טור דה פראנס |

כולם מתרסקים, מרסל קיטל מנצח

מהדורת ה-100 של המירוץ היוקרתי יצאה לדרך עם אוטובוס תקוע על קו הסיום, שתי תאונות וזוכה מפתיע אחד: "זהב מונח לי על הכתפיים"

אילן גולדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילן גולדמן

מהדורת ה-100 של הטור דה פראנס היתה אמורה להיפתח בצורה חגיגית. זו היתה הפעם הראשונה שמירוץ האופניים היוקרתי נכנס אל תוך קורסיקה - ההרים הירוקים הצטלמו נהדר, הים התיכון נצץ בשמש, וכל מי שצפה בטלוויזיה קיווה שבקרוב גם הוא ינפוש באחד מחופי האי. הכל דפק כמו שעון, בדיוק כפי שהבטיחו הצרפתים. ניתן היה רק לדמיין כיצד המאיץ הבריטי, מארק קוונדיש, יסתער על קו הסיום, בפעם המי יודע כמה, וייקח לעצמו את החולצה הצהובה.

הגורל רצה אחרת. בעוד הרוכבים דיוושו את דרכם לתוך עיר החוף באסטיה, התברר כי אוטובוס ענק השייך לקבוצה האוסטרלית "אוריקה גרין-אדג'" ניסה לעבור תחת שער הסיום ונתקע בשל גובהו. בהחלטה של רגע, הזיזו המארגנים את הקו לאחור, וקבעו אותו שלושה ק"מ לפני נקודת הסיום המקורית. המסר הועבר באופן מיידי לרוכבים, והדבוקה נערכה בהתאם.

אלא שאז חלה תפנית נוספת. האוויר רוקן מצמיגיו של האוטובוס והמארגנים הצליחו לשלוף אותו מתחת השער. בהחלטה רגעית נוספת, כשהם נמצאים קילומטרים בודדים מקו הסיום ושועטים במהירות של 60 קמ"ש, הועבר לרוכבים המסר כי הקו הוחזר למתכונתו המקורית – בתוך העיר באסטיה.

טור דה פראנס 2013: כך תנצחו את הטור | מתגלגלים בפעם ה-100 | הסיפורים החמים של טור 2013 | מאה שנים של בדידות | סוס שחור על אופניים | היום של כריסטופר פרום הגיע

זה כבר היה מאוחר מדי. כעבור שניות ספורות נשמעו הרעשים המתכתיים מצדה השמאלי של הדבוקה, הכתפיים התנגשו, הגלגלים הסתבכו, וקרוב לשלושים רוכבים מצאו עצמם מרוסקים ומדממים על הרצפה. בין הנופלים לא מעט מועמדים בכירים לחולצה הצהובה (לפחות בשבוע הראשון): מארק קוונדיש, הרוכב הצובט פיטר סאגן והספרינטר הגרמני אנדריי גרייפל. שלושתם נתקעו הרחק מאחור. תחת הנסיבות, הראשון לחצות את קו הסיום היה מרסל קיטל, מאיץ בהחלט לא רע, אך בוודאי לא הפייבוריט לתהילה בקורסיקה. הזוכה הנרגש זכה בחולצת המוביל, ובזכות הניקוד המוענק למנצח השלב, השתלט גם על חולצת המאיץ הירוקה ועל החולצה הלבנה המוענקת לרוכב הצעיר המוביל. זה היה ניצחונו הראשון אי פעם של הגרמני בקטע של הטור.

מי שעוד נפגע היום בנפילה הוא המועמד לניצחון, אלברטו קונטדור. "היה רוכב מלפני שלא האט בזמן ולבסוף מצאתי את עצמי על הרצפה", סיפר, "אני בסדר, אך אצטרך לראות כיצד אני מרגיש מחר". הרוכב, שדיווח על פציעה קלה בכתפו, לא איבד זמן ליריביו, כיוון שעל פי חוקי המירוץ זמנו זהה לזה של מנצח השלב.

נכון לעכשיו נדמה כי גם במהדורה ה-100 של הטור יש מספר דברים שהמארגנים אינם מצליחים לשנות. בכל שנה נפתח המירוץ עם שלל נפילות והתרסקויות, תוצר מפגשים בלתי רצויים של הרוכבים עם כיכרות, איי תנועה ו"רהיטי כביש" שנועדו להגביר את בטיחותם של הנהגים הצרפתים בדרכים.

האשמה מוטלת גם על כתפיהם של הספורטאים: הרוכבים מגיעים לשבוע הראשון מלאי אנרגיה, עם רגליים טריות ומתקשים לרסן את ההתלהבות שנובעת בחלקה מההשתתפות במירוץ החשוב בעולם. ההתלהבות בדרך כלל חולפת בשבוע השני, כשהטור עובר להרים ואחרי שמחצית הדבוקה מדוושת בתחבושות. מארגניו עדיין מתקשים לשכוח את השבוע הראשון המזעזע שעבר עליהם בשנה שעברה, אז נאלצו להתמודד עם כמות נפילות שלא נראתה מאז 1997.

קשה לדמיין את השבוע הראשון ממשיך ללא תקלות. אחרי מאורעות היום, העצבנות בתוך הדבוקה רק תלך ותגבר, וסביר להניח שדם נוסף יישפך על הכביש. הרכיבה בתוך פלוטון צפוף, המכיל כ-200 רוכבים, מצריכה ריכוז אדיר ומלווה בעצירות חירום פתאומיות. מלבד זאת נאלצים הרוכבים להתמודד עם אינספור בורות בכביש, סטיות פתאומיות של מתחרים אחרים לשוליים והסתבכות של כידונים. הנפילות כידוע, עלולות להיות כואבות, אך הכאב הגרוע מכל הוא זה שבלילה.

קטע ראשון (פורטו־וקיו - באסטיה, 213 ק"מ)
1. מרסל קיטל (גרמניה, ארגוס־שימאנו) 4:56:52 שעות
2. אלכסנדר קריסטוף (נורווגיה, קטושה) זמן זהה
3. דני ואן פופל (הולנד, וקאנסולל) זמן זהה
4. דייויד מילאר (בריטניה, גרמין) זמן זהה
5. טרנטין מתאו (בלגיה, אומגה פארמה) זמן זהה

החולצה הירוקה (מלך המאיצים)
אלכסנדר קריסטוף (נורווגיה, קטושה)

החולצה המנוקדת (מלך ההרים)
חואן חוסה לבאטו (ספרד, יוסקלטל)

החולצה הלבנה (הצעיר המצטיין)
דני ואן פופל (הולנד, וקאנסולל)

מחר (14:25)
קטע שני, באסטיה־אז'קסיו, 156 ק"מ

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ