גם מעריצי פדרר יגידו היום "ואמוס רפא"

רפאל נדאל הזיע ונלחם כל הדרך לזכייה באליפות ארה"ב הפתוחה, אחרי 2-6, 6-3, 4-6, 1-6 בגמר על נובאק ג'וקוביץ'. כרגע, אין בעולם שחקן טוב ממנו

אלון עידן
אלון עידן
פלאשינג מדו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלון עידן
אלון עידן
פלאשינג מדו

הוא נשכב על המגרש והגוף שלו התחיל לרעוד. נדמה לי שהוא רצה לבכות, אבל הוא הסתפק בחצי בכי, כי מעבר לרשת כבר חיכה לו המפסיד. הוא רץ לעבר נובאק ג'וקוביץ', לחץ לו את היד, השניים התחבקו, הסרבי זרק כמה מלים חמות, ובתגובה הוא השעין את ראשו על הכתף של ג'וקו, מנסה לנחם ולהתנחם.

אחרי שכיבד את מי שחייבים לכבד, הוא הבין שעכשיו אפשר להתפרק. אז הוא התפרק: הוא נשכב שוב על הריצפה, פרס ידיים לאחור כמנצח, הבכי הפעם יצא ממנו מבלי שמגבלות הטקס יפריעו. כל הקשיחות, העקשנות, הכוח, העוצמה – כולם התמוססו באחת. הוא התרומם מהריצפה והמשיך לבכות כשהוא צועד לעבר הפינה, שם ישב כל הצוות שלו,שכלל הפעם גם את מלכת ספרד (אולי על תקן פיסיותרפיסטית?). הוא שלח את היד שלו לעברם, וכולם רק ניסו לגעת בה, כמו ידעו שהם נוגעים כרגע במחזיק גביע אליפות ארצות הברית הפתוחה, בטניסאי הטוב בעולם, אחד הגדולים בהיסטוריה. רפאל נדאל.

היה משחק טוב מאוד. בסטנדרטים של כל צמד שחקנים אחר, אפשר היה לכתוב שהיה משחק "מיתולוגי". אבל בסטנדרטים של נדאל נגד ג'וקוביץ' – השניים שאחראים לגמר הגראנד סלאם הארוך בהיסטוריה (אוסטרליה 2012) ולחצי הגמר הפנטסטי ברולאן גארוס (2013) - זה היה רק טוב מאוד. זה היה משחק שגורלו הוכרע בסיום המערכה השלישית. בשלב הזה, אחרי שכל שחקן זכה במערכה (6:2, 3:6), נדאל הגיש במצב של 4:4. אלא שג'וקוביץ', שכבר שבר את נדאל במהלך אותה מערכה (ונשבר לאחר מכן), להט על המגרש ועלה ל-0:40, עם שלוש אפשרויות שבירה. במידה שהיה שובר, היה מגיש לניצחון במערכה וסביר שהיה מוביל 2:1 במערכות.

רפאל נדאל. גם הוא רודף אחרי ההיסטוריהצילום: אי–פי

אלא שהפעם לא עמד מולו סטניסלאס ואוורינקה הנחמד, אלא הלוחם הכי גדול שידע המשחק. ונדאל, צעד אחרי צעד, צימצם את המינוס, השווה את המשחקון ולאחר מכן זכה בו. במשחקון הבא, כשהזיכרון עדיין חובט בג'וקו וצורח לו אל תוך המוח "איך לעזאזל פיספסת את ההזדמנות?", נדאל המשיך את המומנטום, שבר את הסרבי וזכה במערכה. באותו רגע, פחות או יותר, הסתיים המשחק (המערכה הרביעית נגמרה ב-6:1 לנדאל).

ההתמודדויות בין נדאל לג'וקוביץ' הן למעשה קרב בין שני מתאגרפים במשקל כבד שיודעים להגן מצוין ומדי פעם שולחים חבטות קטלניות לפרצוף של היריב. היכולת המרכזית שלהם היא להפוך הגנה למתקפה ומתקפה למגננה: הם מסוגלים לעמוד שניים-שלושה מטרים מאחורי קו הבסיס, להגן על כדורים לכאורה בלתי אפשריים, וברגע מסוים לירות כדור אדיר כדי להתחיל במתקפה אגרסיבית. ג'וקוביץ' עצמו התייחס לסוג המשחק הזה באחת ממסיבות העיתונאים במהלך הטורניר. "חשוב ביותר בעידן הזה לדעת לשחק הגנה והתקפה", הוא אמר. "מה שאני מוצא קריטי להצלחה זה המעבר מהגנה להתקפה, אתה חייב שתהיה לך היכולת הזאת כדי לנצח. אני חושב שלנדאל, למארי ולי יש יכולת מעבר טובה מאוד".

ג'וקוביץ' צודק, אבל כדי לעמוד מול נדאל בסוג המשחק הזה, הוא תלוי בעיקר בבקהאנד שתי ידיים שלו. הסיבה לכך פשוטה: המכה המרכזית של נדאל היא פורהנד עם ספין אדיר עליה. מאחר שהוא שמאלי, הפורהנד קרוס-קורט (אלכסון) מגיע באופן קבוע לבקהנד של כל יריב ימני. זאת אחת הסיבות המרכזיות שרוג'ר פדרר הובס באופן קבוע על ידי נדאל: הפורהנד הקטלני הגיע כל הזמן לבקהנד שלו ולמעשה פורר אותה ואותו.

כשג'וקוביץ' היה בן שש הוא התחיל ללמוד טניס ובשנה הראשונה הוא שיחק דווקא בקהנד יד אחת. הוא העריץ את פיט סאמפרס, שבאותה תקופה הפליא להכות עם בקהנד יד אחת (אגב, בתחילת דרכו כילד סמפארס דווקא שיחק בקהנד שתי ידיים). אבל אחרי שנה בטניס, ג'וקוביץ' בן השבע הבין שאין לו מספיק כוח בשביל להכות בקהנד יד אחת נגד שחקנים חזקים יותר ועבר לבקהנד שתי ידיים.

זו היתה החלטה טובה: לג'וקוביץ' יש היום בקהנד יציב מאוד, שבדרך כלל הופך את ההתמודדות מולו לקשה מאוד, כי אין לו חלק במגרש עם נקודות תורפה משמעותיות. בימים גדולים במיוחד שלו הוא גם מסוגל לנצל את היציבות של הבקהנד כדי להכות לאורך הקו – המכה הקשה מכולן - מה שגרם בשנים האחרונות לנדאל לסבול ממש. אלא שאתמול זה לא היה יום גדול מאוד של ג'וקוביץ', אלא סתם יום טוב. נגד נדאל זה לא מספיק.

ג'וקוביץ'. היה טוב, לא מצוין. וזה לא הספיקצילום: אי–פי

זה לא שנדאל ניצח בקלות. הוא הזיע הרבה כדי לשים את עצמו במצב שנראה עבור ג'וקוביץ' בלתי הפיך. עד למשחק מול הסרבי, נדאל איבד משחקון הגשה אחד בלבד מתוך 82 משחקי הגשה (!). אתמול הוא נשבר שלוש פעמים. לאחר המשחק הוא ידע להעריך את היריב הגדול שלו: "אף אחד לא מביא את המשחק שלי לרמה הזאת כמו נובאק", אמר. ואז הוא פנה לג'וקוביץ': "אתה שחקן מדהים. כשהקריירה שלו תיגמר", פנה כעת לקהל, "הוא יהיה אחד הגדולים בהיסטוריה". נדמה לי שבאותן שניות העיניים של ג'וקוביץ' התמלאו לחלוחית.

נדאל גם דיבר על כמה היה לו חשוב לזכות בתואר. הוא כיוון לעובדה שבשנה שעברה בכלל לא היה חלק מהטורניר בגלל אותה פציעה מפורסמת, שגרמה לו גם להיעדר מאליפות אוסטרליה הפתוחה בתחילת העונה וכנראה גם לבכי בסוף המשחק אתמול. כי כמו סרינה וויליאמס ביום שלפני, גם נדאל נלחם כעת נגד ההיסטוריה. אתמול הוא זכה ביו.אס.אופן בפעם השנייה (הראשונה ב-2010), אבל חשוב מכך: הוא קטף תואר גראנד סלאם מספר 13, רק אחד פחות מהשני בהיסטוריה, פיט סמפארס, וארבע פחות מהנמסיס המתמוסס, רוג'ר פדרר.

ג'וקוביץ' עדיין ממוקם ראשון בעולם, למרות ההפסד. אבל עד לסוף העונה נדאל יחלוף על פניו, משום שאין לו כמעט נקודות להגן עליהן, בגלל אותה פציעה שגרמה לו להיעדר בשנה שעברה. אלא שלא צריך להסתבך יותר מדי עם הטבלאות של ה-ATP: האיש שזכה בשני גראנד סלאמים השנה (רולאן גארוס), האיש שניצח את המדורג ראשון בעולם - הוא פשוט השחקן הטוב בעולם. ואמוס רפא.

היתה שם נחישות. ראלי בן 54 חבטות במערכה השנייה:


תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ