בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכוניות פורמולה 1 החדשות נפלו על האף

כדי לעמוד בתקנות, בחרו חלק מהקבוצות בחרטום שבחלקו צר ומכוער. קבלו את דב הנמלים, שואב האבק, המלגזה וגונזו מ"החבובות"

תגובות

חרטומי מצרים. "לא ממש חשוב איך זה נראה אלא כמה זה מהיר", אמר מרקוס אריקסון, נהג קבוצת קייטרהאם. אלא שבדיוק כמו ברכישת מכונית - המראה החיצוני הוא שאחראי לרושם הראשוני. עוד נסתגל, אולי אף נלמד לחבב את זה, אבל מכוניות פורמולה 1 שהוצגו בשבועות האחרונים מלמדות ש־2014 הולכת להיות עונה די מכוערת.

המנועים החדשים הם ההיבט הבולט בשינויי התקנות ותצורת הרכב, אבל לא היחיד. גם החלק הקדמי עבר אוברול רציני - הכנף הוצרה, וקצה האף הונמך משמעותית (365 מילימטר). התוצאה? ובכן, הכינויים שניתנו לחרטומים מגוונים: האם אתם מעדיפים דב נמלים, שואב אבק, מלגזה או את גונזו מ"החבובות"?

"לטעמי, האסתטיקה של מכונית פורמולה 1 חשובה", קובע אדריאן ניואי, מעצב הרכב המצליח של רד בול, "עלינו לייצר מכונית שנותנת את הביצועים הטובים ביותר, אבל צורת הרכב והרעש שהוא משמיע - זה הכל חלק מהדרמה של פורמולה 1 וזה מצער אם המכונית אינה אטרקטיבית".

היו שהזהירו מהמצב הזה, אלא שהבטיחות גברה על הכל. חרטום נמוך אמור לצמצם את הסיכון שמכונית תזנק באוויר בגלל מכה מאחור, ואת הסכנה במקרה שחלק קדמי של רכב אחר יפגע בתא הנהג. ניואי כלל אינו משוכנע שתצורת האף החדשה אכן תעזור לבטיחות, אבל בינתיים היא עוררה עניין רב בהיבטים אחרים.

המשמעות של אף נמוך יותר היא פגיעה בזרימת האוויר מתחת למכונית ובהצמדת הרכב לכביש, אפקט קריטי במיוחד במירוצים. קבוצות הציעו פרשנות משלהן לתקנות, כמו תמיד, ולפיכך דרכים שונות לייצר את החרטום הטוב ביותר. יופי, כפי שכבר הבנתם, לא נלקח בחשבון. בינתיים, כרגיל, כבר עלו טענות כי לא כל המכוניות עומדות בחוקים, לצד דיווחים שבהתאחדות המירוצים הבינלאומית תוהים אם הקבוצות הלכו רחוק מדי בפרשנות שלהן.

"אין הרבה דמיון בין המכוניות כי החוקים מאפשרים חופש גאומטרי רב ואין פתרון בודד", אומר ג'יימס אליסון, המנהל הטכני של פרארי, "בחנו תריסר אפים מכל הצורות והגדלים, וכמו בכל חלק אחר של המכוניות, יש לנו חופש להמשיך בפיתוח".

כדי לעמוד בתקנות וגם להקטין למינימום את הפגיעה בזרימת האוויר, בחרו חלק מהקבוצות באף שבחלקו הקדמי הופך לצר מאוד ודי מכוער. פרארי עיצבה אף רחב, להלן "שואב האבק". לוטוס, חריגה כתמיד, הלכה על חרטום מתפצל. החריג ביותר הוא כנראה העיצוב של קייטרהאם - חלק קדמי שמתחיל כאף גבוה ישן, ומתחתיו יוצא מה שנראה כמו צינור. "אנשים אוהבים או שונאים את זה", אומר אריקסון ויוצר תהייה: מי לעזאזל אוהב את זה?

הלכו הכנפיים? האף של מכונית הרד בול החדשה, אגב, הוא מהיותר סטנדרטיים ונוחים לעין (יחסית, יחסית). לא שזה ינחם כרגע מישהו אצל אלופת העולם, אולי חוץ מניואי הפרפקציוניסט. אם שינוי התקנות נועד לשבור את הדומיננטיות של רד בול, מסתמנת אפשרות - בכל זאת, זה עדיין מוקדם מאוד - שבהתאחדות המירוצים פגעו בול.

בשבוע שעבר התקיימו בחרס שבספרד ארבעת ימי המבדקים הראשונים לקראת העונה. זמני ההקפות שקבעו הקבוצות לא חשובים. משמעותית היא כמות ההקפות שהצליחו להשלים. מידע הוא הכל בשלב הזה, והקבוצות לומדות את המכוניות החדשות שלהן, על המעלות ובעיקר הצרות.

העונה זה קריטי במיוחד לנוכח השינויים, ובראשם המעבר ממנועי V8 למנועי טורבו V6, המשתמשים בטכנולוגיה היברידית וחסכוניים יותר בדלק. והנה המספרים: מרצדס השלימה 309 הקפות, פרארי 251, מקלארן 245, וויליאמס 175. ורד בול? 21 הקפות. בערך כלום.

רויטרס

בשנה שעברה ביצע סבסטיאן פטל 174 הקפות ביומיים הראשונים של המבדקים. הפעם הסתפק אלוף העולם ב־11. ביום השלישי הגיע תור עמיתו החדש, דניאל ריקארדו, שנהג מאות מטרים בלבד עד שמכוניתו העלתה עשן - עדות לתקלות במנועי הרנו החדשים שמקשות גם על קבוצות טורו רוסו וקייטרהאם. בסך הכל השלימו הקבוצות של רנו 151 הקפות, לעומת 875 של המשתמשות במנועי מרצדס.

"צריך לזכור שהמנוע בנוי מתת־מרכיבים. זה לא שהכל לא עובד, מדובר רק בבעיה בשילוב של כל המערכות. במיוחד עלינו לתקן את אגירת האנרגיה", אומר רמי טאפן, מנהל מחלקת המנועים ברנו, "יש לנו את החלקים, האנשים והאמצעים לפתור את הבעיה. למדנו הרבה ונפתור משהו שאולי היה מונע מאתנו לסיים במלבורן, כך שאנו מרוצים".

עד למירוץ פתיחת העונה במלבורן נותרו 38 ימים, כשבדרך שמונה ימי מבדקים נוספים בבחריין. בזמן שפרארי מפגינה אמינות, מרצדס מתגברת על קשיים ביום הראשון בחרס וגם מקלארן מותירה רושם טוב, לרד בול כבר יש חסך גדול להשלים. "זמן מסלול הוא יקר ערך, ועלינו לוודא שנסגור את הפער", הודה ראש הקבוצה, כריס הורנר, שחזה - אולי בתקווה - כי עד חצי מהקבוצות עלולות לפרוש במירוץ הראשון בגלל בעיות במנועים.

השינוי הגדול האחרון בתקנות, לפני ארבע שנים, הוליד את תקופת הדומיננטיות של רד בול, שלמדה להוציא מהן את המקסימום. נראה מה יעשה לה, וליריבותיה, השינוי של 2014. ריקארדו, לבטח די בהלם מימיו הראשונים ורוויי התקלות בקבוצה החזקה בענף, מאמין: "הזמן לצדנו. הבחורים האלה יודעים לנצח ואני בטוח שבמוקדם או במאוחר הכל יתחבר".

רויטרס

מרוששים. היו דברים נוספים שבלטו במבדקים בחרס. בסך הכל הושלמו בארבעת הימים 6,509 ק"מ ב־1,470 הקפות - ירידה עצומה בהשוואה ל־15,634 ק"מ ב־3,531 הקפות אשתקד. פעמים רבות כמעט לא היו מכוניות על המסלול, ואלו שיצאו חזרו במהרה למוסך. לקבוצות יש עדיין המון ללמוד על הדרך שהמכוניות והמנועים מתנהגים. כתמיד, היו גם כמה תאונות - ביניהן של לואיס המילטון - ושלל תקלות.

את ברני אקלסטון, מנכ"ל הסבב, זה הצחיק. או שלא. "תראו את הימים האלה, אמרתי שזה יהיה כך, פארסה מוחלטת", אמר ל"דיילי מייל", "הקבוצות התעקשו על המנועים החדשים. הן מדברות על חיסכון בדלק, אבל לא צריך מנועים חדשים כדי להגשים את זה. שישיגו קרוואנים קטנים יותר ואז לא יזדקקו לכל כך הרבה משאיות".

בזמן שחלק מהקבוצות אכן בזבזניות לא קטנות בכל הנוגע לתנאי המחייה והאירוח שלהן, קיים פער בולט בין אלו שיש להן לאלו שלא. לחרס הגיעו עשר מ־11 היצרניות. לוטוס, מהקבוצות הבכירות בשנים האחרונות, נעדרה. אין לה כסף לכך. בקיץ, מלבד קימי רייקונן, איבדה שורת אנשי צוות, בראשם ראש הקבוצה, אריק בולייה, שעזב למקלארן. הניסיון למכור חלק מהבעלות על הקבוצה נכשל, וחובותיה מוערכים ב־137 מיליון יורו. מנוע טורבו? הכוח המניע שבאמת חסר לה לא נמצא במכונית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#