NHL |

הסיני ששבר את הקרח

לארי קוונג אמנם שותף רק לדקה אחת במדי ניו יורק ריינג'רס, אך חולל היסטוריה כשהיה לסיני הראשון ששיחק בליגת ההוקי המקצוענית

דייויד דייויס, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דייויד דייויס, ניו יורק טיימס

הקריירה של לארי קוונג בניו יורק ריינג'רס היתה אולי קצרה, אבל המורשת שלו עודנה קיימת, גם 65 שנה אחרי האכזבה שנחל. הרבה לפני שג'רמי לין שיגע את ה-NBA ואת העיר ניו יורק, קוונג היה שחקן ההוקי הראשון ממוצא סיני שהופיע ב-NHL. הוא שיחק עבור הריינג'רס במשחק אחד, מהלך אחד, במהלך עונת 1947/8. "שברתי את הקרח עבור ילדים סינים ששיחקו הוקי", נזכר קוונג.

הוא נולד ב-1923, שלוש שנים לפני שהריינג'רס הוקמו. המסע שלו לעבר ה-NHL החל בוורנון, עיירה קטנה בקולומביה הבריטית. מכרות הזהב משכו את אביו מסין לקנדה  בשנות השמונים של המאה ה-19, אך לאחר שלא הצליח להתעשר פנה לחקלאות, ולאחר מכן פתח חנות מכולת. היו לו 15 ילדים משתי נשים, כשלארי הוא השני מהסוף. המשפחה גרה מעל לחנות הקטנה ולאחר מותו של האב, כשקוונג היה בן חמש, לקחו הילדים את האחריות על עסק המשפחתי. אך זהו לא המכשול היחיד עמו התמודדה המשפחה. באותה תקופה למהגרים הסינים שהגיעו לקנדה היה אסור להצביע ונשללו מהם זכויות בסיסיות נוספות.

"הופלנו לרעה", אומר קוונג. "לא יכולתי להשיג עבודה. הספר לא הסכים לספר אותי כי אני סיני". הוא מצא נחמה על משטח הקרח הקפוא. אחרי שהתחנן בפני אמו שתקנה לו זוג מחלקיים, רכשה לו לבסוף זוג גדול בכמה מידות, כדי שיתאים למספר שנים.

בסוף שנות ה-30, שיחק בקבוצתו הראשונה - ורנון היידרופונס מהליגה הנמוכה בקנדה. לאחר מכן עבר לטרייל סמוקס איסטרס, שם נהגו לסדר לשחקנים עבודה במכרה המקומי, אך בגלל מוצאו של קוונג סירבו להעסיקו שם והוא נאלץ לעבוד כסבל בבית מלון. "זה השאיר חותם", הוא אומר כיום. "אתה מרגיש שאתה לא אחד מהחבר'ה".

קוונג התגייס לצבא הקנדי במלחמת העולם השנייה ונהג לשחק הוקי רק בשביל להעביר את הזמן. סקאוט של הריינג'רס התלהב ממנו והחתים אותו בקבוצת הבת של המועדון הניו יורקי, הרוברס. חודשים לפני שג'קי רובינסון הצטרף לברוקלין דודג'רס ושינה את פני הבייסבול, נוכחותו של קוונג כבר היתה קיימת בניו יורק. לפני אחד המשחקים של הרוברס, ערך שייבי ליף - מי שהיה ראש העיר הבלתי רשמי של צ'יינהטאון - קבלת פנים חגיגית לקוונג המובך במרכז משטח הקרח. קוונג, בעל ממדי הגוף הקטנים, נודע כ"חרק על המחלקיים".

"הוא היה חכם והחליק נהדר", נזכר העיתונאי סטן פישלר, שצפה בקוונג כילד. שחקן היכל התהילה, ג'ין בליוויו, מוסיף: "לארי הפך את השחקנים סביבו לטובים יותר בגלל שהיה מוסר נהדר. הוא עשה מה שסנטר צריך לעשות".

לבסוף, בשנת 1948, הוא קיבל את ההזדמנות שלו בבמה המרכזית של ההוקי. "כשהיתה לי הזדמנות להפוך לריינג'ר התלהבתי מאוד", הוא נזכר היום. "ציפיתי לזה. אמרתי לעצמי: 'זה מה שרצית מאז שהיית ילד קטן'. כל מה שרציתי היה לשחק ב-NHL".

המשחק הראשון, והיחיד, שלו בריינג'רס החל בישיבה על הספסל. אחרי מחצית ראשונה מאופסת, ולאחר שלוח התוצאות הראה 2-2, ערך קוונג את הופעת הבכורה שלו ברבע האחרון. הוא הספיק להשתתף רק בהתקפה אחת לפני שהוחזר לספסל. קבוצתו הפסידה לבסוף 3-2. "ניו יורק טיימס" דיווח אז: "הריינג'רס שיתפו את לארי קוונג, לזמן קצר, השחקן הסיני הראשון לשחק בליגה". כשנשאל על הזיכרון שלו מאותו משחק, הוא עוצר לרגע ואומר: "הייתי מאוכזב כי שיחקתי רק לדקה. לא קיבלתי הזדמנות אמתית להראות מה אני שווה".

אחרי אותה עונה עזב את הקבוצה. "אהבתי מאוד את ניו יורק, אבל כשקרה מה שקרה אמרתי שאלך לקבוצה שידעתי שרוצה אותי", הוא אומר. עונה לאחר מכן עבר קוונג לוואליפילד ברייבס, אותה גם הוביל לאליפות הקנדית ב-1951 והיה בין מובילי הקבוצה בשערים. הוא כיכב במדי הברייבס שבע עונות לפני שעבר לשחק בשווייץ ובאנגליה.

צפו בסיפורו של קוונג:


אחרי שפרש לימד טניס והוקי ברחבי אירופה. בינתיים ה-NHL גם חוותה שחקן שחור ראשון, ווילי או'ריי ב-1958. ב-1972 חזר קוונג לקנדה כדי לעזור לאחיו לנהל את החנות המשפחתית. כיום הוא מתגורר בקלגארי. הוא איבד שתי נשים למחלת הסרטן ואת כל אחיו מלבד שניים. בתו, כריסטינה היינץ', גרה סמוך אליו וכך גם שתי נכדותיו.

האתגר הגדול ביותר עמו מתמודד קוונג הוא קטיעת שתי רגליו בשנת 2000. "הרופא אמר לי: 'אם אתה רוצה להספיק לראות את נכדותייך הולכות לבית הספר, אהיה חייב לכרות לך את הרגליים'. זה פגע בי כמו סלע, זה לא היה קל אבל עכשיו אני בסדר. פשוט הייתי חייב לעבור את זה".

קוונג קיבל בשנים האחרונות את ההערכה לה היה ראוי. הוא הוכר כחלוץ ב-NHL וגם קבוצת ההוקי של קלגארי ערכה לכבודו טקס הוקרה, קוונג אומר כי הוא לא שמע מהריינג'רס מאז 1948. "יכול להיות שלא הסתכלו עליי. מי יודע? הרגשתי שעשיתי את שלי עבור הקבוצה". בינתיים, הוא עסוק בתכנון מסיבת יום הולדתו ה-90 אליה צפויים להגיע כ-200 איש.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ