחד שאוהב שהכל יהיה גדול ומהיר כפי שניתן, ולא רק על המסלול. הוא רכש מכוניות חדשות, אופנועים גדולים וסירות מהירות, ולא תמיד התנהל בשיא הזהירות. ב־2009 החריב סירה מהירה כשהתנגש עמה במזח לאורך נהר בדרום אפריקה. המשטרה טענה שמצאה אלכוהול בסירה, אך לא בדקה מיידית את רמת האלכוהול בדמו. הוא נחבל כשהתנגש בהגה, שבר שתי צלעות, את הלסת, ונפגע בארובת העין. 172 תפרים נדרשו על מנת לרפא את פניו היפים.

בכתבת פרופיל שערך עליו לפני שנה ב"ניו יורק טיימס מגזין", כתב מייקל סוקולוב שפיסטוריוס אוהב סיכונים ותיאר אותו כ"כיף גדול" ו"יותר מקצת משוגע". בלילה שקדם לראיון, סיפר פיסטוריוס, החלה אזעקת האבטחה בביתו לפעול והוא נטל אקדח כדי לבדוק אם מדובר בפריצה. דרום אפריקה היא מהמדינות האלימות והמסוכנות בעולם. בפעם ההיא, לא היה שם דבר. פיסטוריוס לקח אחר כך את סוקולוב למטווח, ירה עמו וסיפר שהוא הולך לשם לפעמים כשאינו מצליח להירדם. ב־28 בנובמבר 2011 התרברב פיסטוריוס בטוויטר על אחוזי ההצלחה שלו עם הנשק: "היו לי 96% פגיעות מ־300 מטר ב־50 יריות! בום!".

אלה שתומכים באצן, מקווים שבלילה המר והגורלי ביום חמישי מדובר היה בבלבול ובצירוף מקרים מצער. שהוא ירה בחברתו לא בכוונה, אלא בטעות, במדינה בה נשק מהווה מקור להגנה עצמית כדרך להתמודד עם מעשי הפשיעה הנוראיים. ג'ונתן מקווי, כתב "דיילי מייל", ביקר ב־2011 את פיסטוריוס בביתו בפרטוריה. עתה הוא מספר: "בחדר השינה של אוסקר ישנם מחבט קריקט ואלת בייסבול מאחורי הדלת, אקדח ליד המיטה ומכונת ירייה ליד החלון".

אבל פיסטוריוס מואשם ברצח בכוונה תחילה, לא בירי שבוצע ברשלנות ובהיסח הדעת. משטרת דרום אפריקה הופתעה מהקו של האצן, שטען להגנה עצמית מפני פורץ. לדבריה, בעבר כבר צפו טענות על מריבות ו־ויכוחים שנשמעו מכיוון ביתו. בסוף השנה שעברה, לפי דיווחים בדרום אפריקה, איים לשבור רגליו של אדם במהלך עימות שכלל את מעורבותה של אשה נוספת.

כעת נאלצים תומכיו להתמודד עם האצן הגיבור שהפך לרוצח בפוטנציה. סטיבן אונגרלידר, פסיכולוג ספורט שעובד עם ספורטאים אולימפים ושוחח עם פיסטוריוס פעמיים בעבר, אמר שהוא "בהלם, בשוק". "הבנתי שהוא אדם שאוהב ללכת על הקצה, כמו כל הספורטאים הגדולים, אבל לא האמנתי שהוא קיצוני כזה, חסר שליטה, שמסוגל לעשות דבר כזה", הוסיף, "לפעמים אתה חושב שאתה מכיר מישהו, ואז הכל משתנה ברגע. אני בהלם ואני עצוב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ