לשחק פוטבול בשלג זה לא משחק ילדים

ה־NFL עבר מחזור בו הריסים הפכו לגבישים, השופטים פספסו את הקו ובמקום דשא ראו רק לבן. לפחות הרווחנו יופי של תמונות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בסביבות השעה 13:30 זיהה מייק גלינון, הקוורטרבק של טמפה ביי, נתיב מסירה פנוי לווינסנט ג'קסון. משזה קלט את הכדור, לא עצר עד שחדר אל האנדזון והעלה את קבוצתו ליתרון 3-14 על בפאלו. המשחק לא שינה דבר, אך בכל זאת היה יוצא דופן. 26 המעלות שנמדדו ביום ראשון בחוף המערבי של פלורידה, מלוות בשמיים כחולים, הפכו את טמפה ביי לפיסת גן עדן ביום הכי קר בשנה; שלג קל כיסה חלקים נרחבים מלמבו פילד שבגרין ביי, ושמיכה לבנה בעובי משתנה עטפה את המגרשים בוושינגטון, בולטימור ופיטסבורג.

שעתיים לפני תחילת המשחק בין פילדלפיה לדטרויט, ירדו הפתיתים הראשונים גם על לינקולן פילד שבעיר האחווה. חמש שעות לאחר מכן, בחדר הלבשה מחומם, יספר התופס דשון ג'קסון כי מעולם לא שיחק בתנאים שכאלה. "לעזאזל", אמר, "אפילו לא ראיתי דבר דומה לזה בחיי". ג'ייסון קלסי, הסנטר המחליף של פילדלפיה, לא אמר דבר. את זמנו ניצל לסילוק נטיפי הקרח שהתהוו על זקנו העבות, דמוי ההוביט.

1 מתוך 10 |
2 מתוך 10 |

דבר לא הכין את ג'קסון, יליד לוס אנג'לס, לשלג שפסק רק כעבור ארבע וחצי שעות, בתחילת הרבע הרביעי, ובשיאו נערם בצדי המגרש לגובה של למעלה מ־20 סנטימטרים. "כל חיי שיחקתי פוטבול בפנסילבניה", אמר חברו, לשון מקוי, "אך במונחי מזג אוויר, זה המשחק הגרוע ביותר שלקחתי בו חלק". בשורות הקרובות למה שהיה פעם כר דשא, בנו האוהדים מודלים מושלגים של שחקני הקבוצה, מבדילים ביניהם בכמות השלג שהקדישו ליצירת שרירי הירך של כל אחד.

אחרים, אומנותיים פחות, השתמשו בחומר הגלם ליצירת כדורים אותם השליכו על שחקני דטרויט. ג'רמי רוס, שהחזיר שתי בעיטות הרחקה לטאצ'דאון, היה המטרה המועדפת. גבוה באותה רשימה ניצב גם ג'ויק בל, הרץ האחורי של דטרויט, ששימש כמאבטח באיצטדיון הקבוצה בימיו בקולג'. הוא לא אמור היה לזכות לדקות משחק רבות, אלא שרג'י בוש, הרץ הבכיר, החליק על המשטח במהלך החימום ומתח את שריר הירך. על פציעתו דיווחה שדרת קווים בכובע פרווה ששיווה לה מראה של עיתונאית המסקרת מסע של משלחת מחקר לקוטב. תמונה של שחקני דטרויט מתכנסים במרכזה של מערבולת הפכה לתמונה הרשמית בחשבון הטוויטר של ערוץ מזג האוויר.

מת'יו סטאפורד הוא הקוורטרבק של דטרויט בימים כתיקונם. הפעם היה זה סנטה קלאוס. כלוא בתוך סופה לבנה, הוטל עליו לקדם קבוצה של שחקנים/איילים לאורך המגרש בראות אפסית. חמש פעמים במהלך המשחק חמק הכדור מידיו. פעמיים נוספות נשמט מהזרועות של בל. ברבע הראשון, שיאה של הסופה, לפני שהשלג רוכך מעט תחת רגליהם של שחקני הקו הכבדים, היה בלתי אפשרי להתקדם על הקרקע; "אני לא יכול למצוא את האחיזה", הסביר מקוי לחבריו על הספסל כיצד 15 מהלכי הריצה הראשונים של פילדלפיה הניבו 16 יארדים בלבד. "שיחקנו על דשא?", שאל הטייט-אנד ברנט סלק, "לא הרגשתי דבר פרט לשלג".

למסור את הכדור היה קשה לא פחות. ניק פולס, הקוורטרבק של האיגלס, נחטף לראשונה העונה כשמסר כדור שיועד למקום אחד, ונחת באחר, כעשרה יארד משם, הישר בידיו של כריס יוסטון. "אפשר להבין, זה כמו למסור כדור בתוך מילוי של פוף", התפייט אחד מחבריו.

היה זה יום חג עבור הבמאי של רשת פוקס, שהתמקד בתצלומי תקריב על ריסים שהפכו גבישי קריסטל ופרצופים שכוסו לחלוטין בלבן עם כל נפילה לקרקע, עד שלא ניתן היה לדעת אם את הכדור תפס קלווין ג'ונסון, ברנדון פטיגרו, נייט ברלסון, או שמא שחקן הגנה יריב. הקסדות הירוקות במקור של האיגלס הלכו ודמו לאלו הכסופות של הליונס ככל שחלפו הדקות. תפקידה של פוקס היה לא רק אסתטי, אלא גם פרקטי, להפוך את המשחק לראוי לצפייה - סימוני היארדים, ובכללם קו השער, שורטטו מלאכותית.

השחקנים לא נהנו מפריבילגיות דומות. כך גם השופטים. בשיאו של דרייב של האיגלס, סמוך לאנדזון, עצרו את המשחק רגע לפני חידושו. "אנחנו לא רואים את קו השער!", צעק אחד מהשופטים במיקרופון, ושיירה של עובדי תחזוקה נושאי אתי חפירה ומפוחים לסילוק שלג פרצו למגרש. אופן ניהול המשחק השתנה בהתאם. ג'ים שוורץ, מאמן דטרויט, ניצל פסק זמן יקר כדי להעניק לשחקניו 60 שניות לפנות כמה שיותר שלג מהמקום בו אמור היה דייויד אייקרס לבעוט את נקודת ההמרה לאחר אחד הטאצ'דאונים. לאורך העונה, אחוזי ההצלחה של הפעולה האלמנטרית הזאת עמדו על 99.6 אחוז, 733 פעמים מתוך 736. אך הפעם אייקרס נחסם, לאחר שהמחזיק התקשה לייצב את הכדור על הקרקע. זו היתה הפעם היחידה מתוך שמונה אפשריות בהן נעשה ניסיון לעשות את המובן מאליו. בשאר הפעמים, העדיפו המאמנים ניסיון המרה לשתי נקודות, פעולה ראוותנית בדרך כלל, בעלת 49% הצלחה בלבד, 26 מתוך 53.

המשחק שוחק עד לסיומו, 20-34 לפילדלפיה (5-8). מקוי, שבתחילה התקשה לשמור על יציבות ובעצת חברו לקבוצה, בראד סמית', החליף את נעליו לכאלו עם פקקים גדולים יותר, סיים עם שיא קריירה של 217 יארדים ושני טאצ'דאונים. עבורו, היה זה יום יפהפה. אם תנצח את שלושת משחקיה האחרונים, תזכה פילדלפיה בבית המזרח של ה־NFC. יותר מההשלכות הממשיות על תמונת הפלייאוף שיפתח בעוד ארבע שבועות, שימש המשחק הוכחה נוספת למוכנותו של הענף להתמודד כמעט עם כל מזג אוויר, למעט סופות ברקים, שהובילה לפני כחודש לדחייתו של המשחק בין שיקגו למינסוטה בכשעתיים.

למעשה, במחצית המשחק לא נערך כל ניסיון לפינוי השלג. החוקה אוסרת על כך. גמר ה־NFC ב־1967, שזכה לכינוי "אייס בול", הגיע לסיומו למרות טמפרטורה של 26 מעלות מתחת לאפס. יחד עם אפקט הרוח, זה הרגיש כמו -44. "אנחנו מקבלים עדכונים על מזג האוויר 3-4 פעמים ביום", אמר בסיום דן סמולנסקי, נשיא האיגלס, לאחר המשחק, "באף אחד מהם לא דובר על שלג לפני 2 בצהריים". עמנואל אצ'ו, הליינבקר של פילדלפיה, מברך על הטעות. "זה נהדר לומר שהיית חלק ממשחק שכזה", אמר בסיום. "אבל בבקשה", הדגיש, "לא שוב". 

האייס בול, 1967:

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ