בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלמה גליקשטיין רוצה לחבוט את הטניס הישראלי מעל לרשת

טניסאי העבר מונה למנהל המקצועי של האיגוד ושם לעצמו מטרה: למצוא את היורשים של דודי סלע ושחר פאר. עם מרכז טניס לאומי והשקעה בצעירים, "בעוד כמה שנים", הוא אומר, "מפת הטניס הישראלי תיראה אחרת"

8תגובות
שלמה גליקשטיין. "״הכיוון הוא להפנות יותר משאבים לגילאים הצעירים"
איגוד הטניס

״ישראל השלימה 0-5 על רומניה והבטיחה את ההישארות בבית האזורי הראשון בגביע הדייויס״, בישרו כותרות נרגשות בכלי התקשורת השונים ביום ראשון האחרון. זה לא שהכותרות טעו - העובדות נכונות - אבל רק חודש לפני כן הן ביכו את מצבו של הטניס הישראלי בעקבות התבוסה הביתית 5-0 לאוקראינה. אז מהו האבחון הנכון יותר?

כמו תמיד, האמת היא איפשהו באמצע. המצב של הטניס בארץ לא על הקרשים, אבל גם ממש לא בשיאו. נבחרת הדייויס בנויה כיום על השרידים של זו שניצחה את רוסיה ביד אליהו ב-2009 (יוני ארליך ודודי סלע) ועל שחקנים צעירים שהם עדיין בגדר הבטחה - עידן לשם (287 בעולם), מור בוליס (564), איגור סמילנסקי (516), ובקרוב גם ישי עוליאל. באמצע - יש בור. אף שחקן מעל גיל 22 לא מתקרב לסלע הוותיק.

מי שאמור לחבוט את הטניס הישראלי קדימה הוא שלמה גליקשטיין - מגדולי הטניסאים הישראלים (שני בדרוג רק לעמוס מנסדורף), ומי שהופך בימים אלה ממנכ״ל איגוד הטניס למנהל המקצועי שלו. ״הפיצול של תפקיד המנכ״ל לצד ניהולי וצד מקצועי יאפשר לי להתעסק בראש נקי בעניינים המקצועיים, שזה 80%-70% מהדברים שקורים באיגוד״, הוא מסביר.

אם מישהו מצפה לשינוי מיידי - כדאי לו להיאזר בסבלנות. באיגוד הטניס הבינו שכמו בכל ענף ספורט, ההשקעה המרכזית צריכה להיות בספורטאים הצעירים. ״מעל 50% מהתקציב - אולי אפילו 60% - יופנה לבני ה-16 ומטה. כיום הילדים מתאמנים בהרבה מועדונים קטנים, ובמסגרות של נבחרות לאומיות. עד השנה האימונים בנבחרת לא היו ברמה מספיק גבוהה או מספיק רציפים, אבל מהשנה הבאה הנערים יתאמנו לפחות פעמיים בשבוע בנבחרת לאומית מורחבת, לגילאי 12 עד 16, שתעבוד עם המאמנים הלאומיים שלנו - עמוס מנסדורף, אני מקווה שעם רונן מורלי ממרכז הטניס, ועם הראל לוי, הקפטן, שאני רוצה שגם יהיה מעורב״.

בענפי הג׳ודו, השיט והשחייה, למשל, כבר הבינו שמסגרת של נבחרת לאומית קבועה המתפקדת בתור בסיס האימונים המרכזי של הספורטאים המובילים, מניבה הצלחות של ממש. גליקשטיין מספר בראיון איתו שגם איגוד הטניס בדרך למהלך דומה, שיייצא לדרך אולי כבר ב-2018. 

הראל לוי. גליקשטיין מקווה שגם הקפטן הלאומי ישתלב באימון הצעירים
ניר קידר

״ננסה לגרום לכך שמגיל מסוים יהיה לצעירים מרכז שבו הם יתאמנו באופן מלא. להוציא אותם מבתי הבסיס - המועדונים, וכמו שפעם היתה האקדמיה הלאומית, הכוונה היא לרכז את הטניסאים המובילים במקום אחד עם המאמנים הכי טובים. זה יכול לקרות כבר בשנה הקרובה, בעיקר לילדים שהם מעל גיל 15-14. נוציא בהדרגה את הילדים המובילים מהמועדונים, ונדאג שיתאמנו באופן מלא עם צוות של איגוד הטניס. אנחנו רוצים לקחת יותר אחריות על הפיתוח שלהם, על ההתפתחות שלהם, עליהם״.

אם לטניסאים הצעירים האיגוד מתכנן לעזור עם הקצאת משאבים והשקת תוכנית לאומית, לבוגרים הוא עוזר בעיקר עם שעות בית. ״המגמה שלנו בשנים האחרונות היתה לעשות בארץ הרבה תחרויות וזה דבר שמאוד הצליח״, מספר גליקשטיין, ״יש הרבה שחקנים עם דרוג ATP ודרוג ITF לנוער, בעקבות ריבוי התחרויות. אצל הגברים יש לנו 18 תחרויות פיוצ׳ר, כמעט אין לזה אח ורע בעולם. יש בארץ 10 תחרויות ITF לנוער, זה מספר 2 בעולם אחרי סין. כל זה נועד לאפשר לשחקנים לצבור ניקוד, והעובדה שזה קורה פה, ולא מצריך אותם לטוס לחו״ל, חוסכת להם הרבה מאד כסף״.

״באיזשהו מקום״, הוא מוסיף, ״קל יותר לצבור את הנקודות הראשונות במדינה שלך, בין אם זה בזכות יתרון הביתיות או זה שאתה עושה תחרות וחוזר הביתה ולא לבית מלון באיטליה. זה גם הצדיק את עצמו - אם לפני שלוש שנים התחרויות והפרסים הכספיים התחלקו בערך 20%-80% לטובת השחקנים הזרים, נכון להיום זה כמעט הפוך - ישראלים זוכים, פחות או יותר, ב-80% מהניקוד והפרסים שניתנים בארץ. כרבע מתקציב האיגוד יוצא על התחרויות, ומרבית הכסף הזה חוזר לשחקנים הישראלים״.

בראיון שהעניק יו״ר האיגוד הנכנס, ד״ר יוני ירום, מיד לאחר הניצחון על רומניה, הוא אמר שלאיגוד יש משאבים, אבל צריך לדעת לחלק אותם נכון. ״לאיגוד יש תקציב יפה של בערך 11 מיליון שקל, אבל אנחנו צריכים להצליח לשמור עליו״, מסביר גליקשטיין, ״הכיוון הוא להפנות יותר משאבים לגילאים הצעירים בטניס, להמשיך עם תוכנית התחרויות ולחזק יותר את המועדונים - שזה דבר שהאיגוד יעשה יותר החל מ-2018״.

אחד המראות הבולטים בשנים האחרונות הוא היציעים המתרוקנים באיצטדיון ברמת השרון. ימי יד אליהו המלא ב-2009 בגביע הדייויס הם זיכרון רחוק. גם כאן, על פי המנהל המקצועי הנכנס, צריך לחכות. ״בגלל שהספורט אצלנו הוא לא חלק מהווי החיים כמו במדינות באירופה, אוסטרליה או ארה״ב, אצלנו הפופולריות של הענף קשורה מאוד לתוצאות של שחקנים. התוצאות פחות טובות, אז יש קצת פחות חשיפה ופחות כותבים על טניס״.

דודי סלע במפגש הדייויס מול רומניה
ניר קידר

״בשנתיים-שלוש האחרונות״, מוסיף גליקשטיין, ״מתחיל להיווצר איזשהו חור - לא נכנס מישהו שיתקרב באמת לדודי (סלע). בבנות בכלל - שחר פאר פרשה ונוצר חור גדול. מאז ומתמיד היו פה חורים, הם נובעים מזה שאנחנו מדינה קטנה, ואי אפשר להגיד שאנחנו המדינה הכי ספורטיבית בעולם או שמשקיעה הכי נכון בספורט. לא מעט מהדברים שקורים בספורט הישראלי הם פוקסים, מזל, ועבודה של אינדיווידואלים. לא סתם הנבחרות שלנו בהרבה ענפים לא מצליחות ברמה הבינלאומית״.

בטניס, ענף שבו העבודה האינדיווידואלית היא לב לבה של ההתפתחות המקצועית, באיגוד מנסים להשאיר כמה שפחות ליד המזל. נראה שבלי בסיס ודחיפה לאומית, פשוט קשה מדי לייצר דור. ״עברנו שינויים משמעותיים״, אומר גליקשטיין, ״אם תהיה סבלנות, אם נצליח להשיג את המשאבים שאנחנו מצפים להם ונשקיע אותם בצורה מושכלת, ואם כל השחקנים ימשיכו לעבוד קשה, יהיו מחויבים וימצו את הפוטנציאל שלהם - אז בעוד כמה שנים נראה פה מפת טניס אחרת לגמרי. זה הרבה 'אם' - כי בטניס אתה תלוי בכל כך הרבה גורמים שגם לא קשורים אליך - אבל אני מאמין שזה יכול להיראות אחרת״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#