שמו של חלל צה"ל הוסר מטריאתלון תל אביב והוחלף בחסות מסחרית

לפני 12 שנים החייתה משפחתו של סא"ל אייל וייס ז"ל את המירוץ כדי שינציח את בנם, אך השנה נדחק שמו החוצה. "מאחר שיש כוונה להפוך את המירוץ לבינלאומי, הוא אינו יכול להיקרא על שם חלל צה"ל", הוסבר למשפחה

אורי טלשיר
אורי טלשיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי טלשיר
אורי טלשיר

ב-15 בפברואר 2002 יצא סגן אלוף אייל וייס, מפקד יחידת דובדבן, עם חייליו לבצע מעצר של פעילי טרור באזור טול כרם. בעוד וייס תחקר את אחד החשודים, גרם דחפור של צה"ל להתמוטטות קיר שהביאה למותו של המפקד בגיל 34, חודשים ספורים לאחר שנולדה בתו הבכורה. מעבר לתפקידו בצה"ל, וייס היה ספורטאי ששילב ריצה למרחקים ארוכים ורכיבה על אופניים, ואף מיזג ביניהם לתחרויות טריאתלון בהן השתתף כבר בשנות ה-90', הרבה לפני שנכנסו לתודעה הישראלית.  

אחרי מותו של וייס, ביקשו אמו, מלכה, ושתי אחיותיו, ניבה ואטי, להנציחו באופן שישרטט את דמותו הספורטיבית. בחירתן היתה לארגן טריאתלון שיקרא על שמו וייערך בתל אביב, עיר הולדתו. במהלך 2002 נפגשה המשפחה עם אנשי איגוד הטריאתלון, שהסבירו כי בעבר כבר התקיים בתל אביב אירוע מסוג זה, אולם משום שלא טמן בחובו פוטנציאל כלכלי התאייד ונעלם.

למשפחה הובהר שכדי להחיות את הטריאתלון ולהביא לכך שהתחרות תישא את שמו של וייס, יהיה עליהם לגייס משאבים כלכליים ואף לרתום נותני חסות ומתנדבים כדי שיעזרו להתניע את האירוע. "נאמר למשפחה שהיא תידרש לגייס לטובת העניין סכום 'חד פעמי', שיבטיח כי מעתה ועד עולם ייקרא הטריאתלון על שמו של אייל", כתב גיא צוקר - חברו הטוב של וייס - בפייסבוק בסטטוס ארוך שמתאר את השתלשלות האירועים.

חולצת הטריאתלון על שם אייל וייס ז"ל

כך עמלו בני משפחת וייס וחבריהם הקרובים על הקמת הטריאתלון - איתור מקום לטקס הסיום, הדפסת חולצות ואפילו חבר ששימש כרופא האירוע. שבט צופי צהלה, בו וייס גדל והדריך, גויס על ידי המשפחה מדי שנה לחלוקת מים למשתתפים.

בטריאתלון שהתקיים ב-2002, והיה התחרות הראשונה במתכונת החדשה, השתתפו בני המשפחה, החברים וכן לוחמים רבים ששירתו עם וייס בצה"ל והוקירו את זכרו. כך היה גם בשנים הבאות. "ניתן לומר בבטחה כי הטריאתלון הראשון, שהתקיים בהובלת מייקי כץ מאיגוד, הטריאתלון הישראלי לא היה קורם עור וגידים אלמלא עבודתה של משפחת וייס וחבריה", טוען צוקר. הארגון כלל בין היתר שכנוע של הרשויות השונות, שראו באירוע זה מעין מטרד, אולם לא רצו לטרפד את משאלתה של משפחה שכולה לערוך תחרות שתנציח את בנם.  

במשך 12 שנה מאז אירוע הבכורה, אמו ואחיותיו של וייס התגייסו לבקשת אנשי האיגוד ונשאו את האירוע על כתפיהן ביחד עם צי המתנדבים והחברים. בזמן שחלף מאז המירוץ הראשון, הפך בהדרגה הטריאתלון מענף אזוטרי המיועד למשוגעים לדבר לאתגר שרבים חיפשו. "טריאתלון תל אביב הפך מאירוע קטן שאיש לא רוצה בו, בבחינת 'בן חורג', לאירוע עם למעלה מאלף משתתפים שאותו מחבקות כל הרשויות הרלוונטיות", כתב צוקר. 

אלא שאשתקד הגיע מפנה בעלילה, כשנציגי האיגוד בישרו למשפחה כי החל משנת 2014, טריאתלון תל אביב לא יקרא עוד על שמו וייס (עד היום הוא נקרא "טריאתלון תל אביב על שם סא"ל אייל וייס"), אלא יקבל חסות מסחרית. בשבת הקרובה, 10 במאי, יוזנק בחוף מציצים "טריאתלון GARMIN תל אביב" ׁ(חברת "גארמין" עוסקת במכשירי ניווט ושעוני דופק). באתר האינטרנט הרשמי של התחרות ניתן למצוא בינתיים שלל תמונות, הוראות הגעה ואייקונים של נותני חסות, אך אין שום אזכור לסא"ל וייס.

וייס במהלך טריאתלון. "מחיקת שמו משולה להריסת אנדרטה אשר הוקמה לזכרם של נופלים"

"הסיבה הרשמית היתה כי החל מהשנה יאורגן הטריאתלון על ידי חברת הפקות", מספר צוקר, "מאחר שיש כוונה להפוך את המירוץ לטריאתלון בינלאומי, הוא אינו יכול להיקרא על שם חלל צה"ל". עם זאת, למשפחה הוצע לארגן אירוע עממי בשולי הטריאתלון.

"משפחת וייס, שבגרה במהלך 12 השנים האחרונות והמאמץ הנפשי והפיזי עבורה בארגון אירועים אינו פשוט, קיבלה בכאב רב ובהכנעה את הבשורה בדבר סתימת הגולל על מפעל הנצחתו של אייל", מתאר צוקר, "במלה 'הנצחה' גלומה המילה 'נצח', כוונתה להנציח את המתים לדורי דורות, ואין כמעט אירוע ספורטיבי במדינתנו שאינו קרוי על שם נופל. מחיקת שמו של אייל מטריאתלון תל אביב, משולה להריסת אנדרטה אשר הוקמה לזכרם של נופלים. היעלה מישהו על דעתו לקחת דחפור ולהפוך אנדרטה לזכרם של נופלים לגל אבנים? ברור שלא! העובדה שהנצחתו של אייל לבשה אופי בעל מסר חינוכי ותרבותי המעודד עיסוק בספורט, ולא אופי גשמי, אין פירושה שניתן לבטלה במחי יד".        

צוקר מתרעם לנוכח ההבטחה שניתנה למשפחה כי המאמץ הראשוני להקמת המירוץ יוביל לכך שהוא יקרא על שמו של וייס לדורי דורות, אך בפועל הופרה. "הבטחות שניתנו לפני כ-12 שנה יש לכבד", הוא מדגיש, "גם אם לא נעשו בכתב, גם אם האנשים בארגון התחלפו וגם אם משפחתו של אייל התבגרה ועייפה. מחיקת שמו של אייל מהאירוע מקוממת וכואבת, שלא לומר דברים קשים מכך, ולא יעלה על הדעת כי במדינה כשלנו, עובדת היותו של אירוע ספורטיבי קרוי על שם קצין צה"ל שנהרג תהווה בעיה, תהא הסיבה אשר תהא". 

בני המשפחה החליטו שלא יפעלו לשנות את הגזירה ואינם מעוניינים להתעמת עם אנשי האיגוד ויתר הגורמים שהכתיבו את המהלך. צוקר, מצדו, לא מוכן לשתוק לאור ההתרחשות הזו וקורא לאיגוד להתעשת ולכבד את זכרו של חברו הטוב ביותר. זהו מקרה שמדגיש את הקונפליקט בין הרצון להנציח את החללים בתחרויות שונות, ובין הקושי לקיים את אותם אירועים גדולים ללא התמיכה של גופים מסחריים.

לוגו המרתון החדש

תגובות:
יובל חץ, יו"ר איגוד הטריאתלון, מסר בתגובה כי "מאחר שאין ביכולתה של כל משפחה להנציח את חלליה באותה צורה, בצה"ל החליטו לא לקרוא אירועים על שם חללי צה"ל משום שהשתתפות באירועים אלו כרוכה בתשלום, ולא לכל משפחה ישנה האפשרות לממן זאת. בישיבת ההנהלה בשנה שעברה החלטנו שאנחנו לא מנציחים יותר תחרויות על שם חללי צה"ל משתי סיבות – מאחר שקיימת פקודה זו בצה"ל ואני פועל ברוח הצבא, ובשל האפליה. הגיעו אלינו מספר פניות לגבי הנצחה בתחרויות נוספות, ואין לנו שום כלי שבעזרתו נחליט מי יונצח ומי לא. יש פה בעייתיות במסחור של האבל, ולכן החלטנו שלא יהיו יותר תחרויות על שם חללים.

"בנוסף, התחרויות בעשור האחרון הולכות ומתייקרות, כך שתחרות לא יכולה לחיות מהכנסות של משתתפים ורשות מקומית. פשוט חייבים למסחר אותה ולמכור אותה לחסות מסחרית. חסות מסחרית לא יכולה לבוא על שם חלל צה"ל, זה מבזה את ההנצחה. טריאתלון 'גרמין' ת"א על שם ז"ל זה משהו שאני לא יכול לראותו ביחד. מאחר שהתקציבים הציבוריים הם כל כך עלובים, החסות המסחרית היא זו שמאפשרת את קיום התחרות.

"הסברתי למשפחה שמתוך הכוונה להפוך את התחרות לגדולה, מסחרית ובינלאומית, היא לא יכולה להיות על שם מישהו. המטרה היא להפוך את התחרות לבינלאומית, בטח בתל אביב. אין תחרות בינלאומית בעולם שקרויה על שם בן אדם. לא יכול להיות שבכל אירוע ספורט במדינה נעמוד דקת דומייה, הספורט לא חייב להיות מחובר כל הזמן לשכול.

"הצעתי למשפחה פתרון יצירתי, שהוא למסחר את התחרות ולקרוא למקצה העממי על שם אייל וייס. ליוויתי את משפחת וייס הנהדרת במשך שנים, והחזון היה שהמשפחה תרתום בני נוער לקראת התחרות, אבל לצערי בטקס הסיום אשתקד הופתעתי לשמוע את ניבה מדברת על כך שזוהי שנתם האחרונה בתחרות. נאמר לי שלמשפחה אין את הכוח והמשאבים לפעול כמו בעבר, והיא בוחרת לפנות לדרך הנצחה אחרת. הכל היה גלוי, הודענו על כך למשפחה כבר לפני שנה ואנשים כנראה התעוררו עכשיו בגלל הקשר ליום הזיכרון.

"אנחנו לא נמצאים במצב כמו לפני 15 שנה, את התחרויות צריך לממן ואני מודה לחברת 'גרמין' שלקחה על עצמה את העלות הגבוהה. ללא החסות הזו, לא ניתן היה לקיים את הטריאתלון במתכונתו המשמחת, החברתית והספורטיבית, והיינו ממשיכים להסתפק באירועים שכונתיים".

מוטי אמברם, מנהל מחלקת הספורט של עיריית תל אביב-יפו, מסר בתגובה כי "בשנה שעברה, בהתאם לסיכום בין המשפחה לאיגוד הטריאתלון, נמסר לנו שזו השנה האחרונה שבה מנציחים את אייל וייס. אנחנו בעירייה לא מעורבים במהלך, הביאו את הסיכום לידיעתנו ולא היתה שום פנייה של אף גורם, מהמשפחה או מהחברים, שהתלונן על כך שההנצחה אינה ממשיכה. למען הצדק ההיסטורי, האירוע מתקיים מאז 1991, אמנם לא ברציפות, ולא כל השנים היה על שמו של וייס. כשם שהיתה בעבר פנייה לקיים את טריאתלון על שם וייס, כך אשתקד היתה פנייה של האיגוד שאמר 'זהו, סיימנו את הקשר בין הצדדים'. אפילו בדברי הסיום של האירוע בשנה שעברה, העניין הזה צוין".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ