למה אף אחד לא רוצה לראות אותי מרביצה?

למרות התחלה מעודדת במשחקי לונדון 2012, איגרוף הנשים נתקל בחוסר עניין ציבורי, היעדר ספונסרים וכתף קרה מהוועד האולימפי

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אמיר ענבר
אמיר ענבר

באירלנד התרוקנו הרחובות, שעה שרבים נצמדו למסכי הטלוויזיה. בעיר הולדתה בריי הוצבו מסכי ענק. אלפי האוהדים ב"מרכז ExCel" בלונדון, ביניהם אירים רבים, "יצרו אווירה מחשמלת וכמעט העיפו את הגג", כדברי שר הפנים האירי, מייקל רינג. סביב הזירה היו גם פרצופים מוכרים, כמו הנסיכה קייט מידלטון וסגן ראש הממשלה ניק קלג.

ובתוכה, עשתה קייטי טיילור את העבודה. מעבר להבאת מדליית הזהב היחידה של אירלנד במשחקי לונדון, הקיץ שעבר היווה השלמת מעגל עבורה. מי שזכתה בארבע אליפויות עולם ובארבע אליפויות אירופה, הפכה לשגרירה של איגרוף הנשים ולקחה חלק במאבק להכנסתו למשחקים, הוכתרה סוף סוף לאלופה אולימפית. זה היה מושלם:

11 חודשים מאוחר יותר, אומרת טיילור, כשהתייצבה לאליפות אירופה 2013, זה כבר היה רחוק משלמות. בחודש יולי האחרון, בתחרות בהונגריה, היא לא מצאה סביבה אולם מפואר או אלפי צופים. "זה היה קרב באוהל קטן לעיני 100 צופים", סיפרה ל"אינדיפנדנט" האירי, "האירוע אורגן בצורה רעה מאוד. עבור מדליסטית אולימפית, מאכזב להילחם לפני קהל כזה. זו היתה שנה נוראה עבורי. נראה שהענף לוקח צעד אחורה. איני מבינה למה לא דוחפים את איגרוף הנשים כמו שעושים לגברים".

אחרי שהאורות כבים והמשחקים מסתיימים, מגיעה שאלת המורשת. ההופעה הראשונה של איגרוף הנשים באולימפיאדה עשתה טוב לענף. במספר מדינות, בעיקר כאלו שקטפו מדליות בזירה, מספרים על עלייה במספר המתאגרפות. באנגליה נמצא כי מדובר ב־35,100 מתחרות לעומת 19,600 לפני שנה, וזאת בזמן שברבים מהענפים דווקא חלה ירידה. "בחורות תמיד מצייצות לי בטוויטר שהחלו להתאגרף כי חזו בי מנצחת", אמרה ל־BBC ניקולה אדאמס הבריטית, אחת משלוש האלופות האולימפיות. גם בהודו חלה עלייה במספר המתאגרפות אחרי זכייתה של מארי קום בארד, אם כי הן סובלות מהיעדר תחרות בינלאומית בעקבות השעיית המדינה מהוועד האולימפי.

ההתחלה היתה אמנם מבטיחה וההכרה מחלחלת, אבל השאלה היא מה מצפה לצעירות הללו בהמשך הדרך. קלארסה שילדס האמריקאית היתה לסנסציה של ממש בלונדון כשזכתה בזהב בגיל 17, אבל בארצה לא זכתה לתשומת לב רבה. ל"האפינגטון פוסט" סיפרה כי במפגש עם בני כיתתה החדשים לקראת תחילת הלימודים באוליבט קולג' במישיגן, התבקשו כולם לספר על עצמם שתי אמיתות ושקר. רבים מהצעירים סברו כי שילדס שיקרה כשהצהירה כי היא מתאגרפת ומדליסטית זהב אולימפית.

נשים בזירה. "זו היתה צריכה להיות השנה בה קם סבב לנשים"צילום: אי–פי

לא רק הם לא הבחינו בה. בזמן שהספונסרים נוהרים אחרי מייקל פלפס והמתעמלת גבי דגלאס, שילדס נותרה בצל. המתאגרפת הצעירה הופיעה מעט בטלוויזיה וקיבלה מכונית מסוחר מקומי, אך לא יותר. היא לא מבינה מדוע. "זו לא שנאה כלפי דגלאס. היא עשתה עבודה נהדרת, נסעה וייצגה את אמריקה, אבל אני עשיתי אותו הדבר", אמרה בתמהון. מעבר להזמנות לנאומים פה ושם, היא מתבססת על מענק חודשי בסך 2,000 דולר. "לא קיבלתי את מה שציפיתי", היא מודה, "אולי זה בגלל שאיגרוף הנשים הוא דבר חדש. איני יודעת".

טיילור מפנה אצבע מאשימה כלפי AIBA, איגוד האיגרוף הבינלאומי לחובבנים. למרות ההגדרה כ"חובבנים" - בניגוד למקצוענים, שמתחרים על חגורות אליפות העולם ולא רשאים לקחת חלק במשחקים - גם עבורם מדובר במקצוע, עם כל המחויבות והדרישות הנלוות. הקושי הגדול שלהם הוא התמורה. לפני שלוש שנים הקים AIBA סבב עולמי (WSB), כדי שמתאגרפים חובבנים יוכלו להתחרות ולהשתכר באופן הולם. הבעיה שמדובר בסבב לגברים בלבד. חרף הצהרות AIBA כי יבחן את האפשרות לאחר המשחקים, סבב לנשים טרם נוסד.

"זו היתה צריכה להיות השנה בה יקום סבב לנשים ואנו נבנה על מה שקרה בשנה שעברה", אומרת טיילור, "יהיה קשה לצבור מוטיבציה אם זה לא יתקדם. אני מרגישה קצת מתוסכלת לנוע הצדה במקום להתקדם". בתגובה לרויטרס, מסר ה־AIBA כי ישקול בעתיד להקים סבב נשים, אבל לא כעת "בגלל סיבות טכניות וארגוניות".

AIBA טוען כי טיילור "רחוקה מהאמת" כשהיא טוענת כי איגרוף הנשים הלך אחורה. להגנתו הוא מציין את אליפות העולם לצעירות שהתקיימה בחודש שעבר בבולגריה ומשכה מספר שיא של 312 מתחרות. ביניהן היתה שילדס, שזכתה בזהב אחרי שנה של בטלה. מאז לונדון, עלה גיל המינימום לחובבנים בוגרים ל־19. שילדס, שתגיע לגיל הזה רק בחודש מארס, לא היתה רשאית להתמודד בטורנירי בוגרים ולא מצאה יריבות בנות גילה שייכנסו לזירה מול אחת ברמתה. "אף אחת בארה"ב לא תתמודד נגדי, והתקשרנו לכל מי שאנחנו יכולים לחשוב עליה", סיפרה ל"דטרויט ניוז", "אני אפילו לא מבינה מדוע שינו את החוקים".

איגרוף נשים בלונדון. שלא כמו הגברים, הנשים מחוייבות לחבוש את מגן הראשצילום: רויטרס

מנגד, מלינות המתאגרפות על חוק שלא שונה. בזמן שהגברים כבר מתחרים ללא מגן ראש, אצלן עדיין מדובר בחובה. המגן פוגע ביכולת של הקהל לזהותן, ולפי מחקר אף מגביר את הסכנה לפגיעת ראש. בעוד שלגברים יש עשר קטגוריות משקל אולימפיות, הנשים יידחקו לשלוש בלבד גם בריו. "ראיתי בלונדון בחורות שכמעט התעלפו כדי להגיע לקטגוריית המשקל שלהן", מספר פיטר, אביה ומאמנה של טיילור. ב־AIBA ציינו כי ביקשו תוספת קטגוריות משקל, ונדחו על ידי הוועד האולימפי.

טיילור יודעת משהו על קשיים. במשך שנים, התאמנה באולם מוזנח ונטול שירותים ונאלצה שוב ושוב לכתת רגליה לפאב סמוך. היא שואפת להגן על תוארה ב־2016, אך מדברת בגלוי על מעבר למקצוענות, שימנע ממנה להופיע במשחקים; לא בגלל האתגר - "איגרוף הנשים החובבני חזק בהרבה", אמרה - אלא בשל הנוחות הכספית. גם שילדס חושבת על כך. "כל מה שקייטי רוצה הוא אותן הזדמנויות שיש לגברים לקדם את הקריירה ולקבל אתגרים חדשים", אומר אביה, "זה מה שכל המתאגרפות רוצות".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ