אורי טלשיר
אורי טלשיר
אורי טלשיר
אורי טלשיר

הרחק מאור הזרקורים המקומי ולעיני קהל מצומצם באולם מטרווסט, העפילה נבחרת הנשים בכדורעף באופן משכנע לשלב השלישי במוקדמות אליפות העולם. "אני מאוד שמחה שהצלחנו במשימה ולא אכזבנו", מספרת המוסרת הבכירה, רון פונטי, "תמיד יש חששות. מצד אחד ידענו שאנחנו אמורות לעלות, אבל ידענו גם שכל הנבחרות דומות ברמתן ושאם ניפול על יום לא טוב, הכל יכול לקרות". השחקניות של אריה זלינגר השלימו ארבעה ניצחונות רצופים, ורק במשחק החמישי - שלא קבע דבר - נכנעו להונגריה. "הוכחנו לעצמנו הרבה דברים", משתפת פונטי, "בעבר קרה לנו שביום נתון שיחקנו טוב ולמחרת היינו חלשות. הפעם, למרות שזה היה טורניר מאוד ארוך, הצלחנו לשמור על יציבות וזה נתן לנו תחושה שאנחנו בקו עלייה".

פונטי בת ה־25 נחשבת שחקנית ותיקה בסגל הלאומי. בעבר דובר על היעדר העומק והחשש מכך שפס הייצור המקומי לא ישלח לנבחרת את דור ההמשך המיוחל, אולם אחרי שנות בצורת השתנתה התמונה. "נוצר פער גדול, כי בגילאים שלי אין הרבה שחקניות, אבל בדור הצעיר יש המון כישרונות שיתפסו בעתיד את מקומן בנבחרת", היא חוזה, "כרגע הן עדיין צעירות מכדי להוביל לבד וצריך להמשיך לעבוד איתן, לא לוותר אחרי שנה או שנתיים. צריך למדוד את זה בטווח הארוך".

הפרויקט של זלינגר מתנהל כבר שש שנים בתמיכה מסיבית וחריגה, במיוחד אם לוקחים בחשבון שמדובר בנבחרת נשים מענף אזוטרי. ברקע נשמעה ועודנה נשמעת ביקורת על הקצאת המשאבים. בינתיים ממשיך המיזם לפעול. "יש תמיכה מלאה מהאנשים שקרובים לנבחרת, אבל תמיד יהיו אנשים מבחוץ שינסו להפיל אותנו", מעידה פונטי, "בארץ זה ככה, אנשים לא אוהבים לראות משהו שלא מניב תוצאות מיידיות, משהו שאיננו כדורגל או כדורסל ודורש הרבה כסף. תמיד יש איזשהו דיבור בסגנון של 'אם לא נצליח אז יסגרו אותנו', אבל אנחנו ממשיכות. זה ממש לא מובן מאליו שמשקיעים בנו, ובכל פעם צריך להילחם על ההסברה והשיווק שלנו. אנחנו עדיין לא בטופ האירופי, אבל מתקדמות".

פונטי (14) בפעולה. בזכות הפרויקטצילום: נמרוד גליקמן

גם פונטי עצמה מתקדמת. בקיץ האחרון, כאשר הנבחרת שיחקה בגרמניה במסגרת היורוליג, זיהה סוכן שחקניות מקומי את הפוטנציאל ושידך בינה לבין אאכן מהבונדסליגה. "תמיד רציתי לצאת לאירופה, אבל די ויתרתי על הרעיון כי לא מצאתי קבוצה", היא מתארת, "הכל היה מהיר. תוך שבוע קיבלתי החלטה, טסתי לגרמניה וחתמתי. אני מאוד נרגשת, כבר כמה שנים יש לי בראש את הרעיון הזה, של לנסוע ולשחק בחו"ל. אני מאוד אוהבת את גרמניה כמדינה, עם הארגון ותרבות הספורט שלה". בנוסף לפונטי נמצאת בסגל גם המוסרת של נבחרת הולנד, כך שלישראלית צפוי מאבק עיקש על דקות המשחק. "על הנייר התכנון הוא שאהיה המוסרת השנייה, אבל אני לא באה לשם על תקן עציץ. אלחם על המקום שלי ואני מאמינה שאשחק".

גם באאכן, על רקע הסטנדרטים הנוקשים, פונטי לא שוכחת את המנטור זלינגר. "בכל אימון הוא מראה משהו שלא ידענו ומצליח לחדש לנו, תמיד חוזר ואומר 'יסודות, יסודות, יסודות'. אפילו בגרמניה אני מוצאת את עצמי יודעת על המשחק כל כך הרבה דברים שבנות אחרות, גם אם הן נחשבות בכירות ומעוטרות ממני, לא בהכרח יודעות. אלו דברים שטבועים בי אחרי שאריה הסביר לנו בנבחרת את כל ההיגיון מאחוריהם. ההתקדמות שלי היא בעיקר בזכות פרויקט זלינגר. אני לא יודעת איפה הייתי היום אלמלא הפרויקט. בטח הייתי נרשמת ללימודים ומשחקת כדורעף רק בשביל הכיף".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ