החשש לא מפסיק לנקר: בולט, גם אתה?

הגילויים החדשים על אתלטים מג'מייקה מעלים את שאלת השאלות: האם הגדול מכולם, שבינתיים נותר נקי, גם "משתמש"?

עוזי דן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוזי דן

1. כל מי שהאתלטיקה יקרה ללבו נעצב אתמול, כאשר כמה מבכירי האצנים בעולם - כולל טייסון גיי ואסאפה פאואל - נתפסו על שימוש בחומרים אסורים. פחות מחודש לפני אליפות העולם במוסקווה, פרשת סמים עם שמות גדולים ושיאני עולם לשעבר זה הדבר האחרון שמלכת הספורט היתה צריכה.

אלא שנדמה כי רק מעטים באמת הופתעו, הן באתלטיקה והן מחוצה לענף. לכולם - גם למי שלא מבין איך זה קרה לו ודורש ועדת חקירה למי שהוסיף לו חומר אסור ללא ידיעתו, כמו פאואל, ובוודאי לגיי, שהודה שעשה טעות - ברור כי מדובר במכת מדינה, שגם המלחמה הנרחבת בה לא עוזרת. עוד ועוד אתלטים נתפסים ומושעים, ועדיין ממשיכים להתגלות עוד משתמשים. חלקם, אגב, כאלו שכבר הושעו וחזרו להתחרות, כמו האלוף האולימפי לשעבר ג'סטין גטלין. מבט בנתונים (ראו למטה) מוכיח כי רוב האצנים הטובים בהיסטוריה השתמשו בשלב כלשהו בחומרים אסורים. חלקם הושעו לצמיתות, אחרים הושעו וחזרו, ישנם כאלו שצפויים לספוג השעיה. הנקיים ספורים, ומי יודע אם יישארו כאלה.

לפני עידן הבדיקות, בלטו לרעה בעיקר האתלטיות המזרח אירופאיות. כנראה שעד היום ישנם שיאים שהושגו בהשפעת חומרים אסורים. אבל מדהים כי דווקא אחרי שהחלו בדיקות, שמשתכללות והופכות מקיפות יותר, מתברר כי כולם לוקחים חומרים אסורים - כולל האמריקאים, שרחצו בניקיון כפיהם. מדוע להכניס לגופך חומרים כאלו בידיעה כי יש סיכוי טוב שיתפסו אותך? כנראה שהרצון להיות ראשון והתהילה שטמונה בשיא עולם, בתואר אלוף או במדליית זהב אולימפית - גם אם היא עומדת בסכנה במידה שהשתמשת - חזקים יותר מכל דבר אחר. שלא לדבר על הכסף שבצד הניצחונות והתהילה.

תרשים עשרת הרצים המהירים בהיסטוריה והחדשות נגדםצילום: אי-פי, רויטרס

מה שהתפתח הוא משחק של חתול ועכבר בין מעבדות ורופאים שרוצים לשפר את הישגי הספורטאי בכל צורה, חוקית או לא (ולא רק באתלטיקה - ענף האופניים הוא עוד דוגמה מצוינת), לבין רופאים ומעבדות משוכללות לא פחות של הרגולטורים בספורט, שרוצים להשאיר אותו נקי וטהור.

2. על הנייר, ברור לגמרי מי פה הטובים והרעים, אבל בעצם אפילו זה לא כך. גיי היה שותף בכיר למסע ההסברה של הרשות האמריקאית למלחמה בסמים (USADAׂ) שנקרא "My Victory", והציג ספורטאים מצליחים שעברו בדיקות כדי להוכיח שהם משיגים את תוצאותיהם בצורה נקייה. העובדה שגיי נתפס עתה היא מכה מורלית לענף ול־USADAׂ. העובדה ש“סמך על מישהו” לא מעלה ולא מורידה, הרי תירוצים תמיד יש.

גם ההודעה של התאחדות האתלטיקה העולמית, לפיה “הפרשה החדשה ממחישה את חוזק המלחמה בחומרים האסורים”, היא לא בדיוק חכמה. כן, יש בדיקות ומלחמה, אבל כל גילוי - בוודאי של השמות המפורסמים - רק נועץ עוד מסמר בארון האתלטיקה ומוסיף עוד מיליוני חשדנים. כשזה קורה שלושה שבועות וחצי לפני אליפות העולם, מדובר באסון.

3. יש הטוענים כי מדובר בקרב אבוד. אחרים, קיצונים יותר, גורסים כי צריך לעשות “לגליזציה” לחומרים מסוימים. שהרי אם במילא כולם משתמשים, אז אולי כבר צריך לאפשר לכל אחד להשתמש במה שהוא רוצה וזהו. כמובן שזו גישה שאינה מתקבלת על הדעת, כזו שמייתרת את כל מה שאנחנו חושבים על אתלטיקה וספורט בכלל. במקרה כזה פשוט אין טעם בשום תחרות - אפשר לקיים אותה במעבדה. ראוי להזכיר שאפילו כאשר יש מירוץ מכוניות או אופנועים, הרגולציה כבדה והתקנות והחוקים חמורים וקפדניים, על מנת להבטיח תחרות הוגנת. ללא הגינות בסיסית אין ספורט, ושימוש בחומרים אסורים יהווה חריגה בוטה מתחומי ההגינות.

פאואל. לא מבין איך זה קרה לו ודורש ועדת חקירה למי שהוסיף לו חומר אסור ללא ידיעתוצילום: רויטרס

הבעיה היא שלמרות האמצעים הכבירים שמושקעים במלחמה בסמים, ברשות העולמית והאמריקאית, נראה כי אין שינוי במגמה - עד כדי כך שאפילו בכירים בענף מתייאשים ומהרהרים בדברי כפירה. כך למשל דאג לוגן, מי שהיה יו"ר התאחדות האתלטיקה האמריקאית, אמר אתמול: "זה יום עצוב, אבל אני לא רואה שום דבר באופק שישנה את המגמה". עוד לפני הגילויים על גיי, פאואל ואחרים, כתב לוגן לא מכבר כי לדעתו אין טעם במלחמה בסמים וצריך להפסיק אותה. "זו בעיה שלא תיגמר לעולם. העבודה של הסוכנות למלחמה בסמים כמעט לא משנה".

לוגן טוען כי עם הזמן, השימוש בחומרים הופך לחלק מהתרבות: "אנשים משתמשים בחומרים ותוספים כדי להנדס את גופם או להחלים מהר יותר, זו המציאות ואי אפשר להתכחש לה". העניין הוא שגם אם הוא צודק במידה מסוימת, הרי ברור שיש הבדל בין שימוש בחומר מזרז החלמה - אפילו אם הוא אסור - לבין שימוש בסטרואידים אנאבוליים, למשל. ממש כמו שאולי צריך לעשות לגליזציה של מריחואנה אבל אף אחד לא חושב שצריך לאפשר שימוש בהרואין, גם בחומרים האסורים באתלטיקה ברור שיש כאלו ששימוש בהם לעולם לא צריך להיות מאושר.

4. הבעיה היא חובקת עולם, אבל עם כל הכבוד לגיי, העובדה שנתפסו חמישה ג'מייקנים - כולל שלושה אצנים בכירים - מיקדה את אור הזרקורים על אי האצנים. פאואל, קרטר ושרון סימפסון מתווספים לוורוניקה קמפבל בראון, שנתפסה בחודש שעבר, ולסטיב מאלינגס. החשדות שהעלו בעבר נגד ג'מייקה - שהשיגה 23 מדליות במיאוצים בשתי האולימפיאדות האחרונות, לרבות עשר מזהב - נראים לפתע הרבה יותר מוצקים והרבה יותר מדאיגים.

הם גם מעלים את שאלת השאלות: האם גם מי שבינתיים נותר נקי מרבב, הגדול מכולם, “הברק” יוסיין בולט, גם כן עלול להיות “משתמש”. מצד אחד זה לא הוגן לחשוד בכשרים, אבל מצד שני, פאואל וקרטר - שזכו עמו במדליות זהב בשליחים - כבר נתפסו. גם אם הלב מאמין שבולט נקי, בראש מנקר חשש. אחרי גמר ה־100 מ’ הכל כך מרגש בקן הציפור בבייג'ין, אז הדהים בולט עם שיא עולם סנסציוני, כתבתי: "בבקשה אלוהי הבדיקות, אל תספר לנו - לא מחר או מחרתיים וגם לא עוד שנה או שנתיים - שזה לא היה אמיתי, שהיה פה משהו לא טבעי". מאז עברו חמש שנים, ובולט כתב מחדש את ספרי ההיסטוריה של המיאוצים. הלוואי שהוא באמת תופעת טבע נדירה, אבל כשמסתכלים על הטבלה של גדולי הרצים, החשש לא מפסיק לנקר.

בבקשה תגידו שזה אמיתי:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ