אליפות העולם בשחייה

הגלים ממשיכים להכות

שנה לאחר לונדון, בבריכות מסביב לעולם סובלים מדיכאון פוסט אולימפי. האם בברצלונה (מ-11:00, ערוץ 1) המים יעשו צלולים יותר?

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

מייקל פלפס אמנם פרש, אבל בוב בומן, המאמן שהוביל אותו להישגיו, עדיין כאן. באליפות העולם בברצלונה הוא כבר יוביל את הדור הבא של השחייה האמריקאית. "הם לא מייקל", הצהיר בומן, "אבל הם נהדרים".

כך זה בשחייה האמריקאית, אין ואקום. 31 מדליות במשחקי לונדון והופעותיהם של שחיינים כמו מיסי פרנקלין, ריאן לוכטה, טיילר קלארי, ניית'ן אדריאן, אליסון שמיט וקייטי לדקי – לצד השלמת המסע האולימפי של פלפס – הדגישו שוב את כוחה העצום של ארצות הברית. בברצלונה יתווסף לכך, בין השאר, קווין קורדס בן ה־19, עילוי בהתהוות במשחי החזה. "הוא באמת מדהים", אומר בומן, "אני כבר מצפה לראות מה יעשה".

מאליפות לאליפות, מהצלחה להצלחה. כך מתנהלת השחייה האמריקאית, והשנה שחלפה מאז לונדון לא היתה שונה. לא כך עבור הענף במדינות אחרות, שחוו תהפוכות מאז יצאו אחרוני שחייניהן מהבריכה האולימפית.

ג’יימס מגנוסן מתמתח. האם אוסטרליה תחזור להתרכז בתוצאות?צילום: אי-אף-פי

כסף, איך לא, משחק תפקיד משמעותי. השחייה הבריטית, מהענפים בעלי התקציב הגבוה במדינה ערב המשחקים, סבלה מקיצוץ של כמעט חמישית ממימונה הארבע־שנתי בעקבות הביצועים המאכזבים בלונדון. אחד ממרכזי המצוינות שהקימה לקראת המשחקים כבר איבד את תמיכתה. האיגוד האוסטרלי איבד את תמיכת חברת "אנרג'י אוסטרליה", שאחראית לכמעט חצי מההכנסה שלו מספונסרים, אחרי השערוריות בהן היו מעורבים שחייניו. גם המימון מוועדת הספורט האוסטרלית פחת.

אלא שגם הצלחה אינה עירבון לדבר. דרום אפריקה חגגה שלוש פעמים בבריכה בלונדון, כשצ'אד לה קלוס מיצב עצמו כיורשו של פלפס במשחי הפרפר עם מדליות זהב וכסף, וקמרון ואן דר בור הוסיף זהב משלו. כששבו הביתה, מצאו עצמם במים עכורים. תרתי משמע. האליפות הלאומית, שהיוותה גם מבחנים לאליפות העולם, עוכבה שוב ושוב לאחר התפוצצות צינור בבריכה. התוצאה היתה מים ירוקים, שהיקשו על השחיינים לראות לאן הם נעים.

משמעותית יותר היתה בעיית המימון ממנה סבל גם האיגוד הדרום אפריקאי, ולא בפעם הראשונה. בזמן שלה קלוס ו־ואן דר בור זוכים לחוזי אימוץ עם יצרניות רכב, האיגוד איבד את הספונסרית העיקרית שלו. ארבעה חודשים לפני אליפות העולם התברר שאין ביכולתו לממן משלחת מלאה וכי השחיינים הפחות בכירים ייאלצו לממן מכיסם חלק מהוצאות הנסיעה לברצלונה. "פאתטי", הגיב לה קלוס, "זו חרפה כששוקלים את כמות המדליות והתהילה ששחיינים מביאים למדינה. יש נבחרות שמקבלות מיליונים ולא מביאות דבר". התערבות של ממשלת דרום אפריקה, הוועד האולימפי המקומי ואיגוד השחייה הבינלאומי פתרה את הבעיה.

דרום אפריקה תהיה בברצלונה בהרכב מלא. פארק טיי־וואן הדרום קוריאני, אלוף העולם ב־400 מטר חופשי ובעל שתי מדליות כסף מלונדון, לא יגיע כלל. חייו לא דומים לאגדה הפוסט־אולימפית הקלאסית על אליל מקומי. לאחר המשחקים החליטה המאמצת העיקרית שלו לא לחדש את ההסכם ביניהם. במשך תקופה הוא נאלץ לממן את הוצאותיו, שכוללות נסיעות להתאמן באוסטרליה. עם האיגוד הקוריאני הוא מתעמת בקביעות כבר שנים. כך היה גם בלונדון, כשביקש לחזור הביתה מוקדם במקום לחכות לסיום המשחקים וכשלא הופיע לאירועים שארגן האיגוד. בתגובת נגד, נמנע האיגוד מלשלם לו בונוס מובטח בסך כ־45 אלף דולר עבור המדליות, ובחר להעביר את הסכום למימון הוצאות לצעירים בקפיצה למים.

לא לכולם יש זמן להתחשבנויות כאלו. בעוד הספורט הבריטי חוגג בלונדון הצלחה מעבר לציפיות, בשחייה הבריטית לא עמדו בהן. הם חזו חמש מדליות וקיבלו שלוש, חצי מהכמות בבייג'ין, ללא זהב. דניס פארסלי האמריקאי, המאמן הראשי, עזב. כך גם מנהל הביצועים האוסטרלי מייקל סקוט, אחרי שוועדת בדיקה קבעה כי עדיף שאנשים בתפקידו לא יחלקו את זמנם בין שתי מדינות. המלצות נוספות כללו הגבלת פעילויות מסחריות ותקשורתיות של שחיינים לקראת תחרויות גדולות.

המסקנה הכללית היתה שמצב השחייה הבריטית טוב, אך היא נזקקת לשינוי בהנהגה. את ההגה לקחו כריס ספייס, שמונה למנהל ביצועים אחרי שהחזיק בתפקיד כזה בראגבי, בהוקי ובכדורסל. למאמן מונה ביל פרניס, המאמן של רבקה אדלינגטון, שזכתה בשתיים משלוש המדליות של בריטניה. אדלינגטון עצמה, אגב, פרשה. פרניס מתחיל בתפקידו אחרי ש"איבדנו שני שליש מהמדליות האולימפיות שלנו".

הבריכה הירוקה בדרא"פ. לה קלוס: “נבחרות שמקבלות מיליונים לא מביאות דבר”צילום: אי–פי

סקוט חווה נחיתה רכה. הוא מונה מיד למנהל הביצועים באוסטרליה, שחוותה את הזעזוע הגדול ביותר בלונדון ואחריה. זו היתה האולימפיאדה החלשה ביותר של השחייה האוסטרלית מאז 1992, והראשונה מאז 1976 שלא הניבה זהב במשחים אישיים. כדור השלג התגלגל במשך חודשים, ולא נעצר באובדן המאמצת. ועדת בדיקה שהוקמה חשפה ממצאים קשים: שימוש בכדור השינה סטילנוקס, שאסור בנבחרת, כחלק מטקס חניכה; חוסר משמעת של שחיינים, שהתבטא במעשי קונדס; והצקות חוזרות ונשנות כלפי אחד מצעירי הנבחרת. השחיינים, מנגד, השיבו בטענות כי האיגוד השקיע יותר מדי כסף בניסיונות החזרה של שחיינים ותיקים כמו איאן ת'ורפ ובשמירה על ראשיו.

ובכן, חלק מהראשים ההם כבר אינם. מנכ"ל האיגוד קווין ניל ומאמן הנבחרת לי ניוג'נט עזבו. אלא שצרות באות בצרורות. בארקלי נטלפורד, שמונה לנשיא האיגוד באוקטובר כחלק מהליך התיקון, כבר עזב בעקבות טענות להתנהגות בלתי נאותה. בין השאר, נטען, הציע ליועצת לחפש צעצועי מין בחדרי השחיינים.

עתה גם נטלפורד הפך להיסטוריה, בזמן שהשחייה האוסטרלית נעה קדימה. בומן מציין כי התרשם מאוד מביצועיה השנה. "נבנינו מחדש אחרי לונדון", אומר מארק אנדרסון, מנכ"ל האיגוד, "ביצענו שינויים תרבותיים וניהוליים". גם בנבחרת מספרים על אווירה חדשה. "השתתפתי בכל התהליכים ואני חושב שזה מאחורינו", מצהיר ג'יימס מגנוסן, ממאוכזבי לונדון, "חשוב לנו כקהילה, ולי אישית, להתרכז בשחייה, לשים תוצאות על הלוח ולהתרכז בדברים החיוביים". הדרך החדשה מתחילה בברצלונה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ