בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העולמות המקבילים של טום בריידי ופייטון מאנינג

הם נאבקים על עליונות ב-NFL מבלי להימצא יחד על המגרש, ומצליחים לתחזק חברות אמיצה. הלילה יירשם פרק נוסף ביריבות הגדולה

2תגובות

גם גמר ה־AFC בין דנוור לניו אינגלנד הערב (22:00) ייחתם בתמונה החוזרת על עצמה למעלה מעשור, בה שני שחקני פוטבול - פייטון מאנינג וטום בריידי - לוחצים ידיים במרכז המגרש. כך הודיעו לנו על תחילתו של עידן חדש בליגה שכבר ידעה ענקים, כשבריידי והפטריוטס ניצחו 44–13 ב־2001. באופן הזה אישרו את המשכו ב־2008, עם חזרתו של בריידי מפציעה בברכו, וב־2012, עם שובו של מאנינג לפוקסבורו במדים חדשים ולאחר ניתוח בצווארו. כך גם ייפרדו מהמשחק כאשר גופם יאמר את דברו.

לכאורה מדובר ברגע סתמי, בו הספורט נגמר והעולם האמיתי מתחיל. ללא הכדור שהופך אותם לכוכבי על, השניים הם כמכרים שהתראו בדרך המקרה. עורכי דין בהפסקת צהריים, חברים בפארק, שחקנים במגרש. יופיו בכך שבניגוד למפגשים אחרים בין ספורטאים שגורלם נקשר אחד באחר - פדרר ונדאל, מסי ורונאלדו - הוא אינו מייצר שובר שוויון, אלא להפך. לא משני צדי רשת, לא מול השער - בריידי ומאנינג נפגשים פנים מול פנים רק בדקה ה־61, לאחר שהמשחק הסתיים. אם יגעו אחד באחר קודם לכן, יקרוס יקום ה־NFL לתוך עצמו.

לרוב עם קסדה לראשם, לעתים - מוסיפים פן אנושי למשחק הקשוח - בפנים חשופות, תמיד ממעטים במלים. האם הם מסכמים את המפגש החולף, או נשבעים בשם זה שיבוא? ענף שלם מסתכל עליהם במבט לאחור - מי ניצח, מי מסר ליותר טאצ'דאונים, מי זכה יותר פעמים בפרס שחקן השנה, מי עונד יותר טבעות אליפות. כוחו של הטקס הג'נטלמני בקו האמצע בכך שהוא מעניק הבטחה לעתיד, מאשר שניצח מי שניצח - המלה האחרונה עדיין לא נאמרה. בכל פעם שבריידי ומאנינג לוחצים ידיים - יוצרים את הזרוע המושלמת בתולדות המשחק - הם מייתרים את הדיון הכמותי, את הבחינה האין סופית של כישוריהם בראי אלו של היריב, ומבטאים הערכה הדדית עצומה. האם שנות האלפיים הם העידן של בריידי? האם ממלכתו של מאנינג? האם חייבת להיות תשובה?

אי–פי

"היריבות בין השניים זכתה למעקב וניתוח יותר מכל מקבילה אחרת בת זמנה", כתב מייקל רוזנברג ב"ספורטס אילוסטרייטד", "שאלה אחת פשוטה - את מי אתה מעדיף? - יכולה להצית ויכוח סוער בכל שעה ובכל מקום באמריקה. מרבית האנשים יבחרו באחד, אבל הכיף הגדול הוא שהתשובה האמיתית היא 'אני לא יודע'".

נקודות המוצא לקריירה שלהם רחוקות להפליא. בניגוד למג'יק ג'ונסון ולארי בירד, קשה היה לחזות את הימצאות שניהם בצמרת; מאנינג הוא בן לאצולת פוטבול שנבחר ראשון בדראפט, בריידי כלאחר יד במקום ה־199. טרם משחקו הראשון כקוורטרבק פותח, נגד הקולטס, ניגש מאנינג, כוכב בהתהוות עם שתי בחירות פרו־בול באמתחתו, והציג עצמו בפני המחליף האלמוני של דרו בלדסו. "נעים מאוד, אני פייטון מאנינג", אמר. "בחייך", השיב בריידי, "כאילו שאני לא יודע". מה שהחל כמפגש בין הקוורטרבק הטוב ביותר (מאנינג) ליחיד שמסוגל לנצח אותו (בריידי) קיבל מאפיינים קלאסיים עם השיפור ביכולת המסירה של בריידי. "זה החל כדוד נגד גוליית", אומר טום סניור, אביו של בריידי, "מדהים לראות להיכן זה התפתח".

חוץ מפוטבול, השניים משחקים גם פינג פונג. במקום כדור לבן, הם מחליפים מחמאות. "פייטון חבר שלי", אומר בריידי, "לא יוצא לנו לדבר הרבה אחד עם האחר לאורך העונה, אבל אני בהחלט מעריץ את האופן בו הוא משחק"; "הוא שחקן ענק", משיב מאנינג, "אני יודע כמה עבודה הוא משקיע, ותמיד היתה לי הערכה למי שמשקיע כל כך הרבה". ב־2011, כששחקני הליגה בחרו בבריידי לשחקן הטוב ביותר, ביקש האחרון להעמיד אותם על טעותם. "מה הופך את פייטון לגדול מכולם?", נשאל בריידי. "הכל", ענה.

"רבים לא יודעים עד כמה הם חברים טובים", אומר ארצ'י מאנינג, אביו של פייטון. טום סניור משוכנע שזו בדידותם של השניים בפסגה שמחברת ביניהם. "אחוות לוחמים", קרא לזה. הקוורטרבק של דנוור סיפר לאחרונה כיצד בריידי עמד לימינו בתקופה הקשה בחייו, הליך השיקום מהניתוח הרביעי בצווארו. "הבחור אפילו לא משחק אתי באותה קבוצה", פירט, "ובכל זאת פנה ואמר 'אם אני יכול לעזור בשיקום, אני לרשותך. אתה חסר לי על המגרש'. זה אומר הרבה". הודעות הטקסט לא כללו רק דברי עידוד. טוני דאנג'י, לשעבר מאמן הקולטס, סיפר כי מאנינג ובריידי נוהגים להחליף ביניהם עצות מקצועיות לקראת משחקים חשובים.

בריידי VS מאנינג:


הם מקפידים להיפגש בשבת ראשונה של חודש מאי, במסלול המירוצים של הקנטאקי דרבי, כמו גם במגרש הגולף. ביולי שיתפו פעולה במשחק פרטי נגד צמד אנשי עסקים. מי ניצח? נו, באמת. "שנינו הרגשנו שמדובר באחד ההישגים הגדולים בחיינו", אמר מאנינג, שהשיג בירדי בגומה ה־18 והאחרונה והבטיח באופן דרמטי את הניצחון, "ידענו שאנחנו לא יכולים להפסיד להם בשום אופן, מכיוון שזה יהפוך ויראלי ברגע".

ארבעה חודשים קודם לכן התעורר בריידי וגילה 11 הודעות חדשות ממאנינג. "פשוט תמונות שלו זורק כדור לווס וולקר", סיפר. וולקר, המטרה המועדפת על בריידי בשש השנים האחרונות, חתם 24 שעות קודם לכן בדנוור. "היה קשה לראות את זה", הוסיף, "איזו דרך איומה להתחיל את היום". זה הזכיר לו כיצד ב־2006 שלח לו מאנינג ציור בגודל 1.2 על 1.8 מטר, בו הוא נראה מחזיק כדור עבור הבועט, אדם וינאטיירי, שחקן נוסף שעזב את הפטריוטס והצטרף למחנה של מאנינג. "אם להניח בצד את אלמנט הבגידה, מדובר בציור יפה מאוד", אמר בריידי. הוא תלוי עד היום על אחד מקירות ביתו.

"להשוות ביניהם יהיה כמו להשוות בין מיכלאנג'לו לפיקאסו", אמר וולקר. כשנשאל האם הוא מעדיף את אמן הרנסנס או את מייסד הקוביזם, נבלעו המלים בפיו. "אני לא יודע מה ההבדל", אמר, "מישהו הזכיר אותם בפניי וזה נשמע לי טוב". מיכלאנג'לו ופיקאסו, בריידי ומאנינג. יש דברים שנשמעים טוב יותר ביחד מלחוד. "אני רק יכול לקוות שנישאר חברים גם כשנהיה בני 70", סיכם זאת בריידי. הרבה אחרי שיפרשו, מתנדנדים על כיסאות נוח וצופים בטלוויזיה ברובוטים שתפסו את מקומם, ייוותרו שניהם העל־אנושיים והאנושיים מכולם גם יחד.

יכול להיות שזו הפעם האחרונה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#