גמר ה-NHL |

בוסטון חזרה כדי להישאר

עד 2011 היו הברואינס הקבוצה האחרונה בעיר שעדיין סובלת מבצורת אליפויות. עתה, גם הפיגוע במרתון העירוני, פיגור 4-1 לקראת סיום המשחק המכריע בסיבוב הראשון וסידני קרוסבי הגדול אינם מסוגלים לעצור אותם. גביע סטנלי, אנחנו באים

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר צדוק

1. סוויפ הוא לא עניין של מה בכך. הפינגווינס, למשל, נוטרלו בארבעה משחקים רק שלוש פעמים בהיסטוריה רווייה בהופעות בפלייאוף, כזו שיש לה להתקנא בה. הפעם הלפני אחרונה - 1979. "לפני אחרונה", משום שהשבוע זה קרה להם שוב.

לפני 34 שנים היה זה מול בוסטון. גם השבוע. לא עזר יתרון הביתיות ולא הועיל סידני קרוסבי, השחקן הטוב (גם אם הנוטה להיפצע) ביותר בעולם. הוא הגיע לסדרה בכושר שיא, עם שבעה שערים (חלקם מרהיבים, השאר יפהפיים) ושמונה אסיסטים בניצחונות על האיילנדרס ואוטווה, וסיים אותה עם שורה סטטיסטית זהה לחלוטין. כאילו ארבעה משחקים שלמים הם לא פרק זמן מספיק בכדי להכניע את טוקה ראסק, או לפחות למסור את הדיסקית למישהו שיעשה את זה. הם לא. אחרי הכל, הפינגווינס כבשו שני שערים בלבד בלמעלה מ־260 דקות הסדרה.

"יכולנו לנצח לפחות בשלושה מארבעת המשחקים", אמר קרוסבי. ייתכן שהוא צודק. במשחק השלישי הפסידו בהארכה שנייה, ברביעי משער בשליש השלישי של אדם מקווייד, שחקן הגנה שכבש שער בודד בעונה הסדירה. אם זה לא השפיץ של המחליקיים, מה כן? אבל הגיוני יותר לקבוע שהוא טועה. בשני המשחקים הראשונים ניצחה בוסטון בתוצאה מצטברת של 1-9. בפיטסבורג.

שחקני בוסטון חוגגים. העיר התאחדה סביב הקבוצהצילום: אי–פי

לאחר המשחק הרביעי, בהתאם לאחת האמונות הטפלות הרווחות ביותר במשחק, סרבו השחקנים לגעת בגביע הנסיך מוויילס, המוענק לאלופת המזרח בטקס רב הוד והדר כאילו מעבר לאופק לא ניצב, נוצץ וגדול, הפרס החשוב באמת - גביע סטנלי. בפנים חתומות ומבט קר התקהלו סביבו, אך מבטם נדד לנקודות שונות; לוח התוצאות, קרובי משפחה ביציעים או הזמבוני שיישר את משטח הקרח. הם לא היו מוכנים אפילו להביט בו. מבחינתם, אפשר לארוז אותו, על 87 שנותיו, ולשלחו לפיטסבורג.

2. בעוד שיקגו עשתה (גם אם לעתים במשיכת רגל) את הדרך המצופה ממנה - מהמקום הראשון במערב אל סדרת הגמר - פיטסבורג, בעלת המאזן הטוב במזרח, נתקלה בתקרת זכוכית שלא האמינה בקיומה. לפחות לא בבוסטון, קבוצה שעם קצת פחות מזל (או קצת יותר מזל, אם שואלים את הפינגווינס) כלל לא היתה צולחת את הסיבוב הראשון. בכל זאת, לפגר 4-1 בשליש השלישי במשחק השביעי ולחזור כדי לספר?

מה הפלא, יאמרו, שכן הברואינס - האחרונה בקבוצות העיר לסיים בצורת ממושכת מתארים, עם האליפות ב־2011 - הם העדות הטובה ביותר ליכולתה של העיר לשקם את עצמה, לאסוף את השברים ולהפוך אכזבה לגאולה. לפעמים בחלוף עונה, כאשר זכו בגביע סטנלי ב־2011 שנה לאחר ששמטו יתרון 0-3 בסדרת חצי גמר המזרח מול פילדלפיה, לפעמים תוך כדי תנועה, כמו אותו משחק מול בפאלו ב־17 באפריל, יומיים בלבד לאחר שסדרת פיצוצים סמוך לקו הסיום של המרתון העירוני הביאה למותם של שלושה בני אדם וערערה את אחד היסודות היציבים ביותר בחיי העיר - הספורט.

צפו בדרכם של הברואינס לגמר:

זה היה משחק הסולד אאוט ה־149 ברציפות של הברואינס בטי.די גארדן. ניצחונות או הפסדים, עיתות שלום ומלחמה - תמיד היו שם 17,565 אוהדים. ובכל זאת, משהו בהתמודדות הזאת היה שונה. "בסופו של יום, אתה רוצה להרגיש שאתה עושה את הדבר הנכון ביותר", אמר המאמן קלוד ג'וליין, "והדבר הנכון ביותר הוא לתת את המשחק הכי טוב שלך".

"המשחק הכי טוב שלך" משמעותו דרכך לחיות את חייך, ויהי מה. בוסטון, ממילא עיר בעלת גאווה מקומית מיוחדת שרואה בקבוצותיה עדות לקשר בין האדם למקום ובין הפרט לחברה, התאחדה סביב קבוצת ההוקי שלה ומצאה בה הוכחה נוספת לאמת המאפשרת לכל קבוצת אנשים להתאושש מטרגדיה - תמיד יש מחר, משחק נוסף, עוד זמן על השעון.

השחקנים ענדו סרטים מיוחדים עם הכיתוב "בוסטון חזקה" ולבשו חולצות משחק מיוחדות עם המספר 613, אזור החיוג של העיר. "נאבקתי בדמעות", אמר בראד מרצ'אנד, שחקן הכנף השמאלית של הקבוצה. "שערותיי סמרו", תיאר בלשון ציורית לא אופיינית שון ת'ורנטון, שהצטרף לשירת ההמנון האמריקאי. הוא בכלל קנדי, כמרבית שחקני הליגה, אך באותה נקודת זמן הוא היה פשוט תושב בוסטון שהרגיש כי אינו לבד.

3. "אין לנו סופרסטארים בקבוצה, אין לנו את השחקנים הטובים בעולם, אך מי יודע - אולי יש לנו את הקבוצה הטובה בעולם", אמר דייויד קרייצ'י, הסנטר הצ'כי בן ה־27, לאחר הסוויפ מול פיטסבורג. הוא צנוע או משקר. אפשרות נוספת היא שקיימים שני קרייצ'י - זה של העונה הסדירה, בה הוא נוטה להיעלם לתקופות ממושכות, וזה, אחר לגמרי, ממוקד בהרבה, בחודשים מאי ויוני. כמו קלארק קנט שנכנס לתא טלפון והופך לסופרמן, גם קרייצ'י משנה צורה עם בוא הפלייאוף. "ראג'ון רונדו של ההוקי", קרא לו כריסטופר גספר מ"בוסטון גלוב".

קרייצ'י (מימין) מברך שחקן יריב. נוטה לפרוח בחודשי מאי-יוניצילום: רויטרס

כמו הרכז של הסלטיקס, גם הוא מביא את ביצועיו לשיא בזמן ההכרעות. לפני שנתיים, כשזכו באליפות, הבקיע 12 שערים ובישל 11 נוספים, יותר מכל אחד אחר בפלייאוף. העונה? 9 שערים ו־12 בישולים, 4 נקודות יותר מהבא בתור, חברו לקבוצה ניית'ן הורטון. "הוא אוהב את השלב הזה בעונה, את ההתרגשות, את המתח", החמיא לו מאמנו ג'וליין. "השער פשוט נראה לי גדול יותר בפלייאוף", הסביר קרייצ'י. לתשומת לבו של קורי קרופורד, שוער שיקגו, שהצליח לעצור את לוס אנג'לס בגמר המערב, אך ספק אם יש ברשותו הקריפטונייט הדרוש כדי לנטרל את קרייצ'י בסדרת הגמר שתיפתח בלילה בין רביעי לחמישי.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ