הפסדת? בלה חיים שלמים במחנה עבודה

לספורטאים שמצליחים לפאר את שמה של צפון קוריאה בעולם מצפים תנאים מפליגים ומיטיבים. לא כך במקרה של הכושלים

אמיר ענבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר ענבר

סוכנות הידיעות הצפון קוריאנית KCNA דיווחה לאחרונה על "צחוק מאושר" שנשמע אחרי שכמה מכוכבי הספורט במדינה, ביניהם אלופים אולימפיים מלונדון, נכנסו לדירות הפאר שקיבלו בפיונגיאנג. שמו של המנהיג, קים ז'ונג־און, הוזכר כמובן שוב ושוב. אום יון־צ'ול, מרים משקולות, דיבר על "אהבתו העמוקה" ועל "הכוח והאומץ שהחדיר בנו". המרתוניסטית קים קום־אוק אמרה כי הזילה דמעה משום שהיא מקשרת "כל חדר בדירה הנפלאה ליחסו האוהב והעמוק. הבנתי שוב תחת איזה יחס אוהב אנחנו חיים".

הרבה אהבה היתה בידיעה הזו. את הדברים, כמו כל מה שיוצא מצפון קוריאה, צריך לקחת בערבון מוגבל, אבל סביר שבסיס הדיווח נכון. במדינה המסוגרת, מוכת העוני והרעב, הצלחה ספורטיבית היא מתכון לחיים טובים. עם ארבע מדליות זהב ושתיים מארד, משחקי לונדון היו הכי טובים של צפון קוריאה מאז ברצלונה 92'.

"ספורטאים נחשבים לאליטה בחברה הצפון קוריאנית וזוכים לניהול, אימון ותמיכה ברמה לאומית", אמר לרשת ABC וו־יונג לי, פרופסור באוניברסיטה ללימודי צפון קוריאה בסיאול. הילדים המוכשרים נבחרים בפרטנות על ידי ועדת הספורט של המפלגה הקומוניסטית ונשלחים לבתי ספר מיוחדים. הם מקבלים ארוחות וכסף לבזבוזים. גו־קיונג באנג, לוחם טאקוונדו, סיפר כי עבר גם ארבע שעות בשבוע של "חינוך אידאולוגי" שנועד להחדיר נאמנות למנהיג.

קיונג סול הצפון קוריאנית חוגגת את זכייתה במדליית הזהב במשקל של עד 78מ ק"ג באליפות העולם בג'ודו בחודש אוגוסטצילום: רויטרס

לא צריך להאמין לידיעות רשמיות בלבד. באנג הוא אחד מאנשי ספורט רבים שערקו מצפון קוריאה לאורך השנים. הם מעידים על התנאים הטובים והמתנות שמרעיפים השלטונות על מי שמפאר את שם המדינה ומנהיגה דרך הצלחות ספורטיביות. זה מתחיל בדירות ובמכוניות, ממשיך במענקים כספיים ומגיע גם לפריטים שבצפון קוריאה אינם נחשבים בסיסיים כלל וכלל, כמו מקררים וטלוויזיות.

עדויות כאלו מספק הג’ודוקא לשעבר לי צ'אנג־סו. הוא עצמו נהנה מתנאים מפליגים וראה גם אחרים זוכים להם. ג'ודוקאים שהביאו מדליות מהאוניברסיאדה ב־1985, סיפר, קיבלו דירות. אחרי שקטף מדליית ארד באליפות העולם ב־1989, זכה למכונית מרצדס־בנץ, לחברות במפלגת הפועלים וגם לכסף.

היום יושב לי בדרום קוריאה ומדריך את שלושת בניו בג'ודו. בראיון לרויטרס הצהיר: "אדחוף אותם לזכות בזהב אולימפי ואגרום לצפון קוריאה להתחרט. זוהי תחילת הנקמה שלי". הוא חווה על בשרו גם את הצד האחר של המשטר. ספורטאי מצליח זוכה לרווחה. ספורטאי שמפסיד – במיוחד ליריבים מהאויבות הגדולות, דרום קוריאה, ארה"ב או יפן – נמצא בסכנה.

חייו של לי השתנו ב־1990 כשהפסיד ליריב דרום קוריאני, ונשלח לעבוד במכרה פחם. אחר כך, הוא מספר, נצטווה לעבוד בחדר דוודים כשהתחצף לסגן יו"ר הנבחרת. כעבור שנה ערק בזמן תחרות בספרד. "חשבתי 'למה לי לנצח?'. אם אזכה במדליה, היא שייכת לצפון קוריאה, לא לי. הפסדתי בכוונה וחיפשתי דרכים להימלט". כנקמה, נשלחה משפחתו לעבוד במכרות פחם. אחיו מת שם.

צפו: מבט נדיר אל הספורט בצפון קוריאה:

מחנות העבודה בצפון קוריאה ידועים לשמצה. מדובר במתחמי ענק המוקפים בגדרות חשמליים. השוהים נאלצים לבצע עבודות שונות כמו חקלאות וחטיבת עצים, תוך שימוש בכלים מיושנים. רעב, עינויים ואיום בהוצאות להורג, גם הם חלק מהשגרה. קים יו־האן, עריק נוסף, מספר כי אחרי תחרויות מתקיימות "פגישות הערכה", בהן מנתחים הספורטאים את ביצועיהם ואת ביצועי עמיתיהם. לדבריו, אם נקבע שהאדם "לא נאמן" למנהיג, סביר שיורחק מפעילות ספורטיבית ולעתים יישלח למחנה עבודה.

"ניו פוקוס אינטרנשיונל" הוא אתר שלהגדרתו "עוסק בצפון קוריאה, בעזרת צפון קוריאנים בהגליה". בזמן משחקי לונדון, נשאלו ילידי צפון קוריאה שערקו לדרום בעד מי יהיו בתחרות שתכלול נציגים משתי המדינות. שישה מ־14 הנשאלים הפתיעו והביעו תמיכה בצפון קוריאנים. אחד מהם הסביר שלפעמים הוא בוכה למראה ספורטאי צפון קוריאני, כי הוא מזהה ייאוש לא רק לנצח, אלא לשרוד. אולי אם יקבל את הצעת קים ז'ונג־און לאמן את נבחרת הכדורסל, יבין דניס רודמן מה באמת קורה בארצו של ידידו החדש, "אדם טוב מאוד שצריך לעשות את מלאכתו", לדבריו.

המשחק היפה אינו נבדל בכל הנוגע לכיעור הזה. מון קי־נאם, מאמן כדורגל צפון קוריאני שערק ב־2004, הצהיר כי "השחקנים והמאמנים זוכים לגמול עם בתים גדולים כשהם מנצחים, אבל עליהם לשלם על הפסדים בכך שהם נשלחים למכרות פחם". כשנבחרת צפון קוריאה סיימה את הופעתה במונדיאל 2010 עם שלושה הפסדים, התנצל המאמן קים ז'ונג־הון בפני האוהדים ואמר: "אני לא חושב שניענש". כמו כל כך הרבה דברים שקורים בצפון קוריאה, לא ידוע בבירור מה עלה בגורל הנבחרת. לפי דיווחים, השחקנים זומנו לאולם בפיונגיאנג, שמעו במשך שש שעות ביקורת קבוצתית ופרטנית על ביצועיהם וגם התבקשו להעביר ביקורת על המאמן. קים עצמו, נטען, נשלח לעבוד באתר בנייה.

גביע העולם 66' היה הצלחה אדירה לצפון קוריאה, שהדהימה את איטליה וכבר הובילה ברבע הגמר 0–3 נגד פורטוגל, לפני שהפסידה 5–3. אחרי הטורניר, נעלמו שחקניה מאחורי מסך הברזל הצפון קוריאני. היו אף טענות כי נשלחו לעבוד במכרות פחם – בגלל שאיבדו יתרון גדול, אולי בשל דיווחים על הוללות בעת הטורניר באנגליה. בתחילת העשור שעבר הצליחו יוצרי הסרט הדוקומנטרי "משחק חייהם", לאתר שבעה מהשחקנים, ביניהם פאק דו־איק, כובש השער נגד איטליה. בניגוד לשמועות, הם סיפרו שחזרו ב־66' כגיבורים וקיבלו מתנות כמו דירות נוחות. עד היום, אמרו, הם מעורבים בכדורגל המקומי ומעניקים חתימות לאוהדים נלהבים. ספורטאים אלה, כנראה, היו ברי המזל.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ