מסירים את הכפפות

האחד אלוף בעל סגנון משעמם, השני הפך לאויב העם בברזיל. ראיון עם ג'ורג' סנט פייר וצ'ייל סונן לקראת ערב הקרבות של ה-UFC

דני הכט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דני הכט

אם אתם שוקלים 77 ק"ג, האדם האחרון שתרצו לפגוש בזירת האוקטגון הוא האלוף הבלתי מעורער של ה-UFC במשקל חצי בינוני (Welterweight), ג'ורג' סט. פייר. הקנדי-צרפתי הוא המלך השולט ביד רמה בקטגוריית המשקל של ארגון ה-MMA (אמנויות לחימה משולבות) הגדול בעולם. הוא הפסיד בסך הכול פעמיים במהלך הקריירה שלו, כאשר הפעם האחרונה הייתה באפריל 2007. המספרים המרשימים מציירים תמונה מעט מאיימת, אך חזותו והתנהלותו של סט. פייר עלולות להטעות. בספורט שכה מזוהה עם אגרסיביות, מצ'ואיזם ואפילו אלימות, סט. פייר הוא אדם רגוע המדבר כמעט בלחש, לעולם אינו מתלהם ולא מדבר סרה ביריב. היום (שבת, 05:00, 5 לייב) יידרש לאחד האתגרים הגדולים בקריירה שלו כשיפגוש את ג'וני הנדריקס, אלוף ההיאבקות שהפסיד רק פעם אחת וגם זה לא באמצעות נוק-אאוט או הכנעה, אלא בהכרעת השופטים.

"אני מאוד בטוח בעצמי", מעיד סט. פייר על עיסתו. "אני בכושר הטוב ביותר בו הייתי אי פעם, אני מוכן. כשאני נכנס לאוקטגון, אני רואה רק את היריב, אני מתרכז רק בו. אני נמצא במקום הטבעי שלי, איפה שאני רוצה להיות".

למעשה, סט. פייר - הנודע גם כ-GSP, ראשי התיבות של שמו - כל כך טוב, עד שניצח כמעט את כל חבריו למשקל החצי בינוני. האתגרים הולכים ומתמעטים. כהותנו כאלוף היא הארוכה בהיסטוריה בקטגוריית משקל זו, ולאחרונה אף נשמעים קולות מצד מאמניו, הטוענים כי הוא עשוי להודיע על פרישתו לאחר הקרב; האימונים התובעניים, הרצון המוצהר להתחתן ולהקים משפחה שכנראה לא מתאפשרים בשל מסירותו לאימונים, עשויים להביא להחלטה הזו.

"אני מתכונן לקרב שלי, אני לא מתכנן את הפרישה", הדף את השמועות, "אני לוקח את הקריירה שלי כל פעם לקרב אחד, אני יכול לפרוש בשבוע הבא, בעוד שנה, בעוד 10 או 15 שנים, מי יודע. כרגע, אני מאוד נהנה".

ג'ורג' סנט פייר. אלוף, אבל קצת משעמםצילום: האתר הרשמי

אלא שלצד הנתונים מרשימים, לא חסרים לאלוף מבקרים; טענות כנגד סגנון הלחימה המבוקר שלו נשמעות לעתים תכופות, יש שאומרים כי הוא, והקרבות שלו, משעממים. מתוך 24 ניצחונות, 11 הושגו בהכרעת שופטים, כולל ששת הקרבות האחרונים, וזה, מה לעשות, משהו שהקהל לא מתחבר אליו. כך, למשל, הצהיר לאחרונה צ'אק לידל, חבר היכל התהילה של ה-UFC והאלוף לשעבר במשקל חצי כבד, כי הוא לא נהנה לצפות בקרבות של סט. פייר, משום שהוא "הולך על בטוח".

בהתייחס לביקורת, משיב GSP כי הוא "כמובן לא אוהב לחטוף. אני מעדיף להכות מאשר לחטוף ולפגוע במישהו אחר מאשר להיפגע. אני לא אסתכן בלקבל אגרוף בשביל לתת אגרוף, זה לא הסגנון שלי. לצ'אק יש את הסגנון שלו, לי יש את שלי. הוא לוחם יוצא מן הכלל, הייתה לו קריירה מדהימה והוא היה אלוף גדול. לכל אחד יש יתרונות משלו בקרב, וצריך להשתמש בהן הכי טוב שאפשר וזה מה שאני עושה. אני לא יכול להילחם כמו צ'אק לידל כי אין לי את היתרונות שיש לו".

צפו בקידום לקרבות הלילה:

כן, גם לביקורת הוא עונה באדיבות, ללא ספק אדם נעים מזג. מי שייכנס לזירה לקרב המקדים הוא ההיפך הגמור. צ'ייל סונן, לוחם מוכשר שמצרף ליכולותיו בזירה לשון מושחזת ואופי מוחצן. הוא צובר אויבים בקצב גדל והולך, וכשביקר בברזיל הוגדר אויב הציבור ונזקק לאבטחה מיוחדת בעקבות דברים שאמר בעבר בגנות לוחמים ברזילאיים והתרבות המקומית.

"אני לא רואה את עצמי כטראש-טוקר", הוא מעיד, "אני אומר את האמת. אם מישהו ישאל אותי שאלה אני אענה לו וזה לא תמיד ייגמר טוב בגלל זה. יש הרבה אנשים בארגון שאני לא מחבב, ויש הרבה חלאות בספורט הזה. אם ישאלו אותי עליהם, אומר את האמת".

סונן הפך לתופעה, שם דבר באירגון שמושך אש ועניין מדי ריאיון, אך הדבר לא בא על חשבון יכולותיו כלוחם. הוא אחד מעשרת הלוחמים הטובים בעשור האחרון בקטגוריית המשקל שלו, ובאוגוסט האחרון אף ניצח בהכנעת חניקה את האלוף לשעבר, מאוריסיו "שוגון" רואה. אך יש דבר שמרתק את סונן אף יותר מהקרבות בזירה, ואשר בכוחו להסביר את הרהיטות יוצאת הדופן והכנות הבלתי מתפשרת שלו - עניינו המוגבר בפוליטיקה. סונן, רפובליקני לפי הגדרתו, רץ בעבר לבית הנבחרים של מדינתו, אורגון, אך נאלץ לפרוש באמצע הקמפיין בגלל בעיות משפטיות.

"אני בן אדם פוליטי, אני מסתכל על הרבה פוליטיקאים ודיונים, אז כנראה שסגנון הדיבור שלהם קצת נדבק אלי", הוא מסביר, "אולי אפשר יהיה לשכנע אותי להיכנס לפוליטיקה בעתיד. אני חושב שמי שרוצה להיכנס לפוליטיקה מרצונו החופשי עושה זאת מהמניעים הלא נכונים. אם אוכל לעזור לקהילה שלי, ארוץ בבחירות כפי שעשיתי, אבל אני לא בטוח שזה מה שאעשה. זה הדבר האהוב עלי, אני נהנה מזה אבל כרגע אין לי פנאי".

בהיותו דמות צבעונית, סונן אינו עסוק בלחימה בלבד; הוא משמש גם כפרשן לעת מצוא, ולאחרונה התמנה למאמן בתכנית הריאליטי "הלוחם האולטימטיבי" (The Ultimate Fighter), שתתקיים בפעם השלישית בברזיל (התכנית האמריקנית הציגה חלק מהלוחמים הטובים כיום ב-ufc, כולל היריב הבא של סונן, ראשאד אוואנס, המנצח בעונה השנייה). מאמן הקבוצה היריבה הוא הלוחם ברזילאי וואנדרליי סילבה, ואין מדובר בצירוף מקרים: סונן נוהג זה שנים להקניט לוחמים ברזילאיים. בין היתר, טען שראה כמה מהם מנסים להאכיל אוטובוס בגזר משום שחשבו שהוא סוס, או שלא ידע שבברזיל יש מחשבים. גם על סילבה עצמו לא חסך בעלבונות ודברי ביקורת, וחשבון הטוויטר שלו מלא בשירים היתוליים בגנותו.

צ'ייל סונן, אויבו הגדול של העם הברזילאי. טען שראה כמה מהם מנסים להאכיל אוטובוס בגזר משום שחשבו שהוא סוס, או שלא ידע שבברזיל יש מחשביםצילום: האתר הרשמי

לדברי סונן, הוא מעדיף את הקרבות שלו עוינים ככל הניתן, אך לא כך בכל הקשור לזה הנוכחי, בו יתמודד מול אדם אותו הוא מעריך ורואה בו חבר קרוב שלו - האלוף לשעבר, ראשאד אוונס. "אתה בטח לא רוצה להפסיד לחבר", הוא אומר, "זה הספורט, זה לא באמת שונה. זה כמו שב-NBA יש לך חברים שהיו שותפים לחדר בקולג', ואז הם משחקים נגדך. זו טבעה של תחרות".

בניגוד לסט. פייר, שהצהיר שלא יילחם בחבר שלו, רורי מקדונלד הקנדי, סונן מוכן לעשות את ההפרדה. "אני מעריץ גדול אוואנס, הוא בין הבודדים שאני מעריץ. הוא היה אלוף העולם כשעברתי ממשקל בינוני לחצי כבד, כך שהוא היה המקום אליו שאפתי להגיע. זה מכשול, אבל אני צריך לעקוף את זה".

אין עוינות אבל בהחלט יש תחרות. מצד אחד, סונן היה מעדיף להילחם מול אדם אותו הוא לא סובל, ומצד שני, האדם האחרון שהוא היה רוצה להפסיד לו הוא חברו הטוב. זה ספורט מאוד מטעה, מכיוון שלמראית עין הלוחמים דואגים שהעסק ייראה אגרסיבי, אך על אף הדם הרב שניגר ומרתיע רבים, אנו כמעט ולא עדים לפציעות רציניות, בדומה לענפים אחרים.

"במהלך הקריירה שלי נלחמתי ב-49 גברים והגעתי לבית חולים פעם אחת בלבד", אומר סונן, "וגם זה כי לא היה בזירה רופא שיכול היה לעשות לי תפרים. לא שומעים הרבה סיפורי זוועה מהאוקטגון כי אנחנו מאוד מסודרים, הלוחמים יודעים להגן על עצמם".

שני הקטבים המנוגדים הללו ילחמו אחד אחרי השני ביום שבת הקרוב בלאס וגאס. סונן הוא אנדרדוג ברור בקרב הקרוב, אך הוא אך הוא תמיד יבלוט בזכות יכולותיו הרטוריות ואישיותו הסוחפת. לעומתו, GSP מגיע כפייבוריט, אך עוד ניצחון שלו בהכרעת שופטים עשוי לקבע אותו כאלוף אפור, שלא לומר משעמם.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ