בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סאלי פירסון מתכוננת לעבור את 
המשוכה הגבוהה בחייה

האלופה האולימפית מלונדון 2012 רגילה להתגבר על פציעות ומהמורות, אך תוצאות הנפילה ביוני 2015 - 
12 עצמות שבורות, פרק כף יד ש"התפוצץ" וחשש לכריתה - הפכו למבחנה הגדול ביותר. 
אחרי 367 ימי היעדרות, האוסטרלית חוזרת לרוץ, לקפוץ ולהאמין ביכולתה לזכות בזהב בריו 2016

תגובות
סאלי פירסון מעל משוכה
Martin Rickett/אי־פי

עבור סאלי פירסון, דילוג מעל משוכה דומה לצחצוח שיניים; משהו שעושים כל כך הרבה, עד שאיננו מצריך עוד חשיבה. לא כך היו הדברים בחודש אפריל האחרון, כשהתייצבה לאימון. שתי המשוכות שהמתינו לה שם הטרידו את מנוחתה. "בלילה שקדם לכך הייתי די מתוחה, כאילו שאני מתחרה", סיפרה ל"סידני מורנינג הראלד". בסרטון שהעלתה אחר כך לרשתות החברתיות, היא תועדה עוברת אותן בקלות. "זה מה שקרה היום!!!", כתבה. אפשר להבין את ההתלהבות: היתה זו הפעם הראשונה מזה עשרה חודשים שריחפה כך.

נדרשו חודשיים נוספים עד ששבה גם להתחרות, מוקדם יותר החודש. בסך הכל נעדרה ממסלולי האתלטיקה 367 ימים - מאז אותו ערב אביבי בתחרות ליגת היהלום ברומא ביוני 2015, אז נתקלה במשוכה בזמן ריצת 100 מטר משוכות. ידה השמאלית ספגה את רוב עוצמת הנפילה. פירסון פרצה מיד בזעקות כאב איומות, ולא בכדי: היא שברה 12 עצמות וסבלה גם מנקע. רופא בבית חולים מקומי אמר שפרק כף ידה "התפוצץ".

בשעתו חששה פירסון שתעבור כריתה. בדיעבד היא מודה שזה לא היה רציונלי, אלא שגם המציאות היתה שחורה למדי - חודשי החלמה ארוכים. "כשחזרתי הביתה והבנתי שלא אסע לאליפות העולם, בכיתי כנראה מדי בוקר במשך שבוע או שניים", סיפרה לאחרונה ל"טלגרף", "לא רציתי לשוב לספורט ושנאתי הכל לגבי העולם". בראיון ל"ניוז 9" טענה כי בעודה שוכבת באמבולנס, "פרשתי בראשי מאה פעמים. פשוט נמאס לי, נפצעתי מדי שנה מאז 2013".

היה זה רגע חריג עבור ספורטאית שלרוב לא יודעת פחד מהו. דוגמה לכך סיפקה במשחקי חבר העמים ב-2010, כשהסכימה לרוץ 400 מטר למען נבחרת השליחים, קובעת זמן מצוין ואז קורסת פיזית. זה היה מרשים, שהרי המקצוע שלה הוא 100 משוכות - ובו היא עילאית. במסגרתו זכתה במדליית כסף במשחקי בייג'ין 2008, הוכתרה לאלופת העולם בדגו 2011 וכעבור שנה בלונדון גם לאלופה האולימפית.

"כדי להיות רץ משוכות טוב צריך שלוש מיומנויות מפתח - מהירות בסיסית, גמישות אדירה וכוח אלסטי עצום", אמר ל־BBC קולין ג'קסון, שיאן העולם לשעבר, "לסאלי יש מכל אלה בשפע". במיוחד התפעם מיכולתה להוריד במהירות את הרגל הקדמית אחרי כל משוכה ולחזור לרוץ.

פירסון גם יודעת להתאושש מפציעות, אלא שהאחרונה העמידה אותה במבחן גדול מאי פעם. לצד הפגיעה הקשה ביד סבלה גם מקרע בשוק, שלדעתה גרם לנפילה ברומא. לזמן מה, אפילו התקשתה לחתוך את מזונה. במהרה, צפו הגעגועים לאתלטיקה. "יש שלבים של אבל ועברתי את כולם  בכיתי, הייתי מאושרת, צחקתי, הייתי עצובה, כועסת, מתוסכלת", אמרה השנה ל-ABC, "אנשים אומרים 'אה, זה רק ספורט, רק משוכות'. ובכן, מדובר בחיי, בתשוקה שלי, מה שאני אוהבת לעשות. נסו לאבד משהו שאתם אוהבים ונראה איך תגיבו".

הריצה בה נפצעה פירסון

יותר משנה אחרי הערב ההוא באיטליה, היא טרם החלימה באופן מלא. את פרק כף ידה מעטרות שלוש צלקות מכוערות. טווח התנועה שלה מוגבל ביותר. המצב כה חמור, שהיא נאלצה לשנות את הליך הזינוק שלה; במקום להשעין על המסלול את כריות אצבעותיה, כנהוג, היא מאגרפת את ידיה ומצמידה לקרקע את מפרקי האצבעות.

ההסתגלות לכך היתה רק אחד ממספר מכשולים שהמתינו לה לאורך שנת ההיעדרות. בראשית 2016 החמירה בעיה ישנה ממנה סבלה בגיד אכילס, מאלצת אותה לוותר על התחרויות השגרתיות של הקיץ האוסטרלי ועל אליפות העולם באולמות. במארס נסעה לגרמניה כדי להיפגש עם הרופא המפורסם האנס־וילהלם מולר־וולפארט. ממנו שמעה את המלים שלהן המתינה זמן רב כל כך: את כשירה לחזור.

בין השינויים שחוותה פירסון בת ה-29 נמצא גם צוות האימון שלה. ב-2013 נפרדה משרון הנאן, שזיהתה את כישרונה בסוף שנות ה-90', הדריכה אותה במשך 14 שנים ומיררה את חייה באימונים מתישים אך מועילים. עתה עובד עמה אשלי מאהוני, רץ 110 משוכות לשעבר, שהפתיע אותה בגישתו השונה לחלוטין - הכוללת שימוש נרחב בסטטיסטיקה. "יש לו עין לטכניקה ולדברים כמו האחוז הקטן שאולי צריך לתקן או לבחון כדי לשפר את זמני", הסבירה לסוכנות הידיעות האוסטרלית.

פירסון רצה בבירמינגהאם לצד מתחרה
Martin Rickett/אי־פי

כפי שמעידות תוצאותיה בחודש האחרון, יש הרבה מרווח וצורך בשיפור. הזינוק שלה עדיין מצוין, אך היא איננה מצליחה לשמור על המהירות ככל שמתקדמת הריצה. בתחרות הראשונה שלה, בגולד קוסט שבאוסטרליה, קבעה 12.75 שניות. אחר כך עברה לאירופה, מסיימת שביעית בברמינגהאם בזמן "מגעיל", כדבריה, של 13.25 - רחוק כמעט שנייה משיאה האישי, 12.28. משם המשיכה למפגש קטן בצרפת, בו דורגה שנייה עם 12.92 שניות, בעזרת רוח גבית חזקה. בתחרות ליגת היהלום באוסלו סיימה שביעית בזמן של 13.14 שניות בלבד.

הרצה שהתקשתה לזכור מתי לא הצליחה לרדת מ-13 שניות, קיבלה צמד דוגמאות טריות. החיוך שהבטיחה להציג כאשר תחצה לראשונה את קו הסיום, סוף סוף בריאה מספיק לרוץ בלי כאבים, כבר נעלם. היא רוצה הרבה יותר. לכן קטעה לפני שבועיים את מסע התחרויות האירופי ושבה לאוסטרליה כדי להתאמן במרוכז במשך חמישה שבועות. היא עדיין מקווה להגיע בשיא כושרה למשחקי ריו ולהגן על תוארה.

פירסון היתה בשנים האחרונות למוקד נבחרת האתלטיקה האוסטרלית, יורשת ראויה לקת'י פרימן, הגיבורה ממשחקי סידני 2000. עתה, לא כל כך יודעים בבית למה לצפות. "הספקות גוברים מאז 2013 עם הפציעות שלי", אמרה, "איני מבינה את חוסר האמונה בי אחרי כל מה שעשיתי למען האתלטיקה והספורט האוסטרלי. לעולם אינני מוותרת". סטיבן הוקר, האלוף האולימפי בקפיצה במוט מ-2008, פשוט ביקש להעניק לה מרחב וסבלנות. "היא מתחרה חריגה", קבע, "כך שאם תקבל זמן והקלה בציפיות, אולי שוב תוכל לעשות משהו מיוחד".

הזכיה של פירסון בלונדון 2012

משהו מיוחד, כמו שבירת שיא העולם אליו כיוונה בעבר - 12.21 שניות, שקבעה יורדנקה דונקובה מבולגריה אי שם ב-1988? לא בדיוק. פירסון מרוכזת עתה בדברים מוחשיים ונצחיים. "אנשים יכולים לקחת ממך שיאים", הסבירה, "אף אחד לא ייקח ממך מדליה".

אלא שהדרך אל עוד זהב אולימפי, סבורה האלופה המכהנת, עשויה לעבור בספר השיאים. את האיום הגדול ביותר עליה מעמידה קנדרה האריסון האמריקאית, שקבעה השנה את הזמן השני בטיבו בהיסטוריה - 12.24 שניות - ואף גברה עליה בברמינגהאם. "קנדרה די דפקה לי את העסק", אמרה פירסון, "אם תהיה בכושרה הנוכחי, כנראה שיידרש שיא עולם כדי לנצח".

במצב כזה, כשעליה לסגור פער כה גדול, האמונה היא זו שמניעה אותה יותר מכל דבר אחר. "עשיתי זאת בעבר", הצהירה פירסון, "ב-2013 זכיתי במדליית כסף (באליפות העולם; א"ע) אחרי שבעטו לי בתחת בכל ריצה. ב-2014 קרה אותו דבר לפני שניצחתי במשחקי חבר העמים. אני יודעת להתחרות, פורחת בזכות הריגוש והאדרנלין. עם הניסיון שצברתי, ביכולתי להדליק ולכבות את זה כנדרש. ועבורי המועד הוא 17 באוגוסט". עד לתאריך זה - הגמר בריו - תצטרך להמשיך לדלג על הרבה משוכות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#