שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שייטי ה-470 אייל לוין ודן פרויליך השיגו את הקווטה לאולימפיאדת ריו

השניים הקדימו צוותים מסין וקוריאה באליפות העולם הנערכת בחיפה, והבטיחו לישראל את הכרטיס האחרון למשחקים האולימפיים. זהות הצוות שיצא לריו תקבע בשנה הבאה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי טלשיר

דגם ה-470 בארץ כבר ידע ימים יפים והישגיים יותר. בחוף ועל סירות המנוע בחיפה, ניתן לאתר שמות גדולים בדימוס כמו ורד בוסקילה, בחודש החמישי להריונה, וכן אודי גל וגידי קליגר, חברי הצמד המיתולוגי שמאמנים היום, כל אחד בנפרד, שייטים מחו"ל. לעומת אלו שנגעו בטופ, שייטי הדור הנוכחי שלנו משתייכים לדרג הביניים, ובאליפות העולם הזו הם כלל לא התיימרו לעלות אל הפודיום, רק קיוו לשים יד על הכרטיסים הבודדים שעוד נותרו לריו.

שווה להתעכב על הנסיבות שהובילו למיזוג בין אייל לוין ודן פרויליך. הראשון, חיפאי במקור, הפליג בתחילת הדרך עם ים אמיר וב-2008 הם אפילו התברגו בשישייה הראשונה ביבשת, אך לא ידעו למנף את התצוגה ההיא ובהמשך נפרדו. לוין כבר פרש ואפילו הפך למאמן של קליגר וערן סלע לקראת לונדון 2012. אשתקד, ארבע שנים מאז שהפליג לאחרונה באופן תחרותי, קיבל פנייה מפרויליך, יליד פרדס חנה, שבעצמו לא הצליח להמריא עם גל כהן.

סצנת חילופי הזוגות הזו, עניין די שגרתי בדגם ה-470 עבור צמדים מדשדשים, הולידה את החיבור בין פרויליך בן ה-22 ללוין, שמבוגר ממנו בשבע שנים, ויחד הם הפכו לצמד הבכיר בארץ. היום (שישי), כשנה אחרי שהחלו לשתף פעולה, השיגו בקצות הציפורניים את הכרטיס לריו 2016. שש קווטות הונחו על המים בחיפה עבור מדינות שטרם זכו בהן, והישראלים זינקו למאבק על הקווטה השישית והאחרונה מול צמד סיני וזוג מדרום קוריאה.

אייל לוין (מימין) ודן פרויליך, היום בחיפהצילום: עמית שיסל, באדיבות איגוד השיט

"יצאנו לים עם הרבה ביטחון, בידיעה שזה הכל או כלום מבחינתו", תיאר לוין בסיום, "ידענו שהרמה שלנו גבוהה יותר מהיריבים על הקריטריון, והרגשנו שזה תלוי בנו. באמצע השיוט השני כבר היינו בשליטה מלאה והבנו שהכרטיס אצלנו".

את התחרות עצמה סיימו במקום ה-24 מתוך 59 צמדים, הרחק מהמובילים. "אחרי שבוע לא כל כך טוב שהיה מתחת לציפיות שלנו, לפחות השגנו את המטרה", סיפר פרויליך, "בגלל שהתחרות התקיימה בארץ הרגשנו בטוחים יותר, חשבנו שנכיר את התנאים והכל יהיה טיפה יותר קל, אבל זה אף פעם לא קל". יש לציין שהקריטריון הוא עבור מדינה ולא לצמד ספציפי, אך הדומיננטיות של לוין ופרויליך בקרב הגברים הישראלים אמורה לסלול להם את הדרך לאולימפיאדה.

אצל השייטות הישראליות, שנלחמו על שלושה כרטיסים פנויים בנשים, העסק רק הלך והסתבך. גיל כהן ודניאל ממן, הצוות הבכיר על הנייר, פתחו את התחרות בצורה קטסטרופלית ויצאו מהתמונה עוד לפני שהיא מוסגרה; לרימון שושן ונויה בר-עם, צוות מספר שתיים, היה ספתח מעודד שלווה בחוסר יציבות, והן סיימו את האליפות במקום ה-22.

על רקע הבינוניות הנ"ל הגיח הצמד השלישי בהיררכיה, צוף זמט וסתיו ברוקמן, שסיימו במקום ה-18 - הגבוה ביותר מבין כוחותינו באליפות - ועמדו בתנאי הסף הישראלי לריו, שהוא התברגות במקומות 1-20. אמנם זה לא מניב קווטה אולימפית - אותה ינסו הנשים להשיג בתחרות ההזדמנות האחרונה במיורקה - אבל כן צפוי לשדרג אותן כלכלית מבחינת כניסה לסגלים האולימפיים בארץ.

בצל פארסת הוויזות לאליפות העולם בעומאן, השיט הישראלי לפחות רשם לעצמו השבוע 'וי' סולידי אחד. יש קריטריון בינלאומי בגברים, אך בפירוש אין טעם להסתנוור מההופעה של נציגינו בחיפה. כל הצוותים בכחול-לבן כלל לא דגדגו את הצמרת הגבוהה, ולמעשה סיימו להפליג יום לפני שהבכירים נלחמו על השלל האמיתי בשיוט המדליות. בעוד קרם ההגנה מלבין את פניהם בחינניות, פרויליך ולוין מודעים היטב לסיטואציה. גם אחרי שהשיגו את הקווטה, הם לא פצחו בחגיגות קולניות אלא הסתפקו בחיבוקים צנועים לחברים והתרכזו בפריקת הציוד. "יש הרבה לאן להתקדם", הבהירו, "אנחנו שווים יותר מהמיקום הזה". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ