בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלוג הבייסבול

גיבור המערבונים האחרון

מריאנו ריברה, הטיפוס החזק והשקט, זכה באול סטאר האחרון לכבוד הראוי לשחקן ששינה את פני המשחק

תגובות

לפנות בוקר השילה מעליה הליגה את שאריות האבק הזוהר שדבק בה בשלושת ימי פסטיבל האול סטאר שנערך באמצע השבוע בניו יורק, וחזרה למקד את מבטה בנקודה הרחוקה, והבוהקת, ביותר באופק - חודש אוקטובר. נעלמו כדורי הזהב של ההום ראן דרבי והתפוגגה אווירת הקארניבל שאפיינה את מפגש הכוכבים - שב המשחק ומשוחק לשמו. חדלה להתקיים החלוקה המלאכותית, זו במסגרתה לבשו יאדייר מולינה מסנט לואיס וג'ואי ווטו מסינסינטי את אותה החולצה. מעתה, חטיבה משותפת היא כבר לא סיבה לאמפתיה. להפך. בוסטון גברה על היאנקיס במשחק הראשון בסדרה בת שלושה משחקים בפנווי פארק, והגדילה את יתרונה לשבעה משחקים. רובינסון קאנו ודויד אורטיז כבר לא זוכרים שהיו באותה קבוצה רק שלושה ימים קודם לכן. בין השתיים, מרחק שניים וחצי וארבעה וחצי משחקים (בהתאמה), לכודות בולטימור וטמפה ביי. מכותרות מכל עבר, מהווה מצבן בטבלה אלגוריה מושלמת למצבם. בין שתי הענקיות, אין להן אוויר לנשימה. גאוות הניצחון של נבחרת החטיבה ביום שלישי האחרון כבר לא אומרת להן דבר. מתחת לאחדות הסינתטית והרגעית מסתתרת איבה ניצחית.

פחות מ-70 משחקים נותרו עד שהליגה תתחלק בצורה לא שוויונית, וקו, אדום ובוהק, ימתח לרוחבה; מעליו, יזקפו קומתן עשר קבוצות אשר ימשיכו לשחק את המשחק בזמן שעשרים חברותיהן מן המרתף, שנתקעו מתחתיו, יחלו לתכנן את העונה הבאה. רק אחת, אלופת האמריקן ליג, תהנה מהניצחון של החטיבה באמצע השבוע, בשל יתרון הביתיות בוורלד סיריס. פרט להכרעת זהות הקבוצה הביתית ברגע השיא של העונה, ערב הגאלה הספורטיבי היווה הזדמנות נוספת לחלוק כבוד לאחד מהבודדים במשחק שראוי להתעטף בגלימת "הגדול בכל הזמנים" בתחום מומחיותו. הוא היה היחיד שהצליח לנתץ את המחסומים ולבודד את הרגע הזה במרחב - משחק האולסטאר - מהעונה הרגילה שעוטפת אותו משני צידיו.

בשנת 1959 רענן ג'רום הולצמן, אז עיתונאי ולרבות הימים היסטוריון רשמי של הליגה, את המשחק כאשר החל לנהל מעקב אחר נתוני שמירה. ב-'שמירה' הכוונה למגיש אשר שומר על יתרון קבוצתו בסיטואציה מסוימת (בגדול, יתרון של עד שלוש ריצות) ומבטיח את הניצחון. עשר שנים מאוחר יותר אימצה הליגה את השמירה כנתון רשמי, השינוי הראשון בספר הסטטיסטיקה מזה קרוב לחמישים שנה. זו הייתה גם השנה בה נולד מריאנו ריברה.

רויטרס

מגישים מחליפים נמצאים במשחק משחר ימיו, אך השמירה זיקקה את משמעות התפקיד - הגשת עזרה. בהפניית הזרקור לאומנות הכרוכה בשמירה על יתרון ובהכרה בחשיבות הבטחת הניצחון - מטרתו של המשחק, אחרי הכל - חולל הולצמן מהפכה חשיבתית שתהפוך יום אחד את ריברה מבן למשפחה ענייה בכפר דייגים בפנמה למולטי מיליונר בניו יורק. שכרו העונה, האחרונה בחוזה ובקריירה בכלל, עשרה מיליון דולר. בעבר כבר השתכר למעלה מ-15 מיליון. הכל בתמורה לקצת יותר מ-60 אינינגים, כרבע משרה לעומת הזמן שסי.סי סבאת'יה, האייס של היאנקיס, מעביר במשרד בחודשים אפריל-אוקטובר.

בייסבול הוא משחק של סיטואציות. מגישים ימניים פוגשים לעיתים חובטים שמאליים ולהפך, לפרקים כשהבסיסים מלאים וקבוצתם ביתרון, ופעמים אחרות כשהם בפיגור ורק הבסיסים הראשון והשלישי מאוישים. כל תרחיש מחייב היערכות שונה. כך נוצרו ברבות השנים מגוון תחומי התמחות מיוחדים; ישנם כיום מגישים מיוחדים לאינינג השביעי, ואחרים, שונים בתכלית, לשמיני. אחדים, שמאליים, שנקראים למשחק בכדי לנטרל חובט שמאלי, ומעטים, שכוחם ברגליהם המהירות, שמוזנקים לבסיסים כאשר המנג'ר מבקש להבטיח שחבטת סינגל, אם תבוא, תכניס הביתה את השחקן שבבסיס השני. כולם דורשים יכולות גבוהות, אך אף לא אחד מהם אמריקאי כל כך, הרואי כל כך, כמו זה של הקלוזר, מגיש האינינג התשיעי והאחרון שנקרא מהבולפן בכדי לסגור את הדלת על המשחק כולו.

תפקידו הוא חוליה נוספת בשרשרת התרבות האמריקאית. כמו גרי קופר שנותר להתמודד לבדו עם כנופיים פושעים ב"בצהרי היום", כך ריברה עומד על התלולית ונדרש להתמודד עם חובטי היריב בסיטואציה שאין איש פרט לו המסוגל לעמוד בה. כמו קופר, סטואי ואינדיבידואלי - הטיפוס החזק, השקט - כך ריברה. את ויל קיין, הדמות שמגלם קופר בסרט, נטשו השופט, סגנו והמרשל. את ריברה - כל המגישים שלא נקראו על ידי המאמן. בסרטי המערבונים, לקאובוי יש אקדח וכדורים. לריברה, לעומת זאת, יש רק את הכדור. קיין הציל את העיירה פעם אחת, ריברה? 638 פעמים. וניו יורק אינה סתם עיירה.

רויטרס

כל שכבות הלחץ שנערמו לאורך המשחק מתנקזות אליו, נערמות על כתפיו, והוא נדרש בפשטות, שאינה פשוטה כלל וכלל, לעשות את עבודתו. החל מ-1996, בכל פעם שהיאנקיס החזיקו ביתרון שביר עם בוא האינינג האחרון, נפתחה הדלת של איזור המגישים המיוחדים וריברה הגיח ממנו בריצה קלילה. ברקע, בפאתוס שאינו משתמע לשתי פנים, התנגן בכל פעם "ENTER SANDMAN" של מטאליקה. המבטים של כולם מופנים לעברו, בעיקר אלו של שחקני היריב.

במהלך האולסטאר האחרון, ה-13 שלו בקריירה, נקרא ריברה למשחק על ידי ג'ים לילנד, המנג'ר של דטרויט, כבר באינינג השמיני משום שרצה להבטיח את שיתופו. הקהל במגרשה של המטס, היריבה העירונית, הריע ממשוכות. דקה וחצי, על השעון. לא עניין של מה בכך. רובינסון קאנו, גם כן מהיאנקיס, התקבל רק יום קודם לכן בשריקות בוז צורמות כשהוצג כקפטן נבחרת האמריקן ליג להום ראן דרבי. זה עוד כלום לעומת מה שחווה שנה קודם לכן, בקנזס סיטי, שמחזיקה ברגשות תיעוב היסטוריים לקבוצת הפסים. דבר מזה לא נגע בריברה. כמו דמות הפולקלור הצפון אירופאית מהשיר שמלווה את כניסתו, פיזר אבק קסום בעיניהם של הצופים בסיטי פילד. מחאו כפיים גם החובטים של הנשיונל ליג. לראשונה בהיסטוריה, הריעו לשריף גם הפושעים עצמם. הוא נעמד על התלולית, הסיר את כובעו ונופף לעבר הקהל. אחד-אחד, פסל את כולם ונעלם, לעבר השקיעה.

צפו בכניסה של מריאנו ריברה אל משחק האולסטאר האחרון:

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#