בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אי שם מעבר לשלג: על המשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף

אין תקציב, הספורטאים מיובאים ולא בטוח שיש לזה עתיד - אז למה יש כאלה שמשוכנעים בצורך במשלחת לאולימפיאדת החורף?

2תגובות

בימים אלה, כאשר חודש ינואר מהביל ושמשי מאי פעם, נדמה שהמרחק הרעיוני והאקלימי בין ישראל לאולימפיאדת החורף - שתיפתח ב־7 בפברואר בסוצ'י, רוסיה - גדול מתמיד. ככלל, ספורט החורף בארץ עולה לשולחן הדיונים אחת לארבע שנים, עת מנסים כוחותינו להרכיב משלחת ישראלית.

מאז 1994 מיוצגת ישראל באירוע. לעתים היו אלה ספורטאי עילית כמו גלית חייט וסרגיי סחנובסקי, מחליקי הקרח שהגיעו עד המקום השישי, ובפעמים אחרות מתחרים שסיפקו הופעה פושרת. "זהו אירוע עצום וההחלטה אם להשתתף בו היא קודם כל אסטרטגית", מסבירה יעל ארד, מדליסטית אולימפית וכיום אשת עסקים וחברת הנהלת הוועד האולימפי הישראלי, "יש חשיבות להראות נוכחות בעולם. אנחנו לא מתקבלים בקלות לכל מקום, ויש משמעות לכך שדגל ישראל מתנוסס שם".

מעבר לדעת הקהל העולמית, ישנו פן נוסף - מערכת היחסים של הוועד האולימפי בארץ עם אחיו הגדול והבינלאומי. "הוועדים האולימפיים הלאומיים מצופים לעשות מאמץ ולקחת חלק בכל המשחקים האולימפיים - קיץ, חורף, נוער, ובעתיד משחקי אירופה", מסבירה ארד, "כחבר במשפחה האולימפית אתה לא רק נהנה מהזכויות, אלא מחויב להתאמץ בכל הרבדים".

על מלאכת הרכבת הנבחרת הישראלית אמון בעיקר בוריס חייט, שמחזיק את ענף ההחלקה על הקרח במו ידיו. אביה של גלית, שעלה ארצה ב־1974, שכנע חבר אמיד ממוסקווה להשקיע הון בהקמת היכל הקרח בחולון, שנחנך באפריל האחרון. משרדי ההתאחדות, עד אז במרכז קנדה במטולה, עברו למתחם המודרני במרכז. משטח הקרח היפהפה, עשרות הילדים שמחליקים עליו והמים החמים בקומקום שבקושי רותחים בחדר הקפוא, מגשרים מעט על הפער התפישתי בין ישראל לספורט החורף.

גטי אימג'ס

"באזור הזה יש בליל מצוין", מסביר חייט, "ילדים שנולדו בארץ להורים שעלו מרוסיה, ובתרבות שלהם יש את הקרח. הם מתערבבים עם ילדים מרקע אחר, וכבר יש כאן יותר מ־200 נרשמים. הבעיה היחידה היא שאין מספיק קרח לכולם".

למעשה, נאבק חייט בשני קצוות - ניסיון להצמיח מלמטה תוצר מקומי הודות למרכזי ההחלקה החדשים בחולון, באשדוד ובאילת, ותחינות למקבלי ההחלטות כדי שיגדילו את התמיכה הזעומה. לא מופרך לומר שספורט החורף נמצא בתחתית התודעה של קברניטי הספורט. אין שלג, אין ספורטאים ולכל הסיפור הזה אין זכות קיום, אומרים רבים, ומרתיחים את מי שזהו עולמו.

"מי שאומר את זה אינו מבין, לא רק בספורט חורף, אלא בספורט בכלל", גורס חייט, "תסתכל על השחיינים, שרבים מהם הולכים לקולג'ים בארה"ב. ככה זה גם בהחלקה על הקרח נוסעים למקומות עם המאמנים הטובים ביותר כדי להתקדם".

בניו ג'רזי מתחזק חייט את "הבית הישראלי", שסמוך למרכז האימונים ובו מתגוררים המצטיינים. בתו גלית היא זו שמאמנת אותם, ובמקביל מדריכה על אותו משטח גם אוקראינים ויפנים. "עצם זה שהוקמו בישראל מרכזי קרח זה צעד גדול, אבל צריך שיהיה כאן בית ספר למצוינות עם דירות לספורטאים, כמו וינגייט בקטן".

אי–פי

משרדו, בקומה השנייה של היכל הקרח בחולון, רוחש לקראת סוצ'י. מדי פעם מגניב חייט מבט אל משטח הקרח ומתמוגג. "מספיק כבר עם הדיבורים של 'צריך או לא צריך ספורט חורף'", הוא יורה, "אנחנו יוצאים עכשיו לאולימפיאדה השישית ברציפות ובכל פעם חוזרים עם הישגים. אני מסתכל על ספורטאי הקיץ שמקבלים כסף ולא רואה הרבה תוצאות".

לסוצ'י תשלח ישראל חמישה ספורטאים: ארבעה מחליקים מטעמו של חייט, וגולש סקי, וירג'יל ואן דה פוט. באשר לזיקה הישראלית שלהם, נאמר כי ביקנוב וייבגני קרסנופולסקי גדלו בארץ והשלימו שירות בצה"ל, בעוד הקשר בין יתר הנציגים ללבנט רופף למדי.

"השאלה המרכזית היא אם כדי לבנות משלחת צריך להיעזר גם בכוחות שעושים עלייה לישראל על מנת להיכלל בנבחרת, וזו שאלה שמתחבטים בה בכל העולם", מתארת ארד, "כישראלית, אין לי תשובה מדעית טובה משל אחרים, אולם כשאני חושבת על המכלול ורואה את הברק בעיניים של הספורטאים, אז הגבולות מטשטשים. החיבור בין שני הישראלים שגדלו פה ליהודים מהעולם עושה טוב גם לאור המטרות האסטרטגיות וגם מעודד צמיחה של דור צעיר בארץ".

לפני מספר ימים גייסה ארד את שר הפנים כדי שיאשר אזרחות ארעית לאמילי רוסנו, הג'ודוקא הבלגית שתייצג מעתה את ישראל. מקרים דומים של ייבוא ניתן למצוא גם באתלטיקה - אלכס אברבוך, ג'יליאן שוורץ וחנה קנייזבה מיננקו. "אסור לעשות איפה ואיפה בין הענפים", מחדדת ארד, "הסיפור של רוסנו לגיטימי, אבל של ספורטאי החורף לא? כל עוד אלו אנשים טובים וספורטאים איכותיים, שעומדים בקריטריונים המחמירים, זה נראה לי לגיטימי - במיוחד לאור מה שקורה בכל העולם".

גם חייט היה מעדיף שהכישרונות שלו יתאמנו בחולון, אולם לפחות לעת עתה נמצאת התשתית הטובה ביותר מעבר לים. "בשבילי זה יותר נוח שהם יגיעו מכאן, אבל כרגע צריך להביא גם ספורטאים מחו"ל. אנחנו פתוחים ליהודים מכל העולם. כתבתי את זה באתר שלנו בשלוש שפות. הספורטאים שאנו קולטים הם קודם כל יהודים, ואז הם צריכים לקבוע קריטריון. אומרים שהשאריות של אדם אחד הן המנה העיקרית עבור מישהו אחר. אם אנחנו קולטים ספורטאים יהודים וזה לא טוב, אז בשביל מה צריך פה עלייה?".

גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי
באדיבות הוועד האולימפי בישראל

בכל זאת, יש הבדל. עלייה זה רצון של אדם להשתקע כאן, אבל יש ספורטאים שמקבלים אזרחות, מתחרים בשם ישראל וחוזרים לחו"ל. "הם נשארים פה באחוזים די גבוהים, וגם אם מישהו חזר להחליק בארה"ב, עכשיו הוא כמו סקאוט שלנו", הוא אומר, "כשהם רואים ספורטאי מוכשר, הם אומרים לי".

חמשת הנציגים הישראלים עברו בדרך לסוצ'י את הקריטריונים שהתווה גילי לוסטיג, מנהל היחידה לספורט הישגי. "אף אחד לא הגיע לשם בגלל העיניים היפות שלו", מבהיר לוסטיג, "קבענו קריטריונים שמכוונים להופעה מכובדת - 16 הראשונים בהחלקה האומנותית ו־24 הבכירים בהחלקה המהירה. עבור כולם זו התנסות ראשונה במשחקים האולימפיים ואף אחד לא יסתער על המדליות, אבל בושות הם לא יעשו".

חייט ואנשיו מתכוננים כבר ליום שאחרי סוצ'י. למשרד הספורט והוועד האולימפי הוגשה בקשה לתקציב של 15 מיליון שקל בארבע שנים כדי להתכונן לקוריאה 2018. כרגע הוא מקבל בקושי מאית מהסכום, אך מנסה להיות אופטימי. "אם אני מסתכל על ניסיון העבר, אז אוי ואבוי לי", מחייך חייט, "אני מקווה שאנשים לא רק ידברו, אלא יראו את התוצאות שלנו וישאלו רק כמה כסף צריך כדי להמשיך".

בטקס הפתיחה ברוסיה יצעדו הישראלים לצד משלחות מאיראן, לבנון, מרוקו ואתיופיה. שלג, מתברר, אינו תנאי הכרחי להשתתפות במשחקי החורף. "אם יש ענף שחובה לטפח אותו בארץ זה החלקה אומנותית", משוכנע לוסטיג, "אפשר להתאמן כל השנה במרכזים היפים שנבנו, כל העלייה הרוסית חשופה, נגישה ואוהבת להחליק. יש מודלים לחיקוי כמו חייט וסחנובסקי או האחים זרצקי, יש כאן התעוררות אדירה של ילדים, וזה בדיוק אחד מאותם ענפים שיש בהם הזדמנות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#