הבריכה שייכת לצעירות

השחייניות בנות ה-16 שברו שיאים באליפות העולם, אך האם הלחץ הפתאומי שנלווה לפרסום והשחיקה היומיומית ישאירו אותם בצמרת?

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר ענבר
אמיר ענבר

"שחייניות מגיעות לשיא מוקדם יותר. זה ספורט כל כך קשה, שגופך משבית את עצמו כשאת מגיעה לשנות העשרים המתקדמות וכבר לא מסוגלת לעשות את זה יותר. סגנון החיים הזה כל כך ממושטר. אני בת 23 וקשה לי הרבה יותר להוריד במשקל. איננו מעשנות, אנחנו אוכלות בריא ומתאמנות עשר פעמים בשבוע, אבל הגוף שלי זועק 'תינוק' ואני כאילו משיבה 'לא, שחייה!'".

אם כך, לפי דבריה ל"גרדיאן", חשה רבקה אדלינגטון לפני משחקי לונדון, לא פלא שפרשה אחריהם. ארבע שנים אחרי שהיתה בגיל 19 אחת מכוכבות הבריכה בבייג'ין, עם שתי מדליות זהב, גילתה שהיא כבר הדור הישן. באולימפיאדה השנייה שלה הסתפקה בשתי מדליות ארד. ב־800 חופשי פגשה ישירות את הדור הבא, או ליתר דיוק את גבו. היא סיימה כמעט שש שניות אחרי המנצחת, קייטי לדקי בת ה־15, צעירת המשלחת האמריקאית במשחקים.

ההצלחה בלונדון הפתיעה את לדקי בדיוק כמו שהדהימה עוד בת 15, רותה מיילוטיטה, שהגיעה כמעט משום מקום – התוצאה ה־14 בטיבה ב־2012 ב־100 חזה – עד לראש הפודיום. "בשום שלב לא חשבתי שאוכל לזכות בזהב", סיפרה מיילוטיטה, "זו היתה הפתעה מוחלטת כשנגעתי בקיר".

צפו במיילוטיטה מדהימה בלונדון:

שנה אחרי, באליפות העולם בברצלונה, לדקי ומיילוטיטה בנות ה־16 כבר אינן הפתעה, אלא כוכבות שחייה. לדקי שלטה במשחים הארוכים בסגנון חופשי וניצחה ב־400, 800 ו־1,500, כשהיא קובעת שני שיאי עולם. מיילוטיטה קבעה שיאי עולם ב־50 וב־100 חזה וזכתה בזהב ובכסף. מעליהן נמצאת מיסי פרנקלין הקשישה, כבר בת 18. אחרי שלוש מדליות באליפות העולם לפני שנתיים וחמש בלונדון, קטפה פרנקלין שש מדליות זהב בברצלונה. שרה סיוסטרום בת ה־19, שכבר היתה אלופת עולם בגיל 15, זכתה בספרד במדליות זהב וכסף. הבריכה שייכת לצעירות.

לצעירות, ולא לצעירים. הכל יחסי, כמובן. בני 21 כמו צ'אד לה קלוס, סון יאנג ויאניק אנייל, מאלופי ברצלונה, אינם ותיקים או מבוגרים. בהיסטוריית השחייה גם קיימות תופעות של כוכבי שחייה בני נוער כמו איאן ת'ורפ, שבגיל 15 הוכתר לאלוף עולם, או מארי רוז, אוסטרלי גם הוא, שהיה בן 17 כשקטף שלוש מדליות זהב במלבורן 56'. אבל נדמה שאלה המקרים הבודדים אל מול סחף גדול של בנות נוער שעלו לגדולה בבריכה.

בין אם מדובר באינגה סורנסן הדנית, שבגיל 12 קטפה ארד אולימפי ב־36'; שיין גולד האוסטרלית, שהיתה בת 15 כשזכתה בחמש מדליות במינכן 72'; ג'נט אוואנס האמריקאית, שכבת 15 השתלטה על שלושה שיאי עולם ב־1987; ליזל ג'ונס, לה בקושי מלאו 15 כשהשיגה מדליות כסף בסידני 2000; קייט קמפבל, שהיתה בת 16 כשזכתה במדליות ארד בבייג'ין 2008. יש עוד ועוד, ויש גם את קארן מויר הדרום אפריקאית, שמתה השנה. בתחילת שנות השישים היא היתה לשיאנית העולם הצעירה בהיסטוריה, ב־100 גב, בגיל 12 ועשרה חודשים.

מיילוטיטה. שנה אחרי לונדון היאה כבר אינה הפתעהצילום: אי-אף-פי

"שחייה היא מאותם ענפים שאינם מסתכמים בגודל פיסי וכוח", הסבירה קרלי גיהר, שחיינית אמריקאית לשעבר, באתר Slate.com, "אם יש לך טכניקה נהדרת וסבולת, דברים שאפשר לפתח לפני שמוסיפים מסת שריר או חווים קפיצת גדילה, ניתן להתחרות עם הטובים ביותר. לכן, צעירים עם השילוב הנכון של יכולות מסוגלים להגיע לצמרת ובמקרים מסוימים לקבוע שיא עולם".

את הפריצה המוקדמת של שחייניות ניתן להסביר בחשיבות הגדולה יותר שיש במשחים שלהן לטכניקה על פני כוח בהשוואה לגברים. לעתים, עם זאת, התוצאות מהממות עד מחשידות. כך היה בלונדון כאשר יה שיוון בת ה־16 ניצחה בגמר 400 מעורב עם שיא עולם, כשב־50 מטר האחרונים היא שוחה מהר יותר מכפי שעשה ריאן לוכטה בגברים. היו שתלו זאת בסמים, מה גם ששדרגה באחת את שיאה האישי בחמש שניות. מיילוטיטה הורידה בלונדון כמעט שתי שניות משיאה.

אלא שזה אחד ההיבטים הבולטים אצל שחיינים צעירים. "הם יכולים לקזז זמנים משמעותיים מזמנם, משהו שאחרים לא יכולים", אמר ת'ורפ ל־BBC. לדקי חזרה במאי לשחות 1,500 חופשי אחרי הפסקה של שנתיים, ומיד שיפרה את תוצאת השיא שלה בכ־20 שניות. בברצלונה כבר קבעה שיא עולם. "היא בלתי רגילה", אמר עליה מאמן נבחרת ארה"ב, דייב סאלו. כשתשוב הביתה, מקווה לדקי לרשום הישג נוסף: הוצאת רישיון נהיגה.

זוהי תזכורת לכך שמאחורי כל אלופה צעירה מסתתרת נערה שעדיין גדלה, מתפתחת ולומדת. שלצד השעות הארוכות בבריכה והשמירה על תזונה נכונה, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה, אמורה – לפחות מנסה – לפתח גם חיים. רבים מהצעירים, גברים ונשים, נשברים בדרך ונעלמים. כשבוחנים את ההצלחות, קשה לאתר מודל. פרנקלין החלה את דרכה בגיל 7 אצל מאמן צעיר, לא מוכר ולא מוערך; מיילוטיטה שחתה עד 2010 בליטא, בתנאים מיושנים, לפני שהצטרפה לאביה שעובד בבריטניה ונרשמה לבית ספר המתמחה בפיתוח ספורטאים במקביל ללימודים; שיוון עברה במערכת הסינית, המשתלטת על חיי ספורטאי בגיל צעיר.

כשתשוב הביתה, מקווה לדקי לרשום הישג נוסף: הוצאת רישיון נהיגהצילום: רויטרס

דרכן שונה, אך התוצאה דומה. לג'וליה ווילקינסון מקנדה, שהופיעה בשתי האולימפיאדות האחרונות, יש הסבר משלה להצלחה. "יש משהו חיובי באמירה שנעורים הם הרפתקניים", אמרה למגזין "סווים וורלד", "אין להן את הניסיון, אבל זה אומר שהן לא עברו חוויות רעות, כמו שלדים בארון שיש לשחיין באמצע שנות העשרים לחייו. כישלון גדול בקריירה יכול לפגוע בביטחון, לפעמים בצורה שאינה ניתנת לתיקון".

גיהר מבקשת לציין כי גם שיאניות העולם בנות העשרה טרם הגיעו לשיא. "כן, את מהירה מכל אחת בהיסטוריה, אבל יכולות אתלטיות מגיעות לשיא אחרי שנות הנעורים", אמרה. אלא שנראה כי הצלחה מוקדמת גובה מחיר מאוחר יותר. השילוב של אור הזרקורים המכוון לצעיר שטרם גיבש את זהותו, הלחץ הפתאומי שנלווה לכך והשחיקה היומיומית במשך שנים הוא עול כבד, שמתבטא בפרישות רבות בגיל צעיר שאחריהן לעתים גם חזרות מפרישה, לרוב לא מוצלחות. גם הגוף משלם מחיר, שעלול להתבטא בבעיות – בעיקר בגב ובכתפיים, מציינת גיהר, שחוותה זאת. הדור הבא לא מחכה לאיש. כך גילו בלונדון שחייניות כמו אדלינגטון (23), ליזל ג'ונס (26) וליבי טריקט (27), מכוכבות העשור הקודם, שפרשו אחר כך.

אוואנס, מילדות הפלא, היתה בת 40 כשניסתה לשוב לבריכה, התמודדה אשתקד במבחנים האמריקאיים ללונדון ונותרה הרחק מאחור. את המסר באותה תחרות חידדה לדקי, שמחקה שיא לאומי לנוער שקבעה אוואנס 24 שנים קודם לכן ב־400 חופשי. מאז עשתה עוד כל כך הרבה. "לפעמים עלי לצבוט את עצמי כדי להאמין שזה קורה", אומרת לדקי, "אני מסתובבת בבית הספר, וכל הילדים הקטנים צורחים". היום ילדים קטנים, מחר אלופים. בעיקר אלופות.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ