בלוג הפוטבול |

לאינדינאפוליס יש ראש עיר חדש

הקולטס השיגו ניצחון יוקרתי על הברונקוס, אך מעל הכל - השתחררו מצילו של פייטון מאנינג. ומי הציעה לברט פארב לחזור מפרישה?

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר צדוק

1. במשך תשע שנים חלקו רוברט מאת'יס ופייטון מאנינג את חדר ההלבשה, אך אל אותו המגרש עלו הליינבקר ומספר 18 בו זמנית רק חודשים לפני פתיחת העונה או באמצע השבוע. בזמן שמדי יום ראשון תרגם מאנינג שרטוטים למציאות באופן מעורר הערצה, המתין מאת'יס על הספסל, מחכה לתורו לבצע עבודה אפורה בהרבה.

מאת'יס יכול היה לזכות ביריב האימונים המושלם. כקוורטרבק פוקט מובהק, תו התקן של העמדה, דרכי הגישה אל מאנינג הן לעולם המסובכות ביותר. תחושת האחריות של קו ההתקפה גדלה ביחס ישיר לנייחות של המוסר, על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שהוא בו זמנית ההווה ועתיד של הקבוצה. איש לא רוצה להיות שומר המוזיאון שבמשמרתו נגנבה המונה ליזה. אלא שקוורטרבקים הם טאבו באימונים - לראותם בלבד. יש מספיק ציידי ראשים שם בחוץ, ומאנינג הוא הבאונטי היוקרתי מכולם.

על פיו של מאת'יס, שעד למשחק השבוע ייצר לאורך הקריירה 38 פאמבלים כתוצאה מהפלות קוורטרבקים, הושם מחסום, והותר לו, לכל היותר ובאירועים מיוחדים, לגעת בדש חולצתו של מאנינג. המשותף לטוני דאנג'י וג'ים קולדוול, המאמנים שידעו השניים בין השנים 2003-2010 - דפיקות הלב בכל פעם ששעט לעברו. בעונת הרוקי שלו, שיחזר מאת'יס, התקרב מרחק נשיפה ממאנינג, וחטף על הראש מדאנג'י. "אם הייתי מתקרב אליו למרחק של שני יארדים הייתי נחתך מהקבוצה", סיפר השבוע, מחויך.

השבוע שוחרר מהאזיקים, ועם חזרתו של מאנינג ללוקאס אויל סטדיום בבגדי המלך החדשים, ניתנה למאת'יס האפשרות לפרוק את האנרגיה שאצר בתוכו במשך כל השנים. ברבע השני פרץ את חומת ההגנה של הברונקוס ועשה את שלא התאפשר לו מעולם - להניח את ידיו על הקוורטרבק הטוב ביותר, ולגעת, ועוד איך, בפסגה. בפיגור 14-10, כשדנוור החלה את הדרייב בסמוך לאנדזון שלה, התגנב מאת'יס מהצד העיוור של מאנינג, עטף אותו בגופו ושלח יד שחילצה את הכדור אשר התגלגל אל מחוץ לתחומי המגרש. סייפטי. את בעיטת ההמשך תרגמו הקולטס לטאצ'דאון ויתרון אותו לא שמטו עד לסיום.

אנדרו לאק ופייטון מאנינג לוחצים ידיים בסיום. אינדינאפוליס עוברת הלאהצילום: USA TODAY

הפגיעה של מאת'יוס במאנינג, יחד עם המשחק הנהדר של אנדרו לאט, שמסר שלושה טאצ'דאונים, שיחררו את הקולטס מצילו של מאנינג. מעתה, משניצח בקרב הישיר, לאק הוא אינו יורשו של הקוורטרבק רק מתוקף בחירתו במקום הראשון בדראפט וכניסתו לתפקיד בחפיפה מיידית - יש לו איקס על החגורה. סגירת המעגל של השניים סיפקה עדות לרלוונטיות של אינדינאפוליס וליכולתה להתחרות, כאן ועכשיו.

הניגוד בין עזיבתו של מאנינג את העיר כסחורה פגומה, כזו שאולי אף פג תוקפה, לבין חזרתו אליה כעבור שנתיים, כשהוא אולי בכושר הטוב בקריירה, הקשתה על האוהדים את ההתמודדות עם הפגישה המחודשת. האם עשו נכון כשהחליטו להיפרד? חלקם שרקו בוז, כמנהגם כלפי כל יריב של הקולטס, אך אחרים עודדו נמרצות, לבושים בחולצה שלעולם לא יחשבו להחליף. לא תרמו ההתבטאויות הקשות של הבעלים ג'ים אירסיי בשבוע שקדם למשחק, כשבחר להמעיט מערכו של מאנינג כשציין את העובדה שלעומת טום בריידי, בן רות'ליסברגר ואחיו הצעיר, הביא רק טבעת אליפות אחת והודח שבע פעמים בסיבוב הראשון של הפלייאוף. כולם היו זקוקים לניצחון הצהרתי שיקל עליהם את המצב, להניח את שצריך בעבר, ולהביט קדימה, היכן שאפשר. "זה היה מיוחד, זה היה משמעותי", כתבה אשלי פוקס ב-ESPN על הרגע הזה, לאחר המשחק, בו לאק ואביו אוליבר יצאו, מנצחים, מתחומי האיצטדיון, "הם ייזכרו את זה. מעתה, מאנינג הוא אורח. זו עירו של לאק", והיא נכבשה, בין היתר, ברגע בו מאת'יס הצליח להשתיק את הקולות הללו של דאנג'י וקולדוול, אשר הדהדו בראשו קרוב לעשור, ולייצר את הסאק פור פאמבל ה-39, שווה לשיא כל הזמנים של ג'ייסון טיילור.

2. שש דקות ו-23 שניות בלבד הן הזמן שרוברט גריפין השלישי החמיץ בשל פציעה שעלולה לסיים קריירה במקרים אחרים. תנועה לא טובה בברך ימין בסנאפ במהלך הרבע הרביעי של משחק הפלייאוף מול סיאטל גרמה לקרע בשתי רצועות, והתזמון לא יכול היה להיות רע או טוב יותר גם יחד. מחד, בפיגור של 7 נקודות, אולצו הרדסקינס לפנות לקירק קאזינס, הרוקי המחליף, ברגעיו המכריעים של משחק להיות או לחדול. מאידך, לפניו של גריפין נפרשה שממת הפגרה - שמונה חודשים אורכה - והאפשרות לנצל אותה לשיקום.

למעשה, גריפין החמיץ הרבה יותר. הוא אמנם היה מוכן כבר לשבוע הראשון - ברכו הימנית נתונה במגן ענקי, דמוי מכשיר עינויים מתקופת האינקוויזיציה - אך בחמשת המשחקים הראשונים של הרדסקינס, סופם במאזן 4-1, נראה כצל חיוור של הקוורטרבק זוכה ההייזמן שנשף בעורפו של לאק בדראפט המהולל של 2012, האיש עבורו משכנה וושינגטון בחירות דראפט רבות בכדי לתפוס את מקומה של סנט לואיס על הלוח; הוא נמנע לרוץ (72 יארדים על הקרקע בארבת המשחקים הראשונים של העונה לעומת 234 בתקופה המקבילה אשתקד); כפועל יוצא, נפגע גם משחק המסירה שלו. גריפין לעולם לא יהיה מוסר כדרו בריס או ארון רוג'רס, אך הדגש הרב שהושם על בריאותו העונה כמו הכריח אותו ללמוד את המשחק מחדש - במקום ללכת על רגליו, נדרש מעתה לעשות זאת על הידיים. אכול רגשות אשמה על כך שלא נקט משנה זהירות עם הכוכב בעונה שעברה (גריפין נפצע באותה הברך בשבוע ה-14), הורה מייק שנהאן לגריפין להיזהר, להיזהר, להיזהר. במילים אחרות - למסור, למסור, למסור.

רוברט גריפין מול שיקגו. לרוץ זה כמו לרכב על אופניים, אף פעם לא שוכחיםצילום: USA TODAY

שנהאן אינו היחיד שביקש לשמור את גריפין בצמר גפן. במחנות קדם העונה, קריאות העידוד הרמות ביותר הגיעו כאשר גלש לקרקע, מבכר את שלומו האישי על פני האפשרות להשיג יארדים נוספים. גריפין, קיוו, יצליח לביית עצמו. הוא הגיע לוושינגטון כאיש שבכוחו לעשות עבורה את הבלתי אפשרי. פציעה אחת, וכעת מצפים ממנו לכולם לעשות רק את מה שהוא יכול. "אני מכנה זאת 'סבלנות שלאחר ניתוח'", אמר גריפין לפני פתיחת העונה.

170 ניסיונות מסירה היו לו בארבעת השבועות הראשונים של העונה, לעומת 124 בלבד בעונה שעברה. רק 62.3 אחוז מהן הגיעו בשלום ליעדם, לעומת 71.7 ב-2012. ארבע פעמים בלבד בעונה שעברה סיים משחק עם יותר מ-30 ניסיונות מסירה. שישה משחקים לתוך העונה הנוכחית, רשומים לזכותו חמישה, כולל שניים עם 50 ו-49. האיבוד הרביעי שלו בעונה שעברה הגיע רק במחזור ה-12. העונה - כבר בשבוע השלישי. מאיום מדוד, המשלים באופן קטלני את משחק הריצה שלו, הפכו המסירות של גריפין לברירת המחדל. לא לשם כך בחרה בו וושינגטון. זה הבטיח את שלומו, אך ביחס ישיר גם את הכישלון של הרדסקינס. שני הניצחונות היחידים של הקבוצה העונה הגיעו במשחקים בהם פנה גריפין למסירה מספר הפעמים המועט ביותר - 31 מול אוקלנד, 29 מול שיקגו. הוא עשה זאת על אף שהגנת המסירה של הברס היא בין החלשות בליגה, הווה אומר - יכול היה לנהוג אחרת.

במשחק מול דאלאס בשבוע שעבר, החל קייל שנהאן, בנו של מייק ומתאם ההתקפה, להכריז על יותר מהלכי ריצה עבור גריפין. הוא גמל לו ב-77 יארדים. המגמה המשיכה ביתר שאת מול הברס. "אני רוצה לבלבל אותם", אמר גריפין, "שלא ידעו מאיפה זה מגיע". יותר מכל, ביקש לשוב ולהרגיש כמו השחקן שהיה בעונה שעברה, השחקן שהוא יודע שעדיין בכוחו להיות. זה הסתכם ב-84 יארדים על הקרקע, 298 באוויר, שני טאצ'דאונים ואיבוד בודד. כשכל אלמנט תופס את המקום הראוי לו, המכונה המתוחכמת שהיא גריפין פועלת על הצד הטוב ביותר. בתוך ברכו הימנית עדיין מתקתקת הפצצה. הוא, המועדון כולו יחד איתו, יצטרכו ללמוד כיצד לחיות איתה בשלום. להסתגר בתוך הפוקט, להגיף את התריסים ולא לצאת החוצה הוא לעולם לא הפיתרון.

ניק פולק חוגג את עוד ניצחון שהושג בזכותו, הפעם על ניו אינגלנד. הקו הדק בין גיבור לריי פינקלצילום: USA TODAY

3. בפעם השלישית העונה – בהארכה מול ניו אינגלנד – ניצח ניק פולק, "פולק הירו", את המשחק עבור הג'טס. פעם אחת בלבד הסתדרו ללא תרומתו המכרעת. במקביל אליו, בדטרויט, השחיל מייק נוג'נט את הכדור בין הקורות ממרחק 54 יארדים והעניק לסינסינטי ניצחון ויתרון של שני משחקים ב-AFC צפון. שבוע קודם לכן עשה אותו הדבר לבפאלו. לא רע עבור שחקן שמשתכר מיליון דולר בלבד. בפגרה, סיפר השבוע, הוא נוהג לבצע תרגילים בדמיון מודרך. "כשאני לבדי, אני מדמיין שאני בועט, הזמן כמעט נגמר, וכל הלחץ עליי", אמר, "אולי זה הופך את זה לקל יותר כאשר זה באמת קורה". שלוש שעות לאחר מכן, בפיטסבורג, הגיע תורו של שון סויזהאם מפיטסבורג. 3 שניות להישמע הגונג, דייק בבעיטה והכניע את הרייבנס. לא הספיקו שלוש הבעיטת המוצלחות שכבר ביצע. נדרשה אחת נוספת.

הם אינם מתקלים – אם כי יש לציין את הכניסה החזיתית של פאט מקאפי, הפאנטר של הקולטס, בטרינדון הולידיי, מחזיר הבעיטות של דנוור – מוסרים, רצים או תופסים, אך במובנים מסוימים, איש בליגה, פרט לקווורטרבק, אינו נדרש לעמוד בלחצים בהם עומד הבועט. השבוע החולף סיפק עבורם את הרגעים תחת השמש. אלוהים, והם עצמם, יודעים שאלו נדירים מספיק בכדי לנצור אותם זמן רב, לפחות עד הפספוס הראשון. טיבו האכזרי של המקצוע עלול להפוך אותם ברגע מגיבורים, לבני דמותו של ריי פינקל ב"אייס ונטורה".

ברט פארב במדי מינסוטה. הפעם היה לו את השכל לסרבצילום: רויטרס

4. אם קליבלנד הייתה זקוקה להוכחה נוספת עד כמה נואש מצבה, ובמיוחד בעמדת הקוורטרבק, הגיעה פנייתו של ג'ף גארסיה השבוע. קוורטרבק העבר, ששיחק בקבוצה לפני תשע שנים אך זכור בעיקר בשל תקופתו בסן פרנסיסקו בתחילת המילניום, פנה השבוע לקבוצה דרך אחת מתחנות הרדיו המקומיות ובפיו הצעה: "קחו אותי בחשבון". ללא בריאן הויר, שניצח שני משחקים לפני שגמר את העונה, ועם ברנדון ווידן שמוטב היה לבראונס לו היה פצוע, אפשר להבין מדוע אדם בן 43, ששיחק את משחקו האחרון בליגה לפני 5 שנים, מצהיר שהוא "פתוח לאפשרות. אין להם מה להפסיד". אמש הודיע רוב צ'וזינסקי כי ג'ייסון קמפבל יהיה הקוורטרבק הפותח מול הצ'יפס. אין ספק – אם כבר שחקן שעתידו מאחוריו, עדיף שיהיה בן 32 ולא לקראת אמצע העשור החמישי בחייו.

ואם בקשתו של גארסיה נשמעת לכם נואשת, זה עוד כלום לעומת הפרסום ב-ESPN לפני שעות אחדות. אדם שפטר מדווח כי לאחר שהתבשרו כי סאם ברדפורד סיים את העונה, פנו הסנט לואיס ראמס לברט פארב - כן, כן - והציעו לו, סבא בן 44, לחזור למגרש לאחר שלוש שנות היעדרות. הוא סירב בטענה כי פרש "באופן סופי ומוחלט". טוב לדעת. במקום זאת, החתימו הרמס את בריידי קווין, ששוחרר בתחילת השבוע מהג'טס.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ