בלוג הבייסבול |

130 ק"ג של מזל רע

סיסי סבאת'יה הוא בחור גדול, אבל זה לא אומר שהוא לא יכול ללכת לאיבוד. אחרי ניתוח בברך ושנה ללא ניצחון, המגיש של היאנקיס מגשש את דרכו חזרה. וגם: הגיבור המפתיע של סן פרנסיסקו

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עם כל הגשה, המחייבת אותו להטיל את מלוא כובד משקלו על רגל ימין, מתעורר החשש שמא יתרסק בקול רעש גדול, ובור גדול ייפער היכן שעד לא מזמן ניצבה התלולית. סיסי סבאת'יה בבגדי עבודהצילום: רויטרס

1. סיסי סבאת'יה, המגיש בן ה-34 של ניו יורק יאנקיס, לא נראה כמו ספורטאי. עם 130 קילוגרם, המפוזרים בחוסר חן על פני 201 סנטימטרים, הוא אחד האנשים הכבדים בענף שממילא נוטה להעניק פרשנות רחבה, תרתי משמע, למלה "אתלט". כדי לתפוש את גודלו של סבאת'יה יש צורך לראות אותו בבגדי עבודה. מי שצפה בו ביום שני במשחק מול דטרויט יכול להישבע שרק הבטן שלו שוקלת 130 קילוגרם. בניגוד למגישים צנומים דוגמת סוני גריי וכריס ארצ'ר, חגורת המכנסיים של סבתא'יה, המנסה לשווא להצר את מידותיו, גורמת לו להיראות כמו שחקן פוטבול בפגישת עסקים. עם כל הגשה, המחייבת אותו להטיל את מלוא כובד משקלו על רגל ימין, מתעורר החשש שמא יתרסק בקול רעש גדול, ובור גדול ייפער היכן שעד לא מזמן ניצבה התלולית. כשסבאת'יה עוד היה המגיש הטוב בליגה, חזותו תרמה לאפקט ההרתעה שלו. כעת, מרחק שנה מניצחונו האחרון, היא משווה לו מראה מגושם, כמעט גרוטסקי.

קשה להאמין, אבל גם אנשים בגודלו של סבאת'יה יכולים ללכת לאיבוד. במהלך השנתיים האחרונות עבר תהליך הצטמצמות, הופך מהמגיש היקר בהיסטוריה לגלגל חמישי ברוטציה של קבוצה שירדה מנכסיה. הפאסטבול שלו איבד כחמישה מייל לשעה, ובחודש יולי האחרון נותח בברך ימין. ההליך, שנועד לטפל בנזק שגרמה לו החזרה על תנועה שלא מומלצת לאנשים במשקלו, השביתה אותו מפעילות למשך שמונה חודשים. אפילו הכבוד להגיש את המשחק הראשון של העונה, השמור לו מאז הגיע לברונקס ב-2009, ניתן למסהירו טנאקה. עם נקודת מוצא מפוקפקת שכזו, גם מושג אבסולוטי כמו ניצחון מקבל פרשנות רחבה. סבאת'יה לא חייב לנצח כדי להרגיש מנצח.

ביום שני ישב על הספסל וצפה בניסיון האחרון של חבריו לנצח את דטרויט. כשמארק טישיירה חבט את הכדור האחרון ישירות אל הכפפה של רג'איי דייויס, ירד סבאת'יה למאזן 3-0 מפתיחת העונה. בד בבד, הפך לפיצ'ר הראשון באמריקן ליג שמגיש משחק שלם. האנומליה הזאת, משחק יוצא דופן שמסתיים בהפסד, ייחודית לענף אכזרי כמו בייסבול, היכן שסטטיסטיקה אישית נסמכת גם על דברים שאינם תלויים בשחקן עצמו. למשל, הביצועים ההתקפיים של חבריו.

סבאת'יה, מצדו, עשה את כל מה שאפשר לבקש. למרות שהשתמש בשני סגנון הגשה בלבד, הצליח לשתק כמעט לחלוטין את התקפת דטרויט. מבט על הליינאפ של הטייגרס מלמד על גודל ההישג; יואניס סספדס, סלאגר במונחים של קבוצות רבות, ממוקם רק במקום השישי בסדר החובטים של דטרויט. אף על פי כן, סבאת'יה חרך את דטרויט לאורך שמונה אינינגים בהם הרשה שבע חבטות בלבד. מיגל קבררה, ויקטור מרטינס וג'יי.די מרטינס - השלישייה המאיימת בליגה - הוגבלו על ידו לסינגל בודד משמונה ניסיונות. לצערו של סבאת'יה, חבריו העניקו לו ריצה אחת בלבד, זאת להבדיל מה-19 שהשיגו בשלושת המשחקים הקודמים. יומיים לאחר מכן השיגו לא פחות מ-13. 

בכל הקשור למזל, נראה שסבאת'יה הוא מקרה אבוד. איך דרך אחרת לתאר את מי שנותן את משחקו הטוב ביותר מזה שנתיים דווקא ביום בו חבריו שוכחים איך לחבוט. החדשות הטובות הן שלראשונה מזה זמן רב, סבאת'יה הוכיח שהוא מסוגל להגיש היטב, ויותר מכך - לעשות זאת לאורך זמן, עמוק לתוך שלבי ההכרעה של המשחק. "אני מרגיש שאני משתפר", אמר סב'אתיה, "אם אצליח לחבר כמה משחקים כאלו זה כבר יוביל לניצחונות".

לא מדיסון בומגארנר ולא ריאן ווגלסונג, לא טים לינסקאם ולא טים הדסון - כריס הסטון, עם פאסטבול בינוני ורזומה דומה, החזיר את האלופה למסלולצילום: אי־פי

2. לפעמים אפילו אלופה זקוקה למעט עזרה מבחוץ. ביום חמישי שעבר, כשסן פרנסיסקו פתחה סדרה בת ארבעה משחקים מול אריזונה, ציין ברוס בוצ'י את יום הולדתו ה-60. חגיגה גדולה לא היתה שם, אם להסתמך על מילותיו של מאמן הג'איינטס לשדרת הקווים. "אני נמצא בחלק האחרון של חיי", שיתף מי שהכניסה לעשור השביעי גרמה לו לשקוע תחת גל מורבידי עכור. חיבתם של האמריקאים לפרטי טריוויה לימדה שמאזנו של בוצ'י במשחקים שנערכו ב-16.4 הוא 9-8. ניצחון על הדיאמונדבקס יאפשר לו לשפץ את הנתון השולי, אך בעיקר לקטוע רצף של שישה הפסדים.

סן פרנסיסקו הפסידה 7-6, ולמחרת חטפה 9-0 מוחץ, תצוגת נפל שקיפלה בתוכה את מגוון הקשיים עמם התמודדה האלופה בפתיחת העונה; בפעם השלישית בשמונה משחקים הג'איינטס לא השיגו ולו ריצה אחת; בפעם השנייה העונה, ג'ייק פיבי, המגיש הפותח, לא שרד את האינינג הרביעי. "הלוואי שהייתי יכול לנופף בשרביט קסמים ולפתור את הכל", אמר בוצ'י, "אבל אני לא".

בשיאה, כפי שיעידו הפעולות של ברנדון קרופורד וג'סטין מקסוול במשחק מול הדודג'רס ביום שלישי, סן פרנסיסקו היא קבוצה הגנה מפוארת. לא כך בכל הקשור להתקפה. אם לא די בעזיבה של פבלו סנדובאל לבוסטון, פציעתו של האנטר פנס ערערה עוד יותר את ההתקפה, ממילא נקודת החולשה של הג'איינטס. ואכן, אחרי 12 משחקים דורגה סן פרנסיסקו במקום ה-23 בלבד בהום ראנים וה-18 בממוצע חבטות. המספרים הללו הם לא גזירת גורל, אלא תוצר ישיר של חומרי הגלם המפוקפקים שהוכנסו לתנור במהלך החורף; קייסי מקגי, שהצטרף ממיאמי, אינו מחליף הולם לסנדובאל. בעונה הקודמת חבט לארבעה הום ראנים בלבד, רבע מהכמות של קודמו. מודע לכך, בחר בוצ'י לפתוח את העונה עם אנחל פגאן כשלישי בסדר החובטים. בשנים האחרונות נוטים רבים מהמנג'רים לייחד את העמדה לחובט החזק ביותר. פגאן אמנם מהיר ומגיע לבסיס בתדירות גבוהה (מה שהופך אותו לחובט ראשון אידיאלי), אך הוא חסר את המחץ הדרוש עם המחבט. עם או בלי קשר לפציעה ממנה הוא סובל, הוא עדיין מחפש את ההום ראן הראשון שלו.

יום הולדת 60 עגמומי. ברוס בוצ'יצילום: אי־פי

על הכל ניתן היה להתגבר אם רק ההגשה, החוליה החזקה של הקבוצה, היתה עושה את המצופה ממנה. ובכן, זה לא קרה. עד לשבת, המגישים הפותחים של הג'איינטס היו אחראים ליותר הפסדים (7) מחברי כל רוטציה אחרת, זאת למרות שכיסו הכי הרבה אינינגנים בליגה (67.2) פרט לחמישייה הראשונה של דטרויט. זה אומר שני דברים, שניהם מדאיגים: בוצ'י מעניק לרוטציה קרדיט גדול משהיא ראויה לו; זו, בתורה, מכניסה את הקבוצה לבור ממנו ההתקפה לא מסוגלת להיחלץ. ארבעת האינינגים הראשונים בשמונת ההפסדים הסתיימו בתוצאה של 22-5. אפשר לחכות לחזרתו של מאט קיין ולקוות שאיתו מצב ישתפר. אחרי הכל, רק לפני פחות משלוש שנים הוא הגיש משחק מושלם. מצד שני, רק לפני שמונה חדשים הוא עבר ניתוח להסרת שבבי עצם ממרפק ימין, תהליך דמוי שיוף שעוברים בדרך כלל רהיטי עץ.

וכך, עם חובטים על השתק ומגישים היפר-אקטיביים, התייצבה סן פרנסיסקו בשבת לאירוע שהציף אותה בזיכרונות ורגשות. לא של פחד מהפסד נוסף, תשיעי ברציפות, אלא מבוכה. מהמקום האחרון בבית ובתזמון שלא יכול להיות גרוע ממנו, התקיים לפני המשחק טקס במהלכו חולקו לשחקנים טבעות האליפות של העונה שעברה. 32 קראט של זהב לבן וצהוב, בעיצוב בומבסטי כמיטב המסורת. מדובר, ככל הנראה, בפרס הגדול ביותר שהוענק אי פעם לקבוצה שלא מפסיקה להפסיד.

עבור שחקנים רבים זוהי הטבעת השלישית. הם כבר הורגלו לקבל אותה במצב שונה לחלוטין מזה שבו זכו בה. ניתן לומר שבשנים האחרונות סן פרנסיסקו נוהגת כך - שנים זוגיות מוקדשות לזכייה בטבעת, אי זוגיות לקבלתה בלבד. כעת, לדאבונה, מדובר ב-2015. כריס הסטון, המגיש הפותח של הג'איינטס בשבת, היה הראשון לקבל את התכשיט הנוצץ. הוא אמנם לא היה חלק מהסגל שניצח את קנזס סיטי בוורלד סיריס, אבל שלוש הופעות חפוזות בחודש האחרון של העונה שעברה הספיקו כדי שיהנה מן ההפקר. במובן הסנטימנטלי, היו מתאימים ממנו לעמוד על התלולית בערב מיוחד שכזה - הופעה טובה של מדיסון בומגארנר או ריאן ווגלסונג עשויה היתה לייצר גשר מלאכותי שיחבר בין עונת האליפות לזו הנוכחית. מבחינה מקצועית, אין מתאים מהסטון.

שחקני סן פרנסיסקו מקבלים את טבעת האליפות. פרס הגדול ביותר שהוענק אי פעם לקבוצה שלא מפסיקה להפסידצילום: אי־פי

הוא כלל לא אמור היה להיות כאן. וקרא לקבוצה הבכירה רק כאשר בסן פרנסיסקו הבינו שקיין עדיין לא התאושש. משחקו הראשון, מול אריזונה, התחיל בצורה מסויטת: הסטון פגע בחובט הראשון, ומאוחר יותר, כשניסה לפסול אותו על הבסיס הראשון, זרק את הכדור דווקא ליציע. למרות הפתיחה המהוססת, כנראה תוצר של ורטיגו השמור בדרך כלל לטייסים, הסטון התעשת והוביל את הג'איינטס לניצחון. אמו, שצפתה במשחק מבית המשפחה בפלורידה, סיפרה מאוחר יותר כמה התרגשה לצפות בבנה מגשים את חלום חייו. "אמרתי לו שכל דבר ששווה להשיגו מצריך סבלנות", התייחסה לחמש השנים שהעביר בליגות הנמוכות. משחקו השני, מול קולורדו, היה מרשים לא פחות, אך תמיכתם האפסית של חבריו - אף לא ריצה אחת - דנה אותו להפסד.

בשבת, שבעה אינינגים ושני חובטים אחרי שקיבל את הטבעת, עזב בוצ'י את הספסל וניגש לעבר התלולית כדי לסיים את הערב של הסטון. עשרות אלפים נעמדו על רגליהם ומחאו לו כפיים. לא בומגארנר ולא ווגלסונג, לא טים לינסקאם ולא טים הדסון - הסטון, עם פאסטבול בינוני ורזומה לא טוב בהרבה, החזיר את האלופה למסלול. עם ירידתו מהמגרש מיהר לחדר ההלבשה. הוא התיישב על כסא, הוציא מארוניתו קופסה קטנה בצבע כחול, ופתח אותה. שם, מנצנצת, נחה טבעת האליפות. הוא הביט בה למספר שניות, ודי, לפני שיסתנוור. יש להם עוד הרבה עבודה לעשות. לפנות בוקר השלימו סוויפ על הדודג'רס.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ