שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי טלשיר
אורי טלשיר
הג'ודוקא ירדן ג'רבי ושגיא מוקי
ירדן ג'רבי ושגיא מוקי עם המדליות והדגל על החליפה. המטרה העיקרית היא להופיע בכל תחרותצילום: איגוד הג'ודו
אורי טלשיר
אורי טלשיר

נבחרת הג'ודו התחרתה בגראנד סלאם של אבו דאבי ללא שום סימן זיהוי ישראליים (לדיווח המורחב על הגעת הנבחרת לאבו דאבי). על חליפות הלוחמים הופיעו האותיות IJF, המייצגות את התאחדות הג'ודו הבינלאומית, במקום ה־ISR המוכרות. גם דגל הלאום הוחלף בלוגו האיגוד העולמי. חרף ההסוואה, על המזרן ידעו הג'ודוקא הבכירים לחשוף את איכויותיהם כשירדן ג'רבי ושגיא מוקי קוטפים מדליות ארד.

ג'רבי (עד 63 ק"ג) פילסה את דרכה לחצי הגמר, שם נכנעה לאלופת העולם, הצרפתייה קלאריס אגבגננו, ונשרה לבית הניחומים. בינה לבין המדרגה השלישית בפודיום ניצבה ג'ול פרנסן ההולנדית, ו־44 שניות בתוך הקרב השיגה הישראלית את האיפון הראשון שלה בתחרות. שניות לאחר שהכריעה את יריבתה, ניכר שג'רבי נרגשת מאוד והיא אפילו פרצה בבכי. כנראה שלא המדליה גרמה לכך, אלא הסיטואציה המורכבת באמירות שאילצה את ג'רבי ויתר חברי הנבחרת להתחרות באופן לא מוכר.

שגיא מוקי (עד 73 ק"ג) היה על סף הדחה בקרב הראשון מול הבלגי סמי שושי, אך 13 שניות לסיום הצליח לייצר איפון נהדר וטיפס בהמשך עד חצי הגמר, שם נכנע לצ'נגרים אן מדרום קוריאה, מדליסט הארד העולמי. כמו ג'רבי, עבר מוקי לקרב על המקום השלישי וניצח בעונשים את הבלגי דירק ואן טיכלט.

"יש לי הרבה על הלב", סיפרה ג'רבי, "התחריתי היום באבו דאבי, מדינה ערבית שבמשך שש שנים ניסינו להתחרות בה ומסיבות כאלה ואחרות זה לא קרה. לפני כמה ימים כאשר המראנו לאבו דאבי וקיבלנו ויזות הייתי כל כך שמחה שסוף סוף זה קורה. כאשר הגענו התברר לנו שאנחנו יכולים להתחרות רק תחת דגל איגוד הג'ודו העולמי מסיבות ביטחוניות, ואת ההודעה הזאת קיבלנו רק כשהגענו לאבו דאבי. ברגע שידעתי שלא אתחרה תחת דגל ישראל ההרגשה העמוקה אצלי בלב היתה כואבת. כישראלית פטריוטית היה לי קשה, אבל כשחשבתי על זה, זה כל כך חשוב להתחרות. כולם יודעים מאיפה אני ואיפה גדלתי, לזכות על האדמה הזאת זה הרבה יותר חשוב מלא להתחרות כלל. יומיים אני עם הצביטה בלב הזה, רואה את חבריי לנבחרת מתחרים תחת דגל האיגוד העולמי. זה כל כך עיצבן אותי, כל כך כאב. כשעליתי למזרן היום חשתי הרגשה אחרת, בערתי מבפנים. 

"כאשר ניצחתי בקרב על מדליית הארד פרצתי בבכי, היה לי כל כך קשה עם ההרגשה הזאת שאני לא תחת הדגל שלי והמדינה שלי. אבל היום, יותר מתמיד, היה חשוב להתחרות, לנצח, להוכיח לכולם שעצם ההשתתפות פה היא הניצחון הגדול ביותר. כל אלה שאומרים שזאת בושה - תתביישו אתם, אני מייצגת את המדינה שלי, תמיד, אם יסתירו את הדגל שלי ואם לא. ההחלטה נעשתה רק לאחר שהגענו לאבו דאבי ולא מידיעה ראשונית".

"אמנם לא היה את הדגל של ישראל על הבגד או בשום מקום אחר בתחרות, אבל הרגשתי שאני מייצג מדינה שלמה ושמח מאוד שהצלחתי לעשות את זה", הוסיף מוקי, "אי אפשר למחוק אותנו ואנחנו תמיד נהיה הכי גבוה שאפשר".

במשקל עד 70 ק"ג סיימה לינדה בולדר שביעית וליאור וילדיקן הודחה בקרב הראשון. ביום שישי התרחש אירוע יוצא דופן, עת לגילי כהן (עד 52 ק"ג) הזדמן בסיבוב השני קרב מול האלג'ירית ג'זיה חדד. בשל העובדה שכהן ייצגה כביכול את האיגוד העולמי ובאופן טכני לא התחרתה כנציגת ישראל, עלתה חדד לקרב מולה והפסידה לבסוף בריתוק. כמובן שמדובר בפתרון נוח מאוד עבור המתחרים מהמדינות הערביות שלא מכירות בישראל; כהן אמנם ניצחה בקרב, אבל מבחינת הספורט הישראלי מדובר בתקדים מסוכן שבו נציגיו משילים את שיוכם הלאומי, וכך יריביהם הערבים לא נאלצים להתחמק מהקרבות ומורשים לעלות למזרן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ