יום הזיכרון |

הלב של בית זרע נדם

הגובה, חוש התזמון והאומץ הפכו את מוטל’ה סדן לנשמה של קבוצת הכדורעף המקומית, עד שפגז פגע בו ב-1973 וקטע את סיפור האהבה

אריה ליבנת
אריה ליבנת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריה ליבנת
אריה ליבנת

“בילדות קראו לו ‘השמן’. הוא היה בן אדם בגודל מקרר עם לב בגודל משאית”, מספר השחקן שלמה סדן על אחיו הגדול. האומץ הוביל את מוטל’ה סדן להתנדב לחיל הצנחנים, שם נהרג כחייל מילואים במלחמת יום הכיפורים. סדן, שנקרא על שם סבו מוט’ל שנרצח בשואה, נולד ב־17 באפריל 1946 בקיבוץ בית זרע שבעמק הירדן. בכיתה ז', בהתאם למסורת הקיבוצית, הוא החל לשחק כדורעף. "כל מחזור התחיל לשחק”, משחזר אחיו, “לאט לאט רובם נשרו, אבל מוטל'ה נשאר".

בגיל 16 הצטרף סדן לקבוצה הבוגרת של הקיבוץ, ששיחקה בליגה השנייה. כעבור שנתיים התגייס לצבא, סיים קורס מ”כים והצטרף לצנחנים. זה לא מנע ממנו להמשיך לשחק. "המשחקים היו אז במוצאי שבת”, מספר חבר הילדות וחברו לקבוצה, משה כהן, “כשהוא היה חוזר לקיבוץ בסופי שבוע, הוא היה מתייצב למשחקים גם אם הוא היה הרוג מעייפות כשהוא לא בכושר ובלי אימונים".

בסוף 1966 השתחרר סדן מהצבא, אך כעבור חצי שנה גוייס למלחמת ששת הימים ולחם בדרבשיה וג'לבינה. לאחר המלחמה נשא אשה ונולדו לו שני בנים. הוא שימש כנהג משאית ובמקביל היה יכול להתמסר שוב לאהבתו הגדולה - הכדורעף. בעונת 1968/69 היה שותף להעפלה של בית זרע לליגה הלאומית. "במשחק העלייה הוא עלה לשחק עם שפעת, אחינו הבכור יפתח ואני סחבנו אותו אחרי המשחק הביתה", נזכר סדן, "הוא היה שחקן נשמה, הלב של הקבוצה. אחרי התדרוך האחרון לפני המשחק הוא היה מסכם שמי שלא ייתן את הדם שלו וישתטח, יראה נעל במידה 45 רודפת אחריו. הוא היה פייטר".

מוטל'ה סדן (עומד רביעי מימין בשורה האחורית). “הוא היה פייטר. ברגע שאיבדנו אותו, זה כבר לא היה אותו דבר”

כהן מספר על כישוריו של סדן: "מוטל'ה היה 1.84 מטר, אבל לא אתלטי ולכן לא ניתר גבוה. היה לו עודף משקל, אבל חוש תזמון בלתי רגיל לחסימות. היתה לו יכולת הנחתה בשתי ידיים, שזה דבר נדיר מאוד. הוא גם הצטיין בטראש־טוק מתחת לרשת. גם אם היה תופס יום גרוע ומקלקל בכל כדור שהוא נוגע, זה לא הפריע לו לרדת ולצחוק על היריב".

בית זרע התגלתה כקבוצה לוחמנית. "קראו לנו 'המשוגעים מעמק הירדן'”, נזכר כהן, “במהלך המשחקים גם קיללנו וצעקנו אחד על האחר עד שחברי משק שבאו עם הילדים עזבו באמצע". זה עבד לבית זרע, שבעונתה הראשונה בלאומית התברגה במפתיע במקום השני. בעונה השנייה זכתה בגביע המדינה, בפעם היחידה בתולדותיה. בעונת 1972/73 רשמה בית זרע ניצחון היסטורי על היריבה הגדולה, הפועל המעפיל. "הם הובילו במערכה החמישית 5-13. מוטל'ה ואני היינו בקו האחורי, אמרנו שיותר אף כדור לא ייפול”, מספר כהן, ששימש אז כמאמן־שחקן, “בלחימה גדולה, אף כדור לא נפל וניצחנו 13-15". 

בספטמבר 1973 החל סדן את העונה החמישית בליגה הלאומית, אך כעבור כמה שבועות גוייס למלחמת יום הכיפורים. חטיבה 226 בה שירת יצאה לרמת הגולן. בלילה בין 11 ל־12 באוקטובר, בעת אבטחת חניון טנקים בצומת יאיר, נורתה פצצת בזוקה לעבר זחל"ם המג"ד והחטיאה. כל החיילים, בהם מוטל'ה, ירדו מהרכב. אז נורתה פצצה שנייה, שפגעה בו ישירות. הוא הובא למנוחת עולמים בגיל 27 בבית העלמין הצבאי בקיבוצו.

בפברואר 1974 חודשה ליגת הכדורעף לסיבוב אחד. "המשכנו לשחק ואפילו מצאנו מחליף למוטל'ה, אבל היה לנו קשה”, נזכר כהן, “איבדנו את הלב ומנוע המוטיבציה של הקבוצה. לא היינו כישרונות מי יודע מה ולא היה לנו מספיק גובה, היינו קבוצה לוחמת. ברגע שאיבדנו את מוטל’ה זה כבר לא היה אותו דבר". כעבור שנתיים נשרה בית זרע לליגה השנייה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ