ווימבלדון |

סאבינה ליזיקי ומריון ברטולי עלו לגמר

בסיום משחק הפכפך, גברה רכבת ההרים הגרמנייה על רדוואנסקה 4-6, 6-2, 7-9. הצרפתייה הביסה את קירסטן פילפקנס ושבה למעמד היוקרתי אחרי שש שנים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

1. אגניישקה רדוונסקה וסאבינה ליזיקי הן שחקניות שאוהבות לחפש על המגרש זוויות שמוצאים רק מורים לטריגונומטריה. ההבדל הוא שבזמן שהראשונה עושה זאת בעדינות של פורצלן משובח, האחרת ניחנה בעידון של נמר רעב שהבחין בבמבי. הערב, במערכת הפתיחה, המשיכה ליזיקי לשייף את הנטיות הסרינה וויליאמסיות שפיתחה בטורניר. מספר הווינרים בסיום המערכה (19) רמז כי אחרי סקיאבונה, וסנינה, סטוסור, וויליאמס עצמה וקאנפי, האבולוציה הנוכחית של ליזיקי גדולה גם על המדורגת רביעית בעולם.

אלא שרדוונסקה הוכיחה שוב שהיא עשויה מחומרים מוצקים בהרבה מכפי שמסגירה חזותה. דווקא כשהיא בפיגור מערכה ואחרי שנשברה בפתיחת השנייה, החלה הפולנייה הטובה בענף להביא לידי ביטוי את יתרונה בשחמטניס; גם במשחק הזה חובטים כדורים מעבר לרשת, אבל מטרתו היא בעיקר תרגילים מחשבתיים. בכל נקודה, מדי חבטה. היריבה משיגה יותר ווינרים? שיבושם לה. במערכה השנייה גרמה לה רדוונסקה לבצע 17 טעויות בלתי מחויבות (לעומת 3 בלבד).

ליזיקי אחרי 16 משחקונים במערכה השלישית. עוצמה, דיוק ולא מעט אופיצילום: רויטרס

ליזיקי, שנראתה בלתי שבירה והכתיבה את הקצב בעזרת חבטת כף יד מהגיהנום, נכנסה לסחרור ואיבדה ביטחון מדי חבטה. כמעט תוך דקות הפסידה תשעה מעשרה משחקונים. העליות והירידות בהן התפרסמה הקריירה שלה הופיעו הפעם תוך כדי משחק שעשוי להגדיר אותה. למזלה של הגרמנייה, רכבת הרים אנושית, עלייה נוספת הופיעה כמעט ברגע האחרון. את הסנכרון בין העוצמה לדיוק, כמו גם לא מעט אופי, גילתה מחדש דווקא בפיגור 3-0 במערכה השלישית. 7-9 בסיומה וכרטיס לגמר יהוו עדות לכך.

"היא שיחקה ממש טוב וזה היה חתיכת קרב", סיכמה ליזיקי, הגרמנייה הראשונה שמגיעה לגמר גראנד סלאם ביחידות מאז שטפי גראף ב־1999, "היה שלב בו פשוט נתתי הכל וניסיתי להחזיק מעמד. הניצחון על סרינה נתן לי הרבה ביטחון. אני כל כך שמחה כעת, זה הטורניר האהוב עלי".


2. קיים סיכוי טוב ששופטי קו מעולם לא הרגישו מאוימים יותר מאשר במשחקים של מריון ברטולי, מהטניסאיות היותר מוזרות בסבב. כל ריצה של נער כדורים מהווה עבורה הזדמנות להסתובב לאחור ולפצוח בחבטות ואגרופים לאוויר, משל היתה לוחמת קונג פו מיומנת. ביום בו תזיע כף ידה קצת יותר מדי, מחבט מעופף בהחלט עלול לקפח את חייו של שופט קו תמים. "כך אני נכנסת לזון, לתוך בועה משלי", היא מסבירה.

ההתנהלות של ברטולי גוררת צחוקים מהקהל, אבל לפחות בטורניר הנוכחי, הצרפתייה צוחקת אחרונה. נכון, יש לה הגשה רובוטית במיוחד, נטולת כדרורים. כן, היא חובטת בשתי ידיים, אפילו דרופ שוטס. אבל למי אכפת מכמות המניירות אם הן מסתכמות בגמר ווימבלדון? "הרגשתי ששיחקתי היטב", סיכמה פיינליסטית 2007 ניצחון 1-6, 2-6 קליל על קירסטן פליפקנס בחצי הגמר, "אני שחקנית שונה מזו ששיחקה כאן בגמר לפני שש שנים. התבגרתי, עברתי דברים. עבדתי קשה, ואני מרגישה שמגיע לי להופיע בגמר נוסף".

מריון ברטולי חוגגת עליה לגמר ווימבלדון, לראשונה מאז 2007צילום: אי-פי

לפליפקנס מגיעות מחמאות על דרכה בטורניר, אבל קשה להשתחרר מההרגשה כי התנגדותה הרפה היתה באוויר עוד לפני המשחק. כשספורטאי מתעלה על הציפיות עד כדי כך, זה יכול לנוע לשני כיוונים: החלטה נחושה ללכת על כל הקופה, או כניעה לתחושת "את שלי עשיתי". אצל פליפקנס, שכבר אחרי רבע הגמר הגדירה את הטורניר כ"סיפור אגדה" מבחינתה – לפני 15 חודשים התגלו קרישי דם ברגליה, היא הידרדרה למאיה השלישית ולא השתתפה אשתקד בווימבלדון – זה קצת הרגיש כאילו בחרה באפשרות השנייה. מאידך, לעתים נראה היה שגם אם מאוד תרצה, לא תמצא בגלגול הזה דרך להתמודד עם העוצמות והדיוק של ברטולי.

המבטים המחויכים שזרקה פליפקנס מדי פעם לקהל, בדרך כלל אחרי עוד ווינר של יריבתה, שידרו את מה שחשו כולם. ליום הזה אין סיכוי להיות שלה. "מריון שיחקה מדהים", סיכמה, "ניסיתי הכל. סלייסים, דרופ שוטס, הקשתות. לא היתה לה בעיה עם שום דבר. אני חושבת שחצי הגמר היה תקרת הזכוכית שלי. הייתי צריכה להיות טובה יותר ב-500% בשביל לנצח אותה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ