אילן גולדמן
אילן גולדמן

הכרטיסים. בעוד כשבועיים בדיוק תצא לדרך אליפות ישראל באתלטיקה באיצטדיון הדר יוסף. האירוע נמשך יומיים, ומהווה באמת ובתמים כיף אמיתי, שאפילו שווה את הסיכון שיפרצו לרכב בחנייה. אלא שהשנה החליטו קברניטי איגוד האתלטיקה, בראשות היו"ר החדש, דורון קופמן, כי הגיע הזמן לגבות "סכום סמלי בעבור צפייה בתחרות ברמה גבוהה". כמה סמלי? 60 שקלים ליומיים, 45 ליום אחד. נכון, לא מדובר בסכום שישאיר את חובב הספורט המקומי רעב ללחם, אבל בהתחשב בכך שבשנים עברו הכניסה היתה חופשית והיציעים נותרו חצי ריקים, אין שום סיבה הגיונית למס המושב החדש. עם כל הכבוד לאתלטיקה הישראלית, הקהל אינו מקבל בתמורה את יוסיין בולט, אלא בקושי את דונלד סנפורד.

המטרות. האתלטים הישראלים אינם חיים בעולם של אשליות. לא עוד. כל אחד מהם יודע את מקומו ונראה כי הפנימו את תקופת הצנע הקשה שחווה מלכת הספורט אחרי אולימפיאדת לונדון. באליפות הקרובה התכנית של רובם תהיה שיפור שיאיהם האישיים, ובמקרה הטוב קביעת קריטריון B לאליפות העולם שתתקיים בסוף השנה במוסקווה.

ניקי פאלי. מדשדש בגבהים ומקבץ נדבותצילום: ניר קידר

מיודענו סנפורד נמנה על רודפי הקריטריון, כאשר יתחרה בריצת ה-400 מטרים; הרצה המצטיינת למרחקים מאור טיורי תנסה לרכוב על גל ההצלחות שסחף אותה בעת שהותה הממושכת בארה"ב, ולשבור את שיאה האישי בריצה ל-1,500 מטרים; הספרינטר הוותיק אסף מלכה יקווה לרדת מ-10.54 שניות "ולהתקרב לתוצאות ברמה בינלאומית", כהגדרתו; אולגה לנסקי תתמקד בריצת ה-200 ותנסה לחתוך 30 מאיות משיאה האישי (23.60 שניות) בשביל להגיע למוסקווה; הודף כדור הברזל איתמר לוי, שחזר לא מזמן ממחנה אימונים באוקראינה, רק "רוצה להמשיך לגדול ולהעלות במשקל" ומבטיח כי ינסה לקבוע שיא ישראלי חדש; ואחרונה חביבה, ההודפת אנסטסיה מוצ'קייב, שאחרי פציעה מעיקה בידה - שהשביתה אותה קרוב לחודש מאימונים - בסך הכל מבקשת לחזור לאיתנה. אצל כולם המטרות בהתאם ליכולות.

הקפיצה לאחור. הפצע הפתוח והכואב של האתלטיקה הישראלית הם צמד קופצי הגובה, ניקי פאלי ומעיין שחף. שני האתלטים של מכבי חיפה מקבלים משכורת של 1,500 שקלים בכל חודש מאגודתם ומתקשים לשרוד. עד שלא יחודש פרויקט הקופצים שהונהג לפני המשחקים בלונדון, שיזרים קצת מזומנים לכיסם, מזמינים השניים את כולנו לתמוך בדרכם למוסקווה באמצעות יוזמה שהשיקו לאחרונה באינטרנט.

הלב כואב. במקום לדבר במסיבת העיתונאים על הצפוי באליפות ישראל, הספורטאים מסבירים כי " אין לנו ראש שקט להתאמן" ושהם נזנחו לטובת הדור הצעיר. ומה בכל זאת? פאלי, שסומן כדבר הבא עוד כנער ובשנים האחרונות מנסה לחזור לעצמו לאחר פציעה קשה, מדשדש על גבהים שנעים בין 2.15 מטר ל-2.20. שחף, מנגד, נמצאת באחת התקופות הטובות בחייה. "יש לי את זה ברגליים", היא טוענת בתוקף, משוכנעת שתוכל לקפוץ באליפות ישראל לגובה של 1.92 מטר ולקבוע את הקריטריון הנדרש לרוסיה. בתחרות שהתקיימה ביום ראשון האחרון היא כבר כמעט היתה שם. הרבה תלוי בקהל שיגיע לתמוך בה, בתקווה שזה ירכוש כרטיסים.

החולצות הלבנות. למרות האהבה העצומה לספורט, הישיבה מסיבות העיתונאים של איגוד האתלטיקה תמיד מלווה במלנכוליה קלה. בדרך כלל אלה הפרצופים שאינם מתחלפים (מלבד היו"ר) וההישגים שבקושי משתפרים משנה לשנה, אולם הפעם היו אלו חולצות הספורטאים שמשכו את תשומת הלב. מדובר בטי-שירטים לבנים ומקומטים מהסוג הזול ביותר, עליהם מוטבע הלוגו "נבחרת ישראל באתלטיקה". האם ככה רוצים שיצטלמו הספורטאים לעיתונות? האם זו הדרך בה רוצים שהציבור יזכור את האתלטים הבכירים בארץ? כדי לייצר כבוד כלפי הספורטאים, ראשית צריך לדאוג כי אלה יראו מכובדים. אין ספק כי במקרה הזה היה עדיף לו הספורטאים היו מתייצבים בבגדי האימון שלהם. למרבה הצער, הישיבה בחדר מסיבות העיתונאים של הוועד האולימפי כמוה כמבט ישיר אל פניו הדלות של הספורט הישראלי. לפעמים עדיף לא להביט.

האתלטים והחולצות. מבט ישיר אל פניו הדלות של הספורט הישראליצילום: איגוד האתלטיקה

הדור הצעיר. ריו כבר פחות או יותר אבודה. כך לפחות משתמע מדבריו של היו"ר  קופמן, שהצהיר במסיבת העיתונאים כי התשתיות, כמו גם מרבית האנרגיה של איגוד האתלטיקה, יופנו אל עבר העתיד, לילדי 2020. לדבריו, היחידה לספורט ההישגי שותפה למהלך שאמור בעוד מספר שנים לחשוף בפנינו את הדבר הבא בתחום. עד אז, ממליצים לעיתונאים שיעקבו באליפות הקרובה אחרי הישגיהם של האתלטים הצעירים, אולי מהם תגיע הישועה שתחזיר למלכת הספורט את הכתר שלה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ