הכדורגלן הפולני שהפך לכוכב פוטבול

בזכות האהבה לאמריקה המיר סבסטיאן יאניקובסקי את הכדור העגול באליפטי, והריידרס הרוויחו שחקן שכל בעיטה שלו נשמעת כמו ירייה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

ביום שישי, שבוע לפני משחק קדם העונה הראשון מול דאלאס, חתם סבסטיאן יאניקובסקי על החוזה המקצועני האחרון בחייו. בגיל 35, האריכה אוקלנד ריידרס בחמש שנים נוספות את ההתקשרות עם הבועט הפולני. זה עלה להם 19 מיליון דולר. האנשים היחידים בעולם שמקבלים יותר כסף ממנו כדי לבעוט בכדור עושים זאת באחד עגול, וגם הם לא רבים. הוא הרוויח זאת ביושר. בסיומה של העונה הטובה בחייו - 31 מ־34, כולל מאה אחוזי דיוק ממרחקים של עד 50 יארד - הוא וקבוצתו תמימי דעים. "לאן כבר יש ללכת?", כלשון הדברים הנרגשים שאמר יאניקובסקי לאחר החתימה הרשמית.

שינויים רבים עברו על הריידרס מ־2002, אז הופיעו בפעם האחרונה בפלייאוף, הקבוצה היחידה של המועדון שהופיעה בסופרבול ב־30 השנים האחרונות. כסומא המגשש דרכו באפלה, החליפו שבעה מאמנים ראשיים, מספר דומה של מאמני הקבוצות המיוחדות ותשעה קוורטרבקים. זה הסתיים כל פעם באותו אופן - עם הראש בקיר. בעין הסערה של המערבולת הכסופה עמד לכל אורך הדרך רק יאניקובסקי. אפילו הבעלים במשך קרוב לארבעה עשורים, אל דייויס - אלמותי ככל שנדמה - לא החזיק מעמד והסתלק מן העולם בשיאו של רצף השנים השחונות.

יאניקובסקי. כמו פורסט גאמפ, כל שנדרש ממנו לעשות היה לתת ביטוי לכישרונו הייחודי במנותק מההקשר הקבוצתיצילום: גטי אימג'ס

יאניקובסקי עשה זאת על רגל אחת בלבד, זו השמאלית עליה השעין אינספור את פעמים את משקל גופו לקראת בעיטה, לרוב מוצלחת. הוא מחזיק במספר שיאים יוצאי דופן; האקסקלוסיבי מכולם - שער השדה הרחוק ביותר אי פעם, מרחק 63 יארד, אותו הבקיע לפני שנתיים בדנוור. שניים נוספים חולקים עמו את השיא, אך הוא היחיד שבמהלך החימום של אותו משחק בעט בהצלחה ממרחק 70 יארד. ארבע שנים קודם לכן ניסה את כוחו מ־76 יארד. איש לא ניסה זאת לפניו. הוא לא הצליח, אבל לפחות אדם אחד, פרט לו עצמו, האמין שהוא מסוגל לעשות זאת. היש מחמאה גדולה מזו? אם הכל ילך כשורה, יסיים בתחילת 2018 קריירה בת 18 שנה, כולן במדי אותה קבוצה. 20 שנה קודם לכן, נראה תסריט שכזה כמו הגזמה פרועה במיוחד.

"אתה רוצה שאבעט את הכדור בין הקורות הללו?", שאל יאניקובסקי הנער את קן קריימר, מאמן קבוצת הפוטבול של תיכון סיבריז שבדייטונה ביץ', פלורידה. זו היתה הפעם הראשונה שבה ניסה לתעל את כישוריו לספורט לא מוכר. הרווח בין הקורות נראה לו גדול יותר מאשר בטלוויזיה, גדול כמו זה בין שתי הקורות היחידות שהכיר, אלו של שער הכדורגל. "בכל פעם שבעט זה נשמע כמו יריית אקדח", סיפר קרמר ברבות השנים, "120 ילדים השתתקו בכל ניסיון שלו. יכולת לשמוע סיכה נופלת. כולם הסתכלו עליו". הוא תפש את המשחק בצורה חלקית בלבד - חוקיו, הפילוסופיה שמאחוריו, זרים לו. לא היה צריך יותר מזה. כמו בסרט "פורסט גאמפ", כל שנדרש ממנו לעשות היה לתת ביטוי לכישרונו הייחודי במנותק מן ההקשר הקבוצתי. "אמרו לי מתי לבעוט ולאן, אז בעטתי", שיחזר שנים לאחר מכן. פעמים רבות הכדור נבעט כל כך חזק וגבוה, עד שקשה היה לקבוע אם עבר בין הקורות או בסמוך להן.

רק בן 18, היה זה גלגולו השני בארצות הברית. בשנות השמונים העתיק אביו הנריק את המשפחה מעבר לאוקיאנוס האטלנטי, בניסיון להחיות את קריירת הכדורגל המקצוענית שלו. זה לא צלח, אבל לאו דווקא על הדשא. הוריו התגרשו וסבסטיאן שב עם אמו לוולבז'יך, עיר הולדתו, שם קנה לעצמו שם כאחד האנשים המסוכנים ביותר בדרום מערב המדינה. לא פעם, סיפר, שבר כדור שבעט את ידו של השוער. יכולותיו כללו הרבה מעבר לבעיטה חזקה. הוא היה טוב כל כך עד שזומן מספר פעמים לנבחרת הכדורגל עד גיל 17. כשאתה עושה זאת כבר בגיל 15 אתה יכול להרגיש כמו כוכב. לפני שהספיק לצעוד בנתיב שכמו נכתב עבורו מראש - הוריו מספרים כי מגיל ינקות היה דבוק לכדורגל - חלה תפנית שהעבירה אותו שוב את האוקיאנוס. אביו התחתן עם אזרחית אמריקאית, מה שאפשר לבנו להצטרף אליו. סבסטיאן קפץ על ההזדמנות. אחרי הכל, אמריקה זה מה שרואים בטלוויזיה.

בעיטת השיא. יאניקובסקי מ-63 יארד:


באורלנדו, שם התגורר אביו, פגש באנג'לו רוסי, מהגר ארגנטינאי שהדריך קבוצת כדורגל לבני נוער מקומיים, ואימן בנוסף את הקבוצה של תיכון סיבריז. פעמים רבות ניסה רוסי לשכנע את הנריק לאפשר לסבסטיאן לעבור לסיבריז. שם, העריך, יוכל לפתח בצורה טובה יותר את כישוריו ככדורגלן. "כישרון של פעם בחיים", הגדיר אותו רוסי. הוא היה מוכן לעשות לא מעט עבור סבסטיאן, כולל לשכנו בבית המשפחה. בגיל 17 סידר לו מבחנים בסן לורנצו. הקטור ויירה, מאמן הקבוצה וחברו של רוסי, התרשם מספיק בכדי להציע לו חוזה. יאניקובסקי ויתר. הוא התאהב באמריקה, ומעבר לכך - הוא כבר נדד מספיק.

הצעות, בין היתר מאירופה, המשיכו להגיע לרוסי גם שנה לאחר מכן. לא היה פשוט להסביר מה כבר יכול, פרט לכדורגל, להעסיק כישרון כמו יאניקובסקי. כשזכה למלגה מלאה מפלורידה סטייט זה כבר היה מאוחר מדי. יאניקובסקי השלים עם שינוי הצורה, מעגול לאליפטי. בדראפט של שנת 2000 הפך לבועט החמישי בלבד אי פעם שנבחר בסיבוב הראשון. 13 שנים לאחר מכן, הוא צופה בכדורגל בזמנו הפנוי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ