אמיר ענבר
אמיר ענבר

הוא חגג בטירוף בתום גמר 200 מטר פרפר בלונדון והמשיך לראיון טלוויזיוני נלהב, בו אמר שוב ושוב "לא ייאמן" והוסיף: "מתתי והגעתי לגן עדן". פרצופו הפך לאחד המוכרים מהמשחקים האולימפיים 2012, ונותר כך מאז. בטור שכתב ל"טלגרף" בסוף השבוע הביט לאחור וסיפר: "עשיתי הרבה השנה, זו היתה רוח סערה. הצטלמתי לפרסומת לדגני בוקר בדרום אפריקה ולפרומו לערוץ סופרספורטס, בו אני לובש טוקסידו ושר את 'בלתי נשכח' של נאט קינג קול, אבל עם המלים 'לא ייאמן'. מאז שחזרנו מלונדון זה לא נגמר". היו אלו 12 חודשים מדהימים בחייו של לה קלוס. לא צ'אד, אלא אביו ברט.

כן, אבא לה קלוס הוא אחד מאותם הורים דוחפים וקולניים. הוא היה כזה מאז שצ'אד שיחק כדורגל בילדותו. אחת מבנותיו כבר הביאה לו נכד, שכיום סובל בעצמו מנחת קולו של סבא במשחקי כדורגל. האמת שמדובר כנראה במקרה בלתי מזיק. אם בדרום אפריקה מעריצים אותו ואחד בשם מייקל פלפס מתכוון לצלול עם כרישים לצדו, כנראה שצ'אד לה קלוס יצא לא רע בכלל.

אין מה לעשות. פלפס כבר אינו נמצא בברצלונה על תקן של שחיין פעיל, אך רוחו שורה על אליפות העולם. כולם מחפשים את היורש או היורשת. הסיכוי שיהיה אחד כזה קלוש, הפיסות יתפזרו לכל עבר. לה קלוס בן ה־21 אמון על משחי הפרפר. לפני תשע שנים יצא לה קלוס למרדף. הוא חזה בפלפס מככב במשחקי אתונה והתלהב עד עמקי נשמתו. האמריקאי הפך לאלילו. הוא קרא כל כתבה עליו, צפה שוב ושוב במשחים שלו. בשלב הזה, כבר נטש את הכדורגל כדי להתרכז בשחייה. מימון מיוחד איפשר לו לנסוע לתחרות באנגליה, בה הבין כמה קשה יצטרך לעבוד כדי להגיע לטופ. את העבודה השקיע במסגרת מועדון השחייה "סיגלס" ובהדרכת גרהאם היל, כיום מאמן הנבחרת.

לה קלוס. "דרום אפריקה היתה זקוקה למישהו שייתן לה השראה"צילום: רויטרס

מה שהחל בשתי מדליות זהב במשחקי חבר העמים לנוער 2008, התפתח להופעה ראשונה בבוגרים באליפות העולם 2009 ולהחמצת חצי הגמר על חודו של מקום. שנה אחר כך המשיך להתפתח עם חמש מדליות במשחקים האולימפיים לנוער ומדליית זהב ב־200 פרפר באליפות העולם לבוגרים בבריכות קצרות. בין כל אלה, הוא מספר, "הרגע החביב עלי בתחרות בסבב גביע העולם היה כשהתחריתי נגד פלפס. סיימתי שלישי, 58 מאיות אחריו. זה היה משהו".

פלפס, אומר לה קלוס, תמיד היה המטרה. "כל הקריירה שלי התרכזה באימונים כדי לנצח אותו בכל משחה שאוכל". הדרום אפריקאי מדבר על רצונו לשחות בעתיד בסגנון חופשי "כי שם נמצאת תשומת הלב", אבל כרגע הסגנון החזק שלו הוא פרפר. כמו פלפס, כמובן. ובלונדון, המטרה הושגה. לה קלוס ניצח בגמר 200 פרפר, מנחיל לאמריקאי הפסד ראשון במשחה בתחרות גדולה אחרי יותר מעשור.

זה היה הערב בו ברט לה קלוס השתולל ביציע. זה היה הערב בו צ'אד לה קלוס מיצב את עצמו כיורש, לפחות בסגנון פרפר. וזה גם היה הערב בו שני היריבים התקרבו מאוד. לה קלוס מספר שהבטיח לעצמו כי לא משנה מה יקרה בגמר, "אומר לפלפס שהוא הגיבור שלי. זה מה שעשיתי". בוב בומן, מאמנו של פלפס, אומר שהאמריקאי התרגש עד דמעות כשסיפר לו על דברי לה קלוס: "זה אומר שמייקל עשה מה שרצה לעשות, להשפיע על הענף. כשתיאר לי את הדברים, הוא נחנק. גם אני". על הפודיום, גם לה קלוס בכה. "צ'אד מראה שאם תשקיע תוכל להשיג כל מה שתרצה", אמר פלפס, "יש לו עוד הרבה מטרות ואני מתלהב לראות מה עוד יעשה בענף".

ויכוחים ידידותיים בשאלה מי טוב יותר במשחק המחשב "פיפ"א" ותכנון לצלול עם כרישים - מה שיעשו בקרוב - ביטאו בלונדון את הידידות המתפתחת בין השניים. היה גם עניין קטן של גמר 100 פרפר בו ניצח פלפס, אבל לה קלוס שב לדרום אפריקה כגיבור מעוטר. "לא הייתי רגיל לכל המצלמות שתקועות בפרצופי. לפעמים אני מרגיש כמו ג'סטין ביבר", הוא מספר. בין הרבים שהמתינו לו בנמל התעופה ביוהאנסבורג היתה מלאני אלהאוס בת ה־17, שהבריזה מבית הספר והחזיקה בשלט: "צ'אד, האם תהיה הדייט שלי בנשף?". חודש אחר כך, לה קלוס ליווה אותה לנשף ולמסיבות במועדונים. מיותר לציין שהיה מסמר הערב.

לה קלוס מנצח את פלפס בלונדון:


חייו השתנו כמובן. כשהוכתר לספורטאי השנה בדרום אפריקה קיבל צ'ק בסך מיליון ראנד (כמאה אלף דולר) ומכונית BMW, תוספת לפולקסוואגן גולף שהעניקה לו הספונסרית שלו. לאחרונה הוחתם בחברת ניהול הממוקמת בלונדון, שתקדם אותו מסחרית ותקשורתית ומאמינה ביכולתו להוות דמות גלובלית. אבא ברט מסתכל קרוב יותר לבית: "בדרום אפריקה ספגנו מהלומה עם מה שקרה סביב אוסקר פיסטוריוס. המדינה זקוקה למישהו שייתן השראה לנוער, וזה יכול להיות צ'אד. הילד שחי חיים נקיים, עובד קשה ותמיד מביט על הצד החיובי".

ילד טוב, לה קלוס. הוא משמש שגריר של ארגון CANSA ומקדם מודעות לסרטן השד, לאחר שאמו החלימה מהמחלה. לאחרונה הצטרף למאבק בציד קרנפים. השחייה קצת נדחקה הצדה. באליפות העולם בבריכות קצרות בדצמבר אמנם זכה בזהב ב־100 פרפר, אבל לא היה במיטבו. הוא מספר שניסיונו לחזור לכושר מהר מדי עלה לו בשלושה חודשי פציעה בכתף. "בהתחשב במה שקרה בתחילת השנה", הוא אומר, "אני חושב שאני בכושר הכי טוב שאפשר. אני מרגיש חזק".

המבחן של לה קלוס מתחיל היום. הוא התאכזב לא לעבור את המוקדמות ב־50 פרפר ביום הראשון באליפות, אבל מראש לא ציפה להרבה. הוא לא ספרינטר. גמר 200 פרפר הערב הוא פרק אחר בסיפור שונה. "זה מצב חדש עבורי", אומר לה קלוס, "ברצלונה קצת מוזרה בגלל שכולנו רדפנו אחרי פלפס ועכשיו יש עלי לחץ נוסף כאלוף האולימפי. המטרה נמצאת על גבי". אבא ברט מאמין שיהיה בסדר: "צ'אד יהיה בשיאו בריו, ואז תראו איזה ילד הוא. הוא יכול לזכות שם ב־5–4 מדליות זהב".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ