בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשילדת הים חזרה אל שפת המים

בפברואר השנה הגיעה לי קורזיץ לאילת, לצפות באליפות העולם בגלישת רוח, בה זכתה שלוש פעמים רצופות. זה היה מרומם רוח לראות אותה שם, זקופה ומחויכת, כל כך קרובה לגלים שסחפו אותה לרגעי השיא של חייה

9תגובות
לי קורזיץ יושבת במים
ספי מגריזו

זה היה ביולי 2010, קצת אחרי שטבעה באליפות אירופה בדנמרק וניצלה בזכות הנשמה מפה לפה שהעניק לה מאמן צרפתי. נפגשנו במכמורת, ובמשך שעתיים התפעלתי מהמורכבות, מהאמביציה ומאהבת הים של לי קורזיץ, אחת הספורטאיות הכי מיוחדות שהכרתי.

רוצים לקבל את כל הכתבות של אורי טלשיר ישירות למייל, מיד עם פרסומן? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף

"אני לא כמו כולם, אני שונה", היא סיפרה אז, "אני מרגישה את הים, מבינה אותו ומדברת איתו. אפילו אם אני לא מתחרה, בכל בוקר אני קמה ומסתכלת עליו. הים זו האהבה הכי גדולה שלי ואני כמוהו - פעם שקטה, פעם סוערת ופעם יש זרמים מתחת. אני מאוד לא יציבה, אבל עכשיו אני מבסוטית. פעם הייתי ילדת פרא, היום אני גם מבינה אנשים. אני הולכת על הקצה כל החיים שלי, רוצה לנצח ומסכימה להקריב הרבה. הבעיה שלי היא שאני לא מספיק פחדנית".

התעוזה והכישרון הובילו את קורזיץ לשלוש זכיות רצופות באליפות העולם בגלישת רוח בין 2011 ל-2013. מאז, בשל נסיבות בריאותיות, היא לא חזרה להתחרות.

בפברואר השנה, הספורטאית הכי מעוטרת שצמחה בישראל שוב הגיעה לאליפות העולם, הפעם כצופה בתחרות שהתקיימה באילת. הרבה לפני שהמטוס נחת בערבה, קורזיץ הביטה במים דרך החלון ואיבחנה ממבט-על את כיוון ועוצמת הרוח לקראת השיוטים. הים אותת לה, והיא הקשיבה. בצהריים קורזיץ כבר עמדה שם, בכניסה למרינה, עם סווטשירט, משקפי שמש ותיק גב. מסביבה עשרות גלשנים שנחו על המדשאה לפני ההזנקה. מעת לעת ניגשו אליה ספורטאים ומכרים ששמחו להיתקל בה, והיא החזירה להם חיוך שובה לב.

גלויה ספורטיבית נוספת מ-2016 || כשלונה צ'מטאי גרמה לנו להאמין שבישראל גם הטובים מסוגלים לנצח

זה היה צובט, מרגש ומעורר געגועים לראות את ילדת הים, זקופה ומחויכת, על רקע המפרץ היפהפה וכל כך קרובה לגלים שסחפו אותה לרגעי השיא של חייה. להתבונן בקורזיץ, ולחשוב על הסבירות שאיכשהו היא תעשה זאת שוב. יש דברים בחיים שגם אם הסיכוי שלהם להתממש הוא קלוש עד אפסי, עצם המחשבה עליהם מרוממת את הרוח והנפש. ומי אם לא קורזיץ ידעה תמיד לקחת את הבלתי הגיוני ולקרוע אותו לגזרים.

מדי שנה מוכתרים גולשים ישראלים לאלופי עולם בגילי נוער, ורבים מהם נעלמים. קורזיץ, חרדה לגורל הדור הבא, היא הראשונה שתשתוקק לראות סוף סוף גולשים צעירים שפורחים במדינת החוף האינסופי והקיץ הנצחי. ספק גדול אם אי פעם יהיו לנו טובות ממנה, אבל אין שום סיכוי שתהיה עוד אחת כמוה.

לי קורזיץ משוחחת עם מישהו
אורי טלשיר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#