ווימבלדון

תירגעי, בריטניה, אני עוד כאן

ריטואל האבל הנלווה להפסד של הגיבור המקומי עמד להתחיל, עד שאנדי מארי הואיל להופיע. אלעד זאבי מדווח מווימבלדון

אלעד זאבי
ווימבלדון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי
ווימבלדון

1. לכל טניסאי יש את הרגעים בהם הוא מפסיק לשחק ומתחיל פשוט להילחם על חייו. פיגור 2-0 במערכות מול פרננדו ורדאסקו ברבע גמר ווימבלדון הוא זמן טוב לכך, בטח אם קוראים לך אנדי מארי. זה זמן טוב בעיקר כי אתה יודע מה עומד לקרות: יום אבל לאומי בממלכה; צילומי תקריב של עשרות נערות, פניהן מרוחות בצבעי בריטניה, ממררות בבכי על גבעה שקרויה על שמך; תקשורת מקומית שתקרע אותך לגזרים, ובמקביל תנתח שוב כל מצמוץ אובססיבי של אמך ביציע או תזוזה נדירה של מאמנך.

אם כל אלה לא היוו סיבות טובות מספיק לשלוף את קלף הייאוש, הרי ורדאסקו סיפק את המשמעותית ביותר. מי ששיחק מצוין במשך כל הטורניר לא חרג ממנהגו, והוכיח על הבמה הגדולה ביותר למי היתה יכולה להיות שייכת כף היד השמאלית היעילה בעולם נטול רפאל נדאל. את ווימבלדון בכלל החל מהמקום ה־54 בעולם, אבל נראה כמו שחקן טופ 10, אפילו אחרי שהייאוש של מארי השווה ל־2-2. רק במצב של 5-5 במערכה החמישית נשבר הספרדי, מחזיר את הצבע לפנים של תושבי מאונט מארי. "הוא שיחק ממש טוב", סיכם המנצח, שהחליף את החגיגות באנחת רווחה, "זה היה יכול ללכת לכיוון השני, אבל מצאתי את הדרך לחזור".

כמעט מבלי שמישהו שם לב – פיסית, ולראייה מגרש 1 החצי ריק – ייז'י יאנוביץ' ניצח את לוקאש קובוט בדרבי הפולני ברבע הגמר. בחצי הגמר, מול הגיבור המקומי, הוא כבר יקבל את תשומת הלב הראויה.

אנדי מארי נושם לרווחה. "זה היה יכול ללכת לכיוון השני, אבל מצאתי את הדרך לחזור"צילום: רויטרס

2. מאז קרה מה שקרה בסיבוב הראשון, לתושבי המגרש המרכזי היה חסך בצעקות "ואמוס!". אתמול, זעקת הקרב שבדרך כלל צמודה לשם רפא הולוותה לדויד פרר. לו רק היו יכולים, כך נדמה, היו מעניקים לו האוהדים המקומיים גם ד' בין שתי האותיות הראשונות של שם משפחתו, הופכים את הספרדי לשילוב של שני הפייבוריטים שבכלל היו אמורים להיות אתמול במוקד.

פרר עשה מה שהוא תמיד עושה, אבל הקילומטראז' הקבוע לא תורגם לקפיצת גדילה פתאומית. מה כבר אפשר לעשות כשהבחור מעבר לרשת – שמחזיק ביתרון אנכי של 22 ס"מ - משגר לעברו טילים מונחים ב־206 קמ"ש. חואן מרטין דל פוטרו, שנפל בפתיחת המשחק וסבל מברך דואבת עד סיומו, רכב על ההגשה האדירה שלו עד שקרסו מלוא 198 סנטימטריו על הדשא לאות ניצחון. "הייתי קרוב לפרישה בגלל הברך, אבל אתה לא רוצה לפרוש במשחק כזה", הסביר, "למזלי שרדתי את המערכה הראשונה, ואחרי זה הרגשתי טוב יותר".

כמה טוב ירגיש מחר? על השאלה הזו כבר יענה בנוכחותו של המדורג ראשון בעולם. נובאק ג'וקוביץ' שמר על מאזן מערכות מושלם גם אחרי שנשבר פעמיים במערכה השנייה מול תומאש ברדיך. "מאזן המערכות משקף את היכולת שלי בטורניר", הודה, "אלה השלבים הקשים, אבל ההשראה נמצאת שם".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ