פרידה מהמאמן (כמעט) הכי ותיק בארה"ב

כמחצית מחייו העביר לינדסי ראף בבאפלו סייברס, כשחקן וכמאמן. למרות כישלונו המתמשך, האוהדים מודים: "היו לנו יחסי אהבה-שנאה"

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

ביום לאחר פיטוריו מבאפלו סייברס, הקבוצה אותה הוביל 16 שנה, נהג לינדסי ראף במכוניתו מסביב לפרברי העיר, עובר בין חנות דונאטס אחת לשנייה, מנסה לארגן את מחשבותיו. כשהגיע לביתו, לבש מכנסיים קצרים שנשאו את סמל הסייברס. הוא ניסה לצפות במשחק של באפלו נגד טורנטו מייפל ליפס, אך לא היתה לו סבלנות לכך.

"ראיתי רבע אחד", אמר ביום שישי האחרון בהופעתו הראשונה בפומבי לאחר פיטוריו, "מצאתי את זה כמעשה מוזר באופן יוצא דופן, הייתי חייב לכבות את הטלוויזיה. זה היה משהו – רציתי, אבל לא הייתי מסוגל".

מאמנים בקבוצות ספורט מקצועניות מאבדים את משרתם כל הזמן, אבל רק יחידי סגולה זוכים להישאר מספיק זמן באותה העיר כדי לראות את ילדיהם נולדים וגדלים בה. מעטים אף יותר נותרים לאורך כל הקריירה שלהם בקבוצה אחת ויחידה.

ראף במסיבת העיתונאים. "אני כבר מתגעגע"צילום: אי–פי

ראף, 53, בילה כמחצית מימיו חייו בשורות באפלו סייברס. הוא נבחר על ידה כשחקן בדראפט של 1979, נער קשוח בן 19 מאלברטה שהתגבר על שבר בעצם הירך. הוא שיחק במועדון עשור שלם ושימש כקפטן שלוש עונות. ביולי 1997, ארבע שנים אחרי שפרש ממשחק, מונה למאמן.

בזמן פיטוריו, היה ראף המאמן השני הכי ותיק בספורט המקצועני בארצות הברית, כאשר רק גרג פופיץ' מסן אנטוניו ספרס, שמונה ב-1996, מקדמים אותו. ראף אימן 1,165 משחקי בעונה הרגילה ב-NHL, שני רק לאל ארבור מניו יורק איילנדרס, שלזכותו רשומים כ-1,500 משחקים.

אך בעוד פופביץ' וארבור טעמו את הטעם האליפות, בכדורסל או בהוקי קרח, ראף מעולם לא זכה בסטנלי קאפ, לא כמאמן ולא כשחקן. "זו האכזבה הגדולה של חיי", הודה.

ראף לא רצה להרחיב את הדיבור ביום שישי, אך הסכים לקיים את מסיבת העיתונאים לאחר פניות רבות מהתקשורת. הוא עדיין התייחס לסייברס בגוף ראשון. הוא הודה לארבעת בעלי הקבוצה בתקופתו, לשחקניו, לצוותו במשך השנים, ולג'נרל מנג'ר דרסי רג'יר, שהקדנציה שלו בבאפלו התחילה זמן קצר לפני בואו של ראף לקבוצה. "ב-16 השנים האחרונות, קרוב לוודאי ש-99 אחוז מהג'נרל מנג'רים בליגה החליפו את המאמנים שלהם", אמר, "הלכנו יחד דרך ארוכה והוא תמיד האמין בי. הוא חבר טוב".

ראף תיאר כיצד בישר לו חברו הטוב על הפסקת עבודתו: "'אני מצטער' הוא אמר, אבל השבתי לו שאל לו להתנצל, הוא היה התומך הגדול ביותר שלי". המאמן הודה גם לאוהדי הקבוצה ממערב מדינת ניו יורק, שבשנת 2006 נעמדו לצדו שעה שבתו עבר ניתוח להסרת גידול ממוחה. "זהו מקום שתמיד אקרא לו בית", סיכם בעיניים לחות.

העיר באפלו דומה לכוורת הומה כאשר עוסקים בסייברס ובבילס, אותה אימנו שמונה מאמנים שונים במקביל לראף. העיר הקטנה הזו מרכזת כל כך הרבה תשומת לב ואנרגיות סביב שתי קבוצותיה כך שבמהרה נוצרים בשיח המקומי דעות וגישות שאי אפשר לערער עליהן. הקונצנזוס סביב הפרידה מראף החל להתגבש לפני שנה. הסייברס פספסו את הפלייאוף בפעם הרביעית בשש העונות האחרונות, וגם בשנים בהן העפילו אליו, לא הצליחו לצלוח את הסיבוב הראשון. הדיונים על פיטוריו הנחוצים של האמן הוותיק הפכו זה מכבר לאייטם קבוע בתכניות הרדיו האזוריות.

ביום חמישי, יממה לאחר סיום תפקידו, התקשר מאזין לאחת מאותן תכניות. למרות שהפיטורים של ראף היו צפויים זה זמן מה, ההודעה עליהם היתה "כמו אגרוף בבטן". מיד התגבש קונצנזוס חדש: כן, ראף היה חייב לעזוב, אבל הוא אדם טוב שנתן את כל כולו למען הקבוצה.

דייויד בליסימו, 55, נכח ביום חמישי האחרון בהפסד באפלו לטורנטו 3-1, תחת הדרכתו של המאמן הזמני רון רולסון. הסייברס נשארו רעים כפי שהיו בזמנו של ראף. "היו לנו יחסי אהבה-שנאה אתו", אמר בליסימו. בנוגע לרגשות הטעונים כלפי המאמן הוסיף: "זו אשמתו, או שמא שזו לא אשמתו. הוא היה חייב ללכת, אבל קשה לנו לראות אותו עוזב".

"הוא היה חייב ללכת, אבל קשה לנו לראות אותו עוזב"צילום: אי–פי
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

בליסימו מבוגר מספיק כדי לזכור את ראף הצעיר בחצי גמר סטנלי קאפ של 1980, מתקוטט על הקרח עד זוב דם עם בילי סמית' מהאיינלנדרס. צדו הזועם התגלה פעם נוספת בגמר הליגה ב-1999, שעה שבאפלו נכנעה לדאלאס במשחק השישי בתום שלוש הארכות ולאחר שער שנוי במחלוקת של שחקן הסטארס, ברט האל. ראף השתולל בסיום המשחק, מחה על פסיקת השופט. יומיים לאחר מכן, הוביל 20 אלף מאוהדי הסייברס ברחובות עירם, מנצח על שירת "לא היה גול!".

הוא סיפר על כך שיהיה מעניין לשוב לאמן יום אחד. "אני כבר מתגעגע", הודה, אך לעת עתה הוא רק רוצה "לנקות את הראש". "פיניתי את המשרד שלי ואת כל הרשימות שלי מהמשחקים", אמר במסיבת העיתונאים, "עברתי על כל המשחקים, בדקתי את כל התוצאות. זה כאילו אני מוציא את עצמי מדעתי באופן מכוון, אבל כשסיימתי הגעתי למסקנה שסתם הפסדנו שלושה משחקים. היינו יכולים להיות עכשיו במאזן 7-9 ובמיקום טוב יותר. חבל, אבל זו אשמתי".

סקוטי באומן, שהדריך את הסייברס בשנות השמונים, ייעץ לראף לצאת לחופשה ארוכה, לטייל, להתרחק מן ההמולה. "כך עשיתי כשפוטרתי, רק רציתי להתנתק", סיפר באומן, שעדיין מתגורר בקרבת העיר, אבל ראף לא הסכים לשתף את הנוכחים בתכניותיו לעתיד הקרוב. "אם תהיתם מה עשיתי בימים האחרונים, פשוט נסעתי מ'טים הורטון' ל'טים הורטון'", אמר על נדודיו בין סניפים של רשת המזון המהיר, מייסודו של שחקן ההוקי הקנדי.

לפני שמישהו הספיק לשאול אותו שאלה נוספת, הרים ראף את ידו ובירך את הכל בערב טוב. עיניו דמעו פעם נוספת. הוא יצא מן הדלת, משאיר מאחוריו 26 שנים עם באפלו סייברס.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ