דייגי הקרח על החכה של סוכנות הסמים

בדרך לאולימפיאדת החורף, הפכו בדיקות הסמים לחלק מהדיג בקרח. למזלם של המתחרים, בירה אינה כלולה ברשימת החומרים האסורים

ג'יימס קארד, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'יימס קארד, ניו יורק טיימס

שבוע שלם בילו דייגי הקרח באגם הקפוא. ביום השביעי, לאחר שרוקנו את הדליים מהדגים שהעלו בחכתם ושטפו את ריח הפיתיונות מידיהם, לוו חלק מהמנצחים באליפות העולם בדיג בקרח לחדריהם במלון פלאזה הסמוך.

פקיד מטעם הרשות האמריקאית ללוחמה בסמים (USADA) זומן לבית המלון וביקש מהמתחרים לספק בדיקות שתן. הוא חיפש אחר סטרואידים והורמוני גדילה – לא החומרים האסורים המזוהים עם ספורט שליו כדיג בקרח. "אנחנו לא בודקים האם המשתתפים שתו בירה, כיוון שכולם ייכשלו", הרגיע ג'ואל מק'דירמון, יו"ר הפדרציה האמריקאית לדיג במים מתוקים.

שעה שהסמים הפכו לנגע רע המשתולל במרבית ענפי הספורט, הגיעו בדיקות הסמים גם למקומות לא צפויים כגון שמורת הטבע שלגדת נהר ביג או פליין שבוויסקונסין, בה נוהגים הדייגים להחביא את השלל בכיסיהם והסבלנות מביסה את הכוח.

דייג קרח מצוי. ספורט בו מהירות ועוצמה אינן מבטיחות ניצחוןצילום: רויטרס

ראשי הספורט החליטו לנסות את מזלם, הקלוש למדי, ולהפוך את הדיג בקרח לענף אולימפי. שיבוץ יוקרתי במשחקי החורף נושא עמו יתרונות רבים וברורים, אולם ראשית יש להתגבר על לא מעט מכשולים. על מנת להיכלל במשפחה האולימפית, ייאלצו הדייגים החובבים לעבור את אותן בדיקות שעוברים אצני על, שחיינים ומרימי משקולות. בענף כמו דיג בקרח, בו מהירות ועוצמה אינן סגולות לניצחון, סוכן של הרשות הבינלאומית ללוחמה בסמים עשוי להיראות כמו, ובכן, דג מחוץ למים.

אחרי הכל, זהו אינו ספורט פיסי במיוחד. החלק הקשה ביותר בו הוא שמירה על טמפרטורת הגוף, שכן למרות השכבות הרבות שלובשים הדייגים, רובם מוותרים על כפפות ידיים כדי לקבל תחושה מדויקת יותר כאשר נתפס דג בחכתם.

"התבדחנו על כך לא מעט", מספר מק'דירמון, "אתה לא מצפה שמישהו ייצא לקרח לאחר שקיבל עירוי דם מועשר או משהו בסגנון". ביל ווייטסייד, שזכה בעבר בתחרות בביג או פליין, מסכים שלחוזק גופני יש השפעה מעטה, אם בכלל, על אחוזי ההצלחה על הקרח: "ברוב המקרים לא האתלט הטוב ביותר זוכה בתחרויות הללו, אלא דווקא המבוגרים והמנוסים יותר".

דיג בקרח אינו לבדו. גם המתחרים בדארטס, מיני-גולף, שחמט ומשיכת חבל צפויים לזכות בשנים הקרובות לביקורים מאנשי USADA. חלק מהענפים הללו מקווים להיכלל במשחקים האולימפיים, אחרים פשוט מבקשים להבטיח שאיש מהמתמודדים לא ייהנה מיתרון לא ספורטיבי. "הסמים מהווים ניגוד מוחלט לרוח הספורט", מצויין שחור על גבי לבן בחוקת איגוד המיני-גולף הבינלאומי.

זה לא מונע מאנשים להמשיך ולנסות. לפי הנתונים שבידי USADA, ב-2011 נתפסו על בשימוש בחומרים אסורים שני שחקני מיני-גולף, שחמטאי בודד, שני שחקני באולינג ומתחרה אחד במשיכת חבל.

עבור הדייגים הוותיקים שהצטופפו על המים הקפואים בוויסקונסין היוו הבדיקות הוכחה נוספת לניגוד שבין הספורט העממי לבין ראשי הוועד האולימפי המתכנסים בלוזאן. חלק מהדייגים – המגיעים מ-11 מדינות ומשלמים מכיסם על ההשתתפות בתחרות – הופתעו למראה הפקחים, ולא מעט מהם גילו את דבר הבדיקות לאחר שלגמו כבר משקה אחד או שניים.

"לא שתיתי על הקרח, אולם ברגע שחזרנו למלון הזמנתי כמה כוסות בירה", מספר מיירון גילברט מברוקלין, חבר בנבחרת האמריקאית ואלוף העולם בדימוס. כאשר הוא שמע על קיום הבדיקות, הודה שחשב לעצמו בחשש: "יש לי אלכוהול במערכת!".

מושכים בחבל, בקרוב אצלכםצילום: אי–פי

חוקי הדיג בקרח פשוטים: לדייגים ניתנות שלוש שעות להעלות כמה שיותר דגים בחכתם ואלה עם השלל הכבד ביותר מוכתרים כמנצחים. הדייגים רשאים לקדוח מספר לא מוגבל של חורים בקרח, שעוביים עשוי להגיע לחצי מטר, אך נאסר עליהם להשאיר את ציוד הדיג בלתי מאויש.

בעוד האירופאים והאסייתים דוגלים באסטרטגיה של תפיסת כמה שיותר דגים, קטנים וגדולים כאחד, הקבוצות האמריקאיות מעדיפות להתרכז בדייג של דגים כבדים יותר, דוגמת קרפיונים. למגינת לבם של המקומיים, הטמפרטורות הנמוכות לאורך שבוע האליפות הבריחו את הדגים הגדולים, וסללו את הדרך לניצחון רוסי מוחץ. האמריקאים הסתפקו במקום הרביעי.

לאחר חגיגות הניצחון באולם בית המלון, כאשר הכל החלו להירגע מהריקודים והמשקאות, נלקחו הצדה ארבעה דייגים. דגימת השתן שהם סיפקו תדאג להבטיח שספורט אצילי כדיג בקרח יישאר נקי מגורמים בלתי ספורטיביים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ