שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

זוהר זימרו נפרד הכי מהר מכולם

האתלט הוותיק, שהודיע כי מדובר במרתון התחרותי האחרון שלו, סיים ראשון מבין הישראלים והקדים את חניכו מוגס טסמה

אורי טלשיר
אורי טלשיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי טלשיר
אורי טלשיר

בליל אמש (חמישי), במסעדה איטלקית שהתהדרה בתפוסה מלאה הודות למרתון טבריה ה-38, ניגש איילה סטאין הוותיק למרכז השולחן הארוך שאוכלס בידי קבוצת רצים חובבים. שיאן ישראל במרתון, שכבר לא מתחרה ונכנס באחרונה לתודעה בעיקר בשל העבודות המזדמנות שמשלימות לו הכנסה, בדיוק סיים ללפף את הפסטה על המזלג ונתן טיפ אחרון לחבורה. "אחרי 30 ק"מ זה הולך להיות קשה, אבל חייבים להגביר ולסיים לא משנה מה", הדגיש, "קר או לא קר, קיר או לא קיר. עייפות תמיד מגיעה, ואני מאחל לכם שזה יקרה רק לקראת הסוף".

הבוקר, מי שנחשף לראשונה בחייו למכשולים המאפיינים את סיום הריצה המפרכת הוא מוגס טסמה, שיאן ישראל ב-10,000 מטר שזינק למרתון הבכורה שלו. כבר לפני מספר שנים סומן טסמה ככשרון הגדול ביותר של האתלטיקה המקומית במרחקים הארוכים, וברוב שלבי הריצה הוביל מבין הישראלים תוך שהוא מקדים במעט את מאמנו, זוהר זימרו - שרק אתמול הודיע כי זהו המרתון האחרון שלו כרץ תחרותי. שניהם היו צמודים, אך לקראת הסיום שלף זימרו מהבוידעם את כל הניסיון וחוכמת המרתון שצבר, ידע להגביר בזמן וחצה את קו הסיום תוך 2:18:08 שעות, 20 שניות לפני חניכו הצעיר שסיים שני בין הישראלים.

זימרו מזכיר לכולם מי עדיין מקום ראשון, היום בטבריה. שלף מהבוידעם את כל הניסיוןצילום: אורי טלשיר

"היה לי חשוב מאוד לנצח את הריצה הזו ואני מופתע מהתוצאה", הודה זימרו בעודו מותש ומסדיר נשימה. "אחרי הפציעה וכל המשברים שעברתי השנה, עבורי זו סגירת מעגל ואני מאוד מתרגש כי זו התחרות האחרונה שלי בטבריה. כל הדרך מוגס ואני היינו קרובים, כיף לרוץ ככה עם מישהו שאתה חי אתו. אמרתי לו לשמור על הקצב, שהוא בזמן טוב ויהיה בסדר". זה היה הרבה יותר מבסדר, עבור שניהם: זימרו, כנראה בהופעה האחרונה לאורך הכנרת, הוכתר לאלוף ישראל בפעם השנייה ברציפות והעביר את השרביט באופן הסמלי והטבעי ביותר ליורש המוכשר, שקטף את הסגנות כבר בביקורו הראשון, וקבע את התוצאה הטובה ביותר לרץ ישראלי במרתון בכורה.

כמה דקות לפני כן, התנהל מאבק משולש ומרתק על הניצחון הכללי בין האורחים הבכירים מאתיופיה. לגסה מקונן סחט את כל הכוחות וניצח בזמן של 2:12:32, שנייה אחת ויחידה לפני אתנה גלאנה ו-וולדה צגאייה, שסיימו בזמן זהה והשלימו את הפודיום. ואם לא די בקרב הצמוד, היה זה הרחפן החמקמק, שבניסיון לתעד את הפוטו פיניש התרסק היישר על המתחרים בעודם חוצים את קו הסיום. למרות תנאי מזג האוויר המצוינים, המנצח היה רחוק משיא המסלול (2:07:30) ויסתפק ב-10,000 דולר משום שפספס גם את רף האיכות של הפרס השני (2:11:00). זימרו וטסמה, אגב, סיימו במקומות 8 ו-9 בדירוג הכללי.

תיקונים אחרונים, מחסומים שמוקמו מחדש וקור עז קידמו את 2,200 הרצים לקראת זינוק המרתון. כמו בעליית השחקנים מחדר ההלבשה אל פתחו של האיצטדיון, היציאה מדלת המלון אל הרחוב הטברייני לוותה אצל כולם בבליל של חוסר ודאות והתרגשות מהכפור שעתיד לבוא, אולם בסופו של יום נחשפו הרצים לאקלים אירופי, עת טיפות גשם קלות התמזגו עם שמש מלטפת.

צילום: אורי טלשיר

לצד שקיות הזבל הממותגות לנידוף הזיעה, היה זה בפירוש המרתון הטברייני הראשון בסימן מצלמות הגו-פרו, כאשר הרצים נהנו לסחוט פלאש בתנועה ולאלתר מעין אליפות בנוסח 'מי מצטלם עם הכי הרבה שכבות ביגוד ונראה הכי דומה לשודד בכובע גרב'. על במת המכובדים, לצד סרגיי בובקה, יו"ר האיגוד ובכירי הטוטו ומינהל הספורט, עמד ראש עיריית טבריה והתכונן להזניק את ההמונים, אלא שיריית האקדח שלו נפלטה מעט לפני הזמן, תוך כדי שהוא צועק 'למקומות'. את ההיכון והצא ידעו הרצים להשלים בעצמם.  

ריקי סלם, בהיעדר תחרות מקומית, הוכתרה לאלופת ישראל והצליחה לסיים ראשונה מבין כלל הנשים עם שיא אישי של 2:54:02 שעות. האורחת האתיופית, ברהנה מנגשה, סיימה שנייה בזמן לא מזהיר וחייבה את המארגנים לאלתר פתרון, היות והתוצאה שהשיגה לא אמורה להקנות לה על פי תקנון הפרסים שום מענק כספי - מה שרק ממחיש את הפער בין הרצים שמביאים מחו"ל לבין הרצות.

כך, בבואם לחתום את התחרות, יכולים אנשי האיגוד להסיר את כוננות הסערה ולשוב לשגרה. בצל התקלות המשעשעות ומבלי נזק מהותי, טבריה כמו טבריה סיפקה המון רגעים יפים של אחוות ריצה, מעודדי דרכים עם שלל פונפונים, מאמץ עילאי עד קצה גבול היכולת ורצים שדמעו והתרגשו עד כדי כך שהתכופפו ונישקו בסיום את הכביש, על שסייע להם להשלים 42 ק"מ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ