פרשת פיסטוריוס |

הסימנים לאורך הדרך

עיון בראיונות שנערכו עם מי שמואשם ברצח חברתו, מגלה כי דמותו הבעייתית של האצן שעשה היסטוריה התגלתה כבר בעבר

דונלד מקריי, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דונלד מקריי, גרדיאן

הקסם של אוסקר פיסטוריוס היה כה מכשף, עד שהיה קשה לראות משהו אחר או מורכב מתחת לחזות החלקלקה שלו. פגשתי אותו פעמיים, האחרונה ביניהן היתה ב-2011, כאשר ראיינתי אותו בקשר לעברו ותכניותיו לעתיד. בראיון האישי הוא נראה היה רגוע ונינוח, והיה ברור שהוא כבר החל להתרגל למעורבות התקשורת בחייו. פיסטוריוס דיבר בחופשיות על הנכות שלו, על חלומותיו ועל טיוליו ברחבי העולם.

פיסטוריוס נולד בתקופה חשוכה של מולדתו דרום אפריקה. משטר האפרטהייד הרס כל חלקה טובה במדינה. אך ב-1986, הוריו של אוסקר הקטן היו צריכים להתמודד עם שאלה הרת גורל משלהם. האם לבנם, שנולד עם פגם מולד בשתי רגליו, עדיף להישאר בכיסא גלגלים לשארית חייו או שמא יסתדר עם שתי רגליים קטועות.

פיסטוריוס דיבר אתי בחופשיות על ההחלטה הקשה שעמדה לפני הוריו. הוא צחק כשסיפר לי על הטראומה שעברו הוריו, הנקה ושיילה פיסטוריוס, כשהחליטו על ביצוע הכריתה כשהיה רק בן 11 חודשים. אך לפתע הפך נסער כשדיבר על תאונת השיט בה היה מעורב, במהלכה שבר את ארובת העין, מספר צלעות ואת לסתו. הוא נזקק ללא פחות מ-172 תפרים. "הייתי כל כך טיפש, זה גורם לי לחוש עצבות עכשיו", הוא סיפר לי אז.

פיסטוריוס במהלך הדיונים בבית המשפט, הבוקרצילום: רויטרס

הוא בהחלט נראה מדוכא אז, אבל בעיקר נראו עליו סימני ההכרה שברגע אחד אפשר לאבד חיים שלמים. נראה היה שעצבות קודרת אופפת אותו. "כמעט והרסתי לעצמי הכל. זה מאוד מפחיד ומפכח כאחד", אמר. במהלך הפגישה השנייה בינינו, 15 חודשים לפני שהפך לספורטאי הנכה הראשון אי פעם שהשתתף במשחקים האולימפיים, פיסטוריוס היה מוטרד הרבה יותר. הוא דיבר אז על מותה של אמו.

"גיל 15 הוא גיל לא קל לאבד אמא", אמר, ופני התקדרו באחת. "זה היה מוזר. בצוואתה היה דרשה מאתנו לקיים מסיבה לאחר מותה, ואכן עשינו זאת. אני חושב שהדרך בה התמודדנו עם אובדנה, השפיעה עליי יותר מהזמן בו ביליתי איתה".

פיסטוריוס דיבר בפתיחות רבה על אימו, אך נראה היה מסויג מלדבר על אביו, עמו היו לאצן יחסים סבוכים. "אבי לא היה בסביבה כשגדלתי. גם כיום זה המצב. הוא חי הרחק ממני. אנחנו גם לא כל כך מדברים בטלפון. הוא בסדר, אבל הוא יותר חבר מאב. אלו הם החיים", הוא סיכם במרירות.

21 חודשים לאחר מכן, אותה דמות מהורהרת וסימפתית איתה נפגשתי, מואשמת כעת ברציחתה של ריבה סטינקאמפ. מותה האכזרי של חברתו של פיסטוריוס חשוב הרבה יותר מאשר סיפור נפילתו של האצן. אך עדיין קשה לי להתעלם מהערות שרשמתי לאחר הראיונות שערכתי עם פיסטוריוס. המלים "מוטרד" ו-"חסר מנוחה", היו מובלטות, לצד הקטע בו דיבר על אביו.

"אני לא רוצה יחס אחר משאר הספורטאים", אמר לי בראיון האחרון שערכתי אתו. "אם היתה לי תחרות רעה, אני רוצה שאנשים יהיו כנים בנוגע לזה". אך הימים בהם עשה היסטוריה, נראים היום רחוקים. רחוקים מאוד".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ