בלוג הבייסבול |

דרק ג'יטר עדיין כאן

10 חודשים אחרי שנפצע חזר קפטן היאנקיס, שלח את הכדור הראשון שנזרק לעברו ליציע ודחה במעט את מסירת המפתחות לאימפריה

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר צדוק

1. לפני קרוב לעשרה חודשים, במשחק הראשון של סדרת גמר האמריקן ליג מול דטרויט, שבר דרק ג'יטר את הקרסול כשזינק לכדור שנחבט לשטח המת שבינו לבין הבסיס השני. בשארית כוחותיו, כשהוא שרוע על הקרקע ופניו מתעוותות מכאב, מסר את הכדור לרובינסון קאנו שכיסה את הבסיס, ונכנע. רגעים ספורים לאחר מכן דידה אל חדר ההלבשה כשהוא נתמך בזרועותיו של לארי רוטשילד, מאמן המגישים.

איש, פרט לחייל פצוע, לא עוזב כך את מקום עבודתו. שטח ההפקר הזה, אליו נחבטים הכי הרבה כדורים מדי משחק, הוא איזור המחיה של ג'יטר בן ה-39, סביבתו הטבעית מאז 1995. ספק אם קוף מרגיש בנוח יותר כאשר הוא מקפץ על צמרות העצים. שם, בשטח האש המועדף על החובטים הימניים, מסייר ג'יטר בחופשיות, שולט בזוויות המשתנות של כל חבטה, גם אם על גופו ותנועותיו ניכרות 18 שנות התמתחויות.

הוא זכה להזדמנות ראשונה בשל פציעה של שחקן וותיק, וכך, בנסיבות הטבעיות של עולם הספורט, נדמה היה שיפנה את הבמה לאחר. זמנו, עשה רושם, הגיע. ביאנקיס, יותר מכל בכל קבוצת ספורט אמריקאית אחרת, דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת; כחוט השני הנמתח לאורך עברה המפואר, כוכביה עוקבים אחד אחר השני בסדר מופתי, לעולם (פרט לתקופות קצרות) לא חולקים יחדיו את אותה פיסת דשא וזמן, משל הייתה ניו יורק קטנה מדי בכדי להתמסר ליותר מאחד בו זמנית. כך החליף ג'ו דימאג'יו את בייב רות' והוריש בתורו את מפתחות האימפריה למיקי מנטל. הם פינו את מקומם, אך לא את זכרם.

ג'יטר. לא צריך להתאמץ בכדי להרגיש בביתצילום: אי–פי

גם לג'יטר ימצא מחליף. אדוארדו נונייז, השורטסטופ בן ה-26, מיועד לתפוס את מקומו ברגע שיניח את המחבט בפעם האחרונה. גם אם נונייז הינו בעל רגליים טריות יותר, הוא חסר את שאר הרוח שהפך את ג'יטר לסלבריטי הגדול מסך חלקיו כספורטאי. יום אחד יזכה לסייר בשמורה של קפטן קלאץ', אך לא בנעליו, לא במספרו. כל עוד כדור הארץ ימשיך להסתובב ושלושה סטרייקים משמעותם פסילה - איש פרט לג'יטר לא יילבש חולצת פסים עם הספרה '2'.

מפתה להתייחס לג'יטר במונחי נצח ולהעביר אותו את הרוביקון. הנהר הרדוד הזה, רגע הפרישה, חוצץ בין שני מרחבים אדירים - הקריירה עצמה, והתהילה שבאה בעקבותיה. קצת רטיבות, והוא כבר יוכל להתייבש בהיכל התהילה בקופרסטאון. אלא שג'יטר, לשמחתו של המאמן ג'ו ג'ירארדי, עדיין לא הולך לשום מקום.

סדרת פציעות ממנה סבלו כוכבי הקבוצה הכתיבו קצב עלילה שונה, איטי במיוחד, לעונה של קבוצת הפסים; ללא חובטים ימניים דומיננטיים דוגמת אלכס רודריגז, מארק טשיירה, קווין יוקיליס וג'יטר, הפכו מי שהתעטפו במרוצת השנים בכינויים פומפוזיים וראוותניים דוגמת "המפציצים" לאחת הקבוצות השקטות בליגה. אלו השמאליים - רובינסון קאנו, לייל אוברביי, ברט גרדנר, איצ'ירו וטראביס האפנר - הסבו לקבוצה נזק בשני אופנים; מחד, התקשו לייצר את המספרים הדרושים. עם 3.87 ריצות בלבד בממוצע למשחק, נמצאים היאנקיס בשליש התחתון בתפוקה.

מאידך, הפכו החובטים השמאליים הרבים את היאנקיס לצפויים ונוחים לעימות בכל הקשור לשימוש במגישים מחליפים. נואשת לחובט שיפיח חיים בסדר המנומנם, הטילה ההנהלה וטו על סירובו של בריאן קשמן, הג'נרל מנג'ר, והתחייבה על מספר פרוספקטים ולמעלה מ-7 מיליון דולר בכדי להשיב לברונקס את אלפונסו סוריאנו ולגאול את הקאבס מיסורי האאוטפילדר הדומיניקאני המזדקן.

מול קנזס סיטי ב-11.7, שמונה ימים לפני המועד המקורי, חזר ג'יטר לשחק. כשאל רשימת הפצועים הארוכה ממילא הצטרפו גם גרדנר והאפנר, לא נותרה לג'ירארדי ברירה. עטוף בשכבת צמר גפן עבה, הציב המנג'ר את ג'יטר בעמדת החובט הייעודי אשר אינה מחייבת לקחת חלק במשחק ההגנה של הקבוצה. עניין של קארמה, וג'יטר בכל זאת נפצע, כאשר מתח את שריר הירך הימני בניסיון החבטה השלישי שלו ונעלם לחדר ההלבשה. "אני מקווה שזה לא משהו רציני", אמר. לבבות החסירו פעימה, הדופק האיץ.

מועד חזרתו הסופית לפעילות, גם אם אינו ידוע, הפך לנקודת ציון משמעותית בלוח השנה של היאנקיס, אירוע נחשק שראוי לספור את הימים לאחור עד להתרחשותו. איש לא מחכה לשובו של רודריגז. השמועות מדברות על האפשרות שיורחק בשבוע הקרוב לכל החיים על חלקו בפרשת ביו ג'נסיס, כדוגמה המובהקת ביותר למגפת הסימום שפגעה בענף. "הוא רמאי", אמר ג'ירארדי על מעורב אחר בפרשה, ריאן בראון, שהושעה לפני שבוע עד לסיום העונה, "פשוט נמאס מהסטרואידים. שחקנים צריכים לעשות דברים בדרך הנכונה". הוא דיבר על בראון, אבל כיוון לאוזניו של אחר.

צפו בג'יטר חוזר כמו גדול:


שלשום, כשהיאנקיס (50-55) במקום הלפני אחרון בבית המזרח ובפיגור של שמונה משחקים מטמפה ביי (43-63), שב ג'יטר לפעילות, משמש כמקרה מבחן להתאוששות משתי פציעות שונות; האם יצליח לשאוב מרגליו את הכוח הדרוש לחבטה משל לא מתח את שריר הירך רק שבועיים וחצי קודם לכן? האם יבצע את מטלותיו ההגנתיות כאילו לא שבר מעולם את קרסולו? "רוץ בזהירות", ביקש ממנו ג'ירארדי.

אחרי אינינג ראשון של התאקלמות מחודשת מימינם של קאנו והבסיס השני, עלה לצלחת כשני בסדר החובטים של היאנקיס. מולו ניצב מאט מור של הרייז, המגיש הלוהט ביותר באמריקה ומי שסידר קוביות בגן חובה בזמן שג'יטר עשה את צעדיו הראשונים ביאנקי סטדיום הישן. אז אירע מה שעבור בני אדם רגילים נחשב לנס, ועבור ג'יטר קסם שבשגרה - הוא שלח ליציע את ההגשה הראשונה שראה, 92 מייל לשעה לפינה השמאלית העליונה.

הוא לא בלע את הכדור הראשון כדרכם של חובטים רבים, לא ביקש לעלות ליתרון בספירה. הוא לא צריך להתאמץ בכדי להרגיש בבית. ג'יטר אינו חובט כוח טיפוסי, אך יש לו חוש מפותח לדרמה; גם החבטה ה-3,000 בקריירה שלו, ציון דרך אליו הגיע בעונה שעברה, היתה הום ראן. "זה העולם של דרק ג'יטר", נכתב בחשבון הפייסבוק של הליגה, "אנחנו פשוט חיים בו". כשסיים להקיף בקלילות את הבסיסים, כאדם המטייל במגרש המשחקים שהכיר בילדותו, חזר לספסל ופגש ברוטשילד. לא היה לו מה לומר, לאיש המבוגר, אז הוא פשוט צחק. המעגל נסגר.

2. וכאילו יש מקום רק למספר מסוים של שחקני בייסבול בריאים על פני האדמה, שעה קלה לאחר שג'יטר עזר ליאנקיס לנצח 5-6 את טמפה ביי, הודיעה אנהיים על הכנסתו של אלברט פוחולס לרשימת הפצועים. בגיל 33, מתחיל גופו של אל הומברה, מרותך במספר מפרקים, דוגמת ברך ימין, להתפרק. 8 שנים נותרו בחוזה העתק שחתם עם אנהיים בחורף 2011. ספק אם יצליח לסיים אותו על שתי רגליים. מאז 2004 לערך, מצליח פוחולס להסתדר עם רגישות ברצועת העקב של כף רגלו השמאלית. השבוע נקרעה באופן סופי. העונה הנוראית של פוחולס - עם המספרים הנמוכים בקריירה בכל קטגוריה התקפית חשובה - כנראה הסתיימה.

ישנן קבוצות שמייחלות לחזרה של שחקנים לפעילות. עבור אחרות דווקא היעדרותם עשויה להפוך לברכה מוסוות, אם רק יאזרו את האומץ הדרוש כדי לתפוש את המציאות נכוחה. במאזן 56-48 ו-14 משחקים מאחורי אוקלנד בבית המערב של האמריקן ליג, האנג'לס בדרך לעונה מאכזבת נוספת.

פוחולס בפרצוף שכיח העונה. גופו של אל הומברה מתחיל להתפרקצילום: רויטרס

מחר בלילה יסתיים מועד ההעברות. אלו ימים טרופים בהם מתחלקת הליגה מלאכותית ל-'קונים' ו-מוכרים'. קבוצות שנמצאות - ומספיק שיחשבו כי הן נמצאות - במירוץ לעבר הפלייאוף ממשכנות את עתידן ומגלגלות לאחרות פרוספקטים בתמורה למגיש או חובט כוח. כך עשתה אנהיים בעונה שעברה, כאשר ויתרה בין היתר על ג'ין סגורה, השורטסטופ הנהדר של מילווקי, בתמורה לזאק גריינקי מתוך ניסיון נואש להנשים את פרויקט אוקטובר שלה. זה הסתיים, כצפוי, בכישלון, אך בדרך איבדו שחקן ל-15 שנים. גריינקי כבר מזמן חצה את הכביש לדודג'רס.

רגע לפני שמייק סושה ישכנע את ג'רי דיפוטו, הג'נרל מנג'ר, לבצע טרייד נמהר נוסף בניסיון אחרון להציל את עורו, משמשת פציעתו של פוחולס כמו מכשיר ג'י.פי.אס - משהו שיאפשר לאנג'לס להבין בדיוק היכן הם עומדים, במקום ממנו ניתן לראות את הפלייאוף רק בטלוויזיה. זה לא הזמן לאשליות שעלולות לרסק באופן סופי את מערך החווה של הקבוצה, הנחשב ממילא לאחד החלשים בליגה. אם כבר, זה הזמן לנסות ולהיפטר מג'וש המילטון, חובט נוסף שעלה לאנג'לס יותר מדי כסף והכניס מעט מדי רצים הביתה, לפני שגם הוא יתפרק לחתיכות, נוצרי מאמין או לא.

ובלי קשר, צפו בדייויד אורטיז מהרד סוקס מאבד את זה:

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ