אתלטיקה

יוסיין בולט רץ נגד הספק

בזמן שחבריו נעלמים מהמסלול בגלל סמים, מודע הג'מייקני לעול המוטל עליו באליפות העולם שנפתחת היום: “רוצה לעשות משהו מיוחד”

דונלד מקריי, גרדיאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דונלד מקריי, גרדיאן

יוסיין בולט יושב נינוח במרכז חדר מלון בצהרי יום ראשון. לאחר שהוא מותח את ידו, מחייך ומברך אותי לשלום, האיש המהיר בעולם הופך למקרה מבחן ארוך רגליים של דממה ורוגע. הוא בקושי מניע שריר, שעה שסביבו כולם מתהלכים ומפטפטים ללא הרף. עיניו מסתתרות מאחורי משקפיים כהים והוא נראה רציני למדי; נשאר לו זמן כה מועט לפני פתיחת אליפות העולם באתלטיקה במוסקווה.

לפני עשרה ימים בלונדון כישף בולט את הקהל במשחקי השנה לאולימפיאדה כשניצח בריצת 100 מטר בקלילות אופיינית, חרף זינוק מחריד. מעמדו כספורטאי המוערך והמפורסם בעולם נותר איתן. המסלול, מצד שני, הפך למקום אפל הרבה יותר. שניים מיריביו הוותיקים - חברו הקרוב אסאפה פאואל והאמריקאי טייסון גיי - הואשמו ביוני בשימוש בחומרים אסורים. אלו זמנים קשים לאתלטים, במיוחד בג'מייקה. העובדה ששמו של בולט עלה בדיון סביב השערוריה אולי מסבירה את דבריו במסיבת העיתונאים המשותפת בלונדון, שנאמרו בבוטות יוצאת דופן: "אני יודע שאני נקי".

הדחיפות החדשה הזו, לצד הפשטות הישירה שלה, מתחברת עם התקיפוּת שלו. כשאנחנו מתחילים בשיחתנו, באווירה שבימים כתיקונם נחשבת אצלו רגועה, בולט גוער בחבריו המשוחחים בפינת החדר. "קדימה", הוא אומר, מסמן להם את הדרך החוצה, "אל תפריעו לי".

זהו בולט אחר. הוא עדיין מלא עוצמה, משכנע, אך גם רפלקסיבי, לוקח בחשבון את הדברים שעליו לעשות כדי לשמור על המוניטין שלו כתופעה הספורטיבית הגדולה של זמננו ולהרחיק מעצמו את הספקות ההמוניים. ועדיין, התחרות שלו באליפות העולם תהיה מוגבלת עקב רשימת הנעדרים המהממת. יוהאן בלייק, שותפו לאימונים ואלוף העולם, הצטרף אליה עקב פציעה. אין פאואל, אין גיי, אין בלייק.

בולט. “המצב לא טוב. עתה זה באחריותי לרוץ היטב ולעזור לאנשים להתרכז בספורט” צילום: רויטרס

בולט מהנהן. הוא מכריז שהוא מדורבן על ידי גורם אחר, נעלה יותר, ופועל תחת לחץ גדול יותר. "אני יודע שבמוסקווה לא אוכל להסתפק רק בניצחון. כל החבר'ה האלו אינם, לכן אני מוכרח לרוץ באמת מהר, מספיק מהר כדי להסיר כל ספק". הוא מביט בי ממושכות כשאני אומר את המלים הברורות מאליהן: שיא עולם? "כן, אני רוצה לעשות משהו מיוחד במוסקווה. כמובן שזה תלוי במסלול, במזג האוויר, בהכל. אבל אם הטכניקה שלי תהיה כשורה, והזינוק יהיה טוב, הכל אפשרי. לכן אני עובד כל כך קשה. אני רוצה לרוץ מהר ולהראות לעולם מה אני מסוגל לעשות".

הרושם שמותיר בולט כה עמוק, עד שמשונה להיזכר שלפני חמש שנים, בראשית אוגוסט 2008, הוא היה עוד אתלט צעיר ומבטיח, עם שם שמזמין כותרות עתידיות. בזמן שחלף זכה בשש מדליות זהב אולימפיות, שלוו בהופעות תיאטרליות שהפכו לסמלו המסחרי. נדמה שהוא בלתי מנוצח יותר מתמיד - שיאיו העולמיים ב־100 מטר (9.58 שניות) וב־200 מטר (19.19 שניות) עדיין נראים חסינים כשהיו כאשר קבע אותם באליפות העולם 2009 בברלין.

לטעמו, הדרך הטובה ביותר לענות על ההאשמות סביב הענף היא פשוט לרוץ מהר יותר. תעוזתו מחזקת את דעתי שבולט נקי כפי שהוא טוען. ספורטאים נחותים ממנו בוודאי היו חושבים שעדיף פשוט לנצח, מבלי למשוך תשומת לב נוספת בעקבות עוד הופעה שובת עין, אבל בולט לא נראה כאדם שיקמול תחת העול הכרוך בנשיאת ענף שלם על גבו. "דיברתי בחודש שעבר מפני שאני עושה זאת מגיל 15", הסביר את נחרצותו בלונדון, "שברתי כל שיא בכל תחרות בה השתתפתי בעשור האחרון. כל מה שאני יכול לעשות הוא להמשיך לעבוד קשה ולרוץ הכי מהר שאפשר כדי לעזור לספורט". פאואל ובולט פופולריים במידה שווה בג’מייקה. ההשלכות של פרשיות הסמים על תושבי האי חולה הספרינטים עגומות. "המצב לא טוב. עתה זה באחריותי לרוץ היטב ולעזור לאנשים להתרכז בספורט".

האם בולט משוחח עם מאמנו גלן מילס, אדם המחובר לקרקע, על האפשרות לקבוע שיאי עולם נוספים? "אנחנו פחות מתרכזים בזמנים ויותר בניצחונות. מאז שהודעתי לו שאני רוצה להגיע לאולימפיאדה בריו ולזכות בעוד שלוש מדליות זהב, המטרה שלנו נעשתה ברורה מאוד". הסטייה בתולדות הספורט העולמי שהיא יוסיין בולט מתומצתת בשאיפה זו. "המשמעות של ניצחון משולש בריו היא שמקומי בין אגדות כמו מוחמד עלי ופלה", הוא מדבר באטיות, "לכן אני מוכן לעבוד קשה ולהקריב כל כך הרבה כדי להישאר נקי. אני מסוגל לכך”.


חיוך נרפה נמתח מתחת למשקפי השמש. כמו עלי, בולט משחרר הצהרות מנופחות רק כדי להגשימן. בתקופה המקבילה אשתקד זכה ב־100 מטר במשחקי לונדון, חורך את המסלול בתצוגה שהוכיחה שההערכות על הפסד אפשרי היו מגוחכות, אפילו חצופות. את ניצחונו בלונדון 2012 חגג על ידי פרסום תצלומים שלו מבלה עם שלוש צעירות, חברות נבחרת שוודיה בכדוריד, בשלוש לפנות בוקר. זו היתה דרכו המקובלת להתכונן לגמר ב־200 מטר ולריצת השליחים. בשניהם ניצח, בשחצנות.

2013 שונה. כשהוא יודע שעליו להתרכז מחדש, בולט לא מתבייש לומר כי אחרי התחרות לציון שנה למשחקים "לא יצאתי לבלות. אני מרוכז באליפות העולם. זו תקופה של תחרות. זו הסיבה שהמאמן שלי שמח".

הישגיו באליפויות העולם אינם טהורים כמו מורשתו האולימפית. שתי מדליות הכסף באליפות העולם 2007, כשהוא מזדנב מאחורי גיי ב־200 מטר, יכולות להיתפש כנקודת המפנה שנטעה בו את האמונה כי ביכולתו להפוך לאלוף. ולמרות הכל, הכאב מ־2005, וביתר שאת מ־2011, עודנו שם. "כמובן שאני זוכר", הוא אומר על התחרות בהלסינקי לפני שמונה שנים, בה רץ לא טוב בגמר 200 מטר, נפצע וסיים אחרון. "הייתי במסלול 1, לא אידאלי לבחור גבוה". הפסילה בדגו 2011, אחרי זינוק מוקדם בגמר 100 מטר, סימנה את הרגע העצוב ביותר שלו על המסלול. "ללא ספק. זה היה כל כך מאכזב כי הייתי בכושר מצוין. הרגשתי שהניצחון שייך לי. זה היה שיעור קשה".

בולט ומילס יודעים שאחד מאויביו המרים הוא הזמן. האם יצליח לעבור את השנים הבאות ועדיין להגיע לריו בשיא כוחו? "לא יהיה קל. כמה מהחבר'ה האלו יהיו בני 26 ובשיאם, אבל נעבוד קשה ונבטיח שכך יהיה", אומר האלוף. הוא פורץ בצחוק ותופס את ראשו בידיו כשאני מציין שיהיה בשנות העשרים המאוחרות שלו. "אני כל הזמן אומר למאמן שאני זקן. הוא אומר לי לא לחשוב ככה. אני מקשיב לו".

האם גופו מתחיל לחוש את המאמץ? "קצת, אבל יותר בגלל הבילויים. עד לפני מספר שנים הייתי יכול לצאת בערב ולהתאמן למחרת. לא היום. אני חייב לשמור על משמעת אימונים, לעשות אמבטיות קרח. הן לא נעימות, אבל אני עושה מה שאני צריך לעשות".

בולט מחוץ למסלול. "הגוף מתעייף מהר מבעבר, אבל זה בגלל הבילויים"צילום: רויטרס

כאשר גילו המאמיר מזדחל באופן בוגדני לאורך תקופות ההכנה והתאוששות, בולט פיתח חיבה לענפים נוספים. בפברואר ניסה את כוחו ככדורסלן במשחק הידוענים בסוף השבוע של אולסטאר ה־NBA, והסתפק בשתי נקודות ב־29 דקות. תאוותו לשחק כדורגל כבר לא תצא לפועל. הסיכוי שיצטרף לליגת קריקט באוסטרליה נמוך. בעניינים רציניים יותר, הוא מודה שהרעיון להתחרות בקפיצה לרוחק נגנז. "כשאמרתי למאמן שאני רוצה להגיע לריו, החלטנו להתרכז רק ב־100 וב־200 מטר".

הוא עדיין מבצע בשמחה את אותם פעלולים מרצי קהל. בחודש שעבר הקיף את האיצטדיון האולימפי בלונדון ברכב דמוי טיל. קודם לכן התפתה לנהוג במכונית פורמולה 1 בתחרות באוסלו. "נהניתי אפילו יותר מהטיל", הוא מגחך, "זה היה כיף אמיתי. אני אוהב מכוניות".

רגעים כאלו, משולבים באתנחתות הקומיות לפני ואחרי תחרויות, מצביעים על כך שהשנים הבאות צפויות להיות אקסטרווגנזת־בולט ארוכה ומבדרת. הוא מציין, לצורך העניין, שמעולם לא ביקר במוסקווה וכי "פומה", נותנת החסות שלו, סייעה לו בשינון משפטי מפתח ברוסית. האירוע תועד, איך לא, בסרטון קידומי.

יש, למרות הכל, רצינות וכובד ראש בבולט. מאז ומעולם היה מקצוען, אבל עכשיו הוא מוכן אף יותר להתמודד עם בדיקות קפדניות. "מתרגלים. יוהאן רגיל לראות אותי עוזב את האימון מוקדם בשביל להתפנות לעיסוקים אחרים. הוא צועק 'נגמר האימון?', ואני משיב: 'חכה עד שתהיה כוכב!'. בשנה שעברה הגיע תורו לעזוב מוקדם וההזדמנות שלי לצעוק עליו. במעמד שלנו, יש דברים שחייבים לעשות".

ג'סי אואנס הנערץ עליו נאבק באי צדק והתחרה רק במשחקים האולימפיים ב־1936 בברלין, בהם גבר על הנאצים במסלול וביציע. אם הגזענות היתה עול ממנו אואנס מעולם לא הצליח להימלט, הרי לבולט מחכה אולימפיאדת ריו כדי להאיר בה את הצללים שהסמים הטילו על הענף. מטרתו, שתתחדש היום במוקדמות ה־100 מטר במוסקווה, היא לרוץ מהר ולזכות באופן ברור ונקי. זו הדרך הטובה ביותר להשיב את האמון הפגוע במאבק הקדמוני על החיפוש האינסופי אחר האיש המהיר בעולם. בסוף התהליך נגלה אם הוא מסוגל לרוץ מהר כשעשה ב־2009, כשהיה בן 22 בלבד. מעבר לכך, חשוב יותר שבולט ימשיך להוכיח כי מטילי הספק ורואי השחורות טעו. "אני מוכן לכך", הוא מסכם בפשטות, "כמו תמיד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ