בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשזוהר שיקלר בכתה מהסיבה הנפלאה ביותר

דמעותיה של השחיינית בת ה-18 כשהשיגה את הקריטריון לריו, היו הביטוי האותנטי והמרגש ביותר לרגע הקסום הזה. כך נראה חלום ארוז בבריכת 50 מטר

3תגובות
זוהר שיקלר בבריכה
פייסבוק | זוהר שיקלר

זו היתה הפעם הראשונה והיחידה בה ראיתי ספורטאי ברגע הזה. אותן שניות, בהן הוא מבין שממש עכשיו הבטיח לעצמו את המקום במשחקים האולימפיים. דמעותיה של זוהר שיקלר ב-7 באפריל 2016, כשהשיגה את הקריטריון לריו, היו הביטוי האותנטי והמרגש ביותר לקסם הזה. בכי שהתבשל אצלה בפנים ופרץ מבלי שהיתה לה שום יכולת לשלוט בו. כך נראה חלום כשהוא ארוז בתוך בריכת 50 מטר - 25 שניות, 18 מאיות ונגיעה נחושה בקיר. חלום שכמה שנים קודם לכן, שיקלר בת ה-18 אפילו לא העזה לחלום.

רוצים לקבל את כל הכתבות של אורי טלשיר ישירות למייל, מיד עם פרסומן? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף

באוגוסט 2015, השחיינית ניצחה באליפות ישראל ב-50 מטר חופשי. היא עצרה את השעון על 25.30 שניות, רק שתי מאיות מהקריטריון. שיקלר גברה על אנדי מורז הבכירה, אך הזהב לא עניין את מי שדמעה על כתפו של יו"ר אגודת דולפין נתניה, סימון דוידסון. "הייתי מעדיפה לא לקבל מדליה ולעשות קריטריון", היא אמרה אז, "זה היה מבאס. לא האמנתי שזה יכול לקרות ושאהיה כל כך קרובה".

שתי מאיות ארורות מריו. אולי אם לא היתה גוזזת ציפורניים באותו שבוע, שיקלר היתה הופכת כבר אז לשחיינית אולימפית. את המטען המוחמץ הזה סחבה בבטן כמעט שמונה חודשים, עד שבאפריל השנה שוב זינקה לבריכה במכון וינגייט.

לא בטוח ששיקלר הצעירה צפתה ב"מבצע סבתא", אך נדמה שבאחד המשחים המכוננים בחייה ידעה להתחיל הכי מהר, ואז להגביר. "לקראת הסוף הייתי ממש בתאוצה מטורפת", היא סיפרה כיצד נגעה בקיר ומיד הסתובבה ללוח התוצאות האלקטרוני. "בהתחלה, כשהוצאתי את הראש מהמים, לא חשבתי שהצלחתי. ראיתי 25 שניות ואמרתי 'שיט, לא עשיתי את זה'. ואז, פתאום קלטתי שבמאיות יש רק 18, וירדו ממני בערך 200 קילו".

כשהיתה קטנה, שיקלר בכלל פחדה ממים ועשתה צרות לאביה ישראל, שגידל לפניה שלושה שחיינים. דווקא בת הזקונים הפוחזת, שלא רצתה לשחות, הפכה לספורטאית ברמה בינלאומית. בניגוד לתסכול העמוק שחוותה אשתקד, הפעם הדמעות צנחו מעיניה של שיקלר בנסיבות הנפלאות ביותר שאפשר לדמיין. 

"בכי של אושר זה באמת הבכי הכי כיף שיש", היא שיתפה אחרי המשחה, "זה בכי של הקלה מטורפת, של סוף סוף, אחרי כל הקושי וכל הלחץ הזה. סוף סוף אפשר להגיד זהו, נגמר, הגעתי ועשיתי. פשוט נשברתי כי כל כך רציתי את זה. כשאתה רודף אחרי משהו שאתה כל כך רוצה, יש המון מתח וכל החיים שלי היו סביב זה".

גלויות ספורטיביות נוספות מ-2016 || כשלונה צ'מטאי גרמה לנו להאמין שבישראל גם הטובים מסוגלים לנצחכשילדת הים לי קורזיץ חזרה אל שפת המים

אחרי התצוגה של בתם הקטנה, ישראל ועפרה שיקלר ירדו במדרגות עם זר הפרחים שקיבלה זוהר וצעדו אל החנייה בווינגייט. הוואטסאפ המשפחתי רעש וגעש, עם סימני קריאה ואימוג'ים ססגוניים, וכמובן דאחקות על דילים אטרקטיביים לברזיל. אלו היו ימים ששיקלר ובני ביתה לא ישכחו לעולם.

"כנראה שאני אלך לאכול המבורגר, כי לא עשיתי את זה הרבה זמן", תיארה כיצד תחגוג את הכרטיס לריו, "חודשיים לפני תחרויות אני לא אוכלת שטויות. בכל פעם אני רואה מסביבי אנשים אוכלים ואוכלים, ואני מתה כבר לאכול משהו טעים. אני לא יכולה לתאר לעצמי את חיי בלי שחייה, זה כבר חלק ממני. כיף ומגניב להיות ספורטאית אולימפית".

זוהר שיקלר מתראיינת ובוכה
אורי טלשיר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#