האם בטניס יתגלה הרמאי הבא?

אחרי השערוריות באתלטיקה וברכיבה, לספורט הלבן נמאס מהלחשושים והספקות. המאבק בחומרים האסורים עולה כעת לרשת

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלעד זאבי

ספק אם מישהו שמע על פרננדו רומבולי לפני ה־16 במאי השנה, אז הודיעה פדרציית הטניס הבינלאומית (ITF) כי הטניסאי בן ה־24 הושעה למשך שמונה חודשים וחצי לאחר שנכשל בספטמבר שעבר בבדיקת סמים. המדורג 452 בעולם מעניין מעטים, אפילו במולדתו ברזיל, ובכל זאת – משהו קרה. התכנית למיגור הסמים בטניס, שבהשוואה למקבילותיה בספורט נחשבת אנונימית יותר מרומבולי עצמו, השמיעה קול.

בימים האחרונים הוא נשמע חזק יותר. ביום חמישי נודע על השעייתו של ויקטור טרויצקי (53 בעולם) ל־18 חודשים, אחרי שהסרבי לא הסכים לבצע בדיקת דם בתום הפסד באפריל בטורניר מונטה קרלו. בשבת צצו דיווחים אמינים למדי בתקשורת הקרואטית, לפיהם מארין צ'יליץ' (15 בעולם) נכשל בבדיקת סמים - לכאורה גם הסיבה שפרש לפני משחקו בסיבוב השני בווימבלדון בחודש שעבר. בניגוד לרומבולי ודומיו, שעל השעיותיהם ניתן לבשר בדיעבד, טניסאים בגודל הזה אי אפשר להחביא. ומי יודע מי הבא בתור.

בזמן שבענפים יחידניים בולטים אחרים, כמו אתלטיקה ורכיבה, מדברים על הנגע יותר מאשר על הספורטאים עצמם, הספורט הלבן ניסה באופן שיטתי לשמור על עצמו ככזה. תקציב נמוך במיוחד לנושא, מעט מאוד בדיקות אפקטיביות ובעיקר דממת אלחוט בנושא המלה־הזאת־שמתחילה־ב־ס’ – העיקר לא ללכלך את המוניטין. הרגע בו יתיישב רפאל נדאל על כורסה אצל המקבילה הספרדית של אופרה ווינפרי וינסה להסביר מדוע עשה מה שעשה, מככב בסיוטים הגרועים ביותר של ראשי הטניס העולמי.

נדאל. הרעיון הוא כזה: יש בעולם שני סוגי כישרון - כישרון, וכישרון להרוס כישרוןצילום: רויטרס

אלא שהיום ההוא בינואר, בו התוודה לאנס ארמסטרונג על מעשיו, היווה מפץ שחרג בהרבה מגבולות הענף שלו. בטניס, שם נבנתה חומת שתיקה ארוכת שנים סביב הצבעוניות של ג'ון מקנרו, הפשטות הגאונית של פיט סמפראס והאלגנטיות של רוג'ר פדרר, אנשים החלו לדבר בקול רם. ולא סתם אנשים, אלא ראשי הענף האמיתיים.

"אם אחד מתוך מאה שחקנים משתמש בחומרים משפרי ביצועים, זה כבר לא ספורט נקי בעיניי", אמר אנדי מארי ל"דיילי מייל", "אני יודע שאני נקי, ומקווה שזה המצב אצל שאר השחקנים. אבל אנחנו צריכים לוודא זאת, וזה עולה כסף. אפילו אם זה יהיה על חשבון פרסים בטורנירים, מדובר במשהו שחייבים לעשות. יש הרבה מה ללמוד ממקרה ארמסטרונג. אני לא רוצה שמה שקרה ברכיבה יקרה גם בענף שלי".

מארי לא היה לבד. נובאק ג'וקוביץ' הודה במהלך אליפות אוסטרליה כי לא נבדק במשך שישה־שבעה חודשים. "לפני שנתיים־שלוש זה היה סדיר יותר, אבל אז זה נפסק משום מה", הוסיף. נדאל הכריז כי "מה שחשוב זה שהרמאים ישלמו על כך", בעוד שפדרר טען כי זה נאיבי לחשוב שבטניס כולם נקיים. "הספורט שלנו צריך לשדרג את המאמצים על מנת לשמור על יושרתו, ולהראות לאוהדים שהם יכולים לבטוח בשחקנים שמשחקים אותו. צריך להשקיע יותר כסף ולבצע יותר בדיקות דם, יותר דגימות שתן. שחקנים שמרמים צריכים לפחד".

עד לאחרונה, לרמאים לא באמת היו סיבות להחסיר פעימה. כ־300 מיליון דולר מחולקים בטניס כפרסים בטורנירים. רק שני מיליון דולר הוקצו באופן מסורתי לתכנית למיגור הסמים בענף. ב־2012 בוצעו בטניס 2,185 בדיקות סמים. 63 בלבד היו בדיקות דם מחוץ לתחרויות, האמצעי היעיל ביותר לאיתור EPO, הורמון שעוזר לסבולת וליכולת ההתאוששות – מההיבטים החשובים במשחק. על פי נתונים של הסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים (USADA), אפילו בענפים בעלי פרופיל נמוך בהרבה, כקרלינג וחתירה, התקיימו יותר בדיקות.

טרויצקי. החזיר את הסמים לתודעה. “הטניס מפגר אחרי שאר הענפים בנושאצילום: אי–פי

בימים בהם שיאני ואלופי עולם באתלטיקה נתפסים בהפרש של שעות, נוצר חוסר אמון בסיסי. האם באמת יכול להיות שג'וקוביץ' מסוגל לחבוט בעוצמות כאלו בשעה השישית למשחק? ומה לגבי פרישות מטורנירים? או היעדרות בת שבעה חודשים, כמו זו של נדאל? האם זו באמת הברך שהציקה לו או שמא יש משהו בתיאוריית הקונספירציה המפורסמת? בעיה נוספת היא שטקטיקת ההתגוננות "לא נכשלתי בבדיקה", בה טניסאים עדיין רשאים להשתמש, לא באמת משכנעת מישהו - בעיקר כי הגוף שמבצע אותה נתפש כמעוניין יותר להשתיק את הביקורת הציבורית מאשר בניקיון שמושתת על ערכי ספורט טהורים.

במארס האחרון, אחרי הביקורת מצד השחקנים הבכירים והתקשורת, הודיעו ארגוני הגג של הענף על שדרוג הטיפול בנושא השימוש בחומרים אסורים. הדרכון הביולוגי, שנכנס לשימוש בענף הרכיבה ומודד פרמטרים שונים אצל הספורטאי לאורך זמן, יוכנס לשימוש עד תום השנה. "זה צעד חשוב באבולוציה של תכנית המלחמה בסמים שלנו", הכריז נשיא ITF, פרנצ'סקו ביטי, שהוסיף כי תקציב התכנית יוגדל לכ־3.5 מיליון דולר. ועדיין, ניתן לעשות הרבה יותר.

"אם אתה נוקט רק בשני צעדים כשנדרשים מאה, זה לא הולך לעבוד", אמר ל"גרדיאן" מנהל חטיבת המחקר של USADA, דון קטלין, שנחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם בתחום, "הדרכון הביולוגי מצריך מידע שנאסף במשך שנים. כבר עדיף להם להגדיל את מספר בדיקות השתן מחוץ לזמן התחרויות. אתה צריך להתחיל עם מאה המדורגים הראשונים, שמהווים ייצוג טוב של הענף, ולבדוק אותם חמש פעמים בשנה. אבל בטניס, ראשי הענף כנראה לא רוצים לעשות זאת. אם לא מתחילים במשהו בסדר גודל כזה, לא מגיעים רחוק. הטניס מפגר אחרי שאר הענפים בנושא הזה, ושימוש בחומרים אסורים בספורט זו לא תופעה שעומדת להיעלם".

סוף השבוע האחרון מהווה הוכחה לכך. בעוד שהחקירה בעניינו של צ'יליץ' בעיצומה - על הדיווח בדבר "שימוש בלתי זהיר בגלוקוז" אין עדיין אישור רשמי - הפרוטוקולים מוועדת המשמעת בעניינו של טרויצקי כבר שוחררו. השחקן הסביר כי חש ברע ואמר לרופאה כי הוא מפחד להתעלף במהלך בדיקת דם, בין היתר בגלל פחד ממזרקים. כאן מתפצל הסיפור לשתי גרסאות: על פי טרויצקי, הרופאה אמרה לו כי לא צפויות לו בעיות אם ינמק את הסיבות במכתב ל־ITF. לטענת הרופאה, היא מעולם לא אמרה זאת.

"אני מרגיש שמתייחסים אלי כמו לפושע", אמר שלשום טרויצקי, "כל הקריירה שלי הייתי נקי, פשוט היתה לי רופאה שטעתה ולא הסבירה לי מה אני מסכן. זו ההרגשה הגרועה ביותר שניתן לדמיין". הוא הוסיף כי יפנה לבית המשפט לערעורים בספורט (CAS), וכי כבר דיבר עם ג'וקוביץ', שהבטיח שהשחקנים מאחוריו. האם אותם שחקנים שביקשו ענף נקי יותר יחזרו בהם דווקא כשנראה כי הוא מנסה להתנקות? שמא דווקא מתוך הלחץ יתרחש שינוי שורשי בענף שלא אוהב להתלכלך? כמו את הנתונים בדרכון הביולוגי, גם את הטניס יבחן רק הזמן.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ