טור דה פראנס

באלפים, בפירנאים ועתה גם נגד השעון, הפך גארנט תומאס למלך צרפת

אחרי שנים בצלו של כריס פרום, הבטיח הבריטי בן ה-32 את זכייתו הראשונה בטור דה פראנס כשסיים שלישי בקטע נגד השעון: "זה מטורף, אני לא מאמין". טום דומולן ניצח בקטע וידורג שני, האלוף היוצא ישלים את הפודיום

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גארנט תומאס שועט לקו הסיום בטור דה פראנס. איפה ירכב בשנה הבאה?
גארנט תומאס שועט לקו הסיום בטור דה פראנס. איפה ירכב בשנה הבאה?צילום: AFP
אמיר ענבר
אמיר ענבר

על הקירות של מועדון הרכיבה "מינדי פליירס" בקארדיף משורבטות חתימות של צעירים שגדלו במקום ועלו לגדולה. אלופים אולימפיים, למשל, כמו אואן דואל ואלינור בארקר, שזכו בזהב בתחרויות המסלול בריו 2016. לשם נוסף שמרוח על הקיר יש שתי מדליות זהב אולימפיות בוולודרום, מבייג'ין 2008 ומלונדון 2012, אך החל ממחר (ראשון) יהיו לו הישג שיבליט אותו מאחרים – אלו שעל הקיר ורבים שלא – כאלוף הטור דה פראנס.

לפני שלושה שבועות ישב גארנט תומאס מול העיתונאים והתייחס למעמדו המיוחד בקבוצת סקיי בתחילת הטור: כמישהו שאינו המוביל שלה, אך רשאי להתחרות למען עצמו במקום להיות כבול לתמיכה בכריס פרום, לפחות עד שהתוצאות יאמרו אחרת. ועל הדרך, לעבור מתחת לרדאר. "זה בסדר מבחינתי", אמר, "אני מעדיף שאנשים לא ידברו עליי, להמשיך לעשות את הדבר שלי ופשוט להתחרות".

הפעם הראשונה בה הגיע תומאס לגראנד טור כמוביל של סקיי, אשתקד בג'ירו ד'איטליה, הסתיימה בהתרסקות בקטע התשיעי ובפרישה כעבור שלושה ימים. הפעם, גם מבלי להיות המוביל המיועד, הפיק מעצמו הופעה שקרובה לשלמות - דרך קטעים שקטים במישור ועל האבנים המשתלבות, היעדר התרסקויות, מפגן כוח באלפים ושימור מעמדו בפירנאים. צעד אחר צעד, עם מעט ניצוצות והרבה יעילות, הפך את מה שנראתה כמו שאלה פשוטה עבור סקיי – במי להשקיע את מרב המאמצים ברגע האמת, פרום או תומאס – למסובכת. ואז, הפך אותה שוב לקלה. בגראנד טור ה-13 שלו, תומאס פשוט היה הרוכב החזק ביותר של סקיי, החזק ביותר במירוץ.

מחר עוד ימתינו לו 116 קילומטרים אחרונים לפריז, מצעד ניצחון שיעבור עם בירה או שמפניה ביד. ואולי שתיהן. כדי להרוויח זאת, היה צריך עוד לעבור בשלום היום את 31 הקילומטרים שהרכיבו את הקטע התחרותי האחרון, ה-20 במספר, מירוץ נגד השעון. "אני מנסה לא להיסחף", אמר לקראת הקטע, אך הודה כי יתרונו בדרוג המצטבר – 2:05 דקות על טום דומולן, "אמור להספיק".

זה היה הרבה יותר ממספיק. דומולן אמנם ניצח בקטע, אבל הצליח לקזז רק 14 שניות מיתרונו של תומאס, שחצה את קו הסיום כאלוף הבא של הטור. בדיוק כמו בג'ירו השנה, יסיים ההולנדי שני, אחרי רוכב של סקיי. פרום, שדורג שני בקטע, מרחק שנייה מדומולן, חזר למקום השלישי על חשבון פרימוז' רוגליץ' והבטיח את המקום על הפודיום בפריז. הפעם, לראשונה בצרפת, הוא יהיה רק על המדרגה השלישית. הראשונה שייכת לוולשי הראשון שזוכה בטור והבריטי השלישי שעושה זאת, כולם תוך שש שנים.

בגיל 32, 12 שנים לתוך הקריירה המקצוענית שלו כרוכב כביש ושש שנים אחרי שנטש את הוולודרום כדי להתרכז בה, כבש תומאס פסגה שמעטים מגיעים אליה. מי כמו הוולשי שעזר לפרום לזכות בטור ארבע פעמים, יודע שלא עשה זאת לבד. "הקבוצה כאן חזקה בצורה פנומנלית", אמר בשבוע האחרון, "יש לנו אותי, את פרומי, את אגן ברנאל – הכישרון המבריק ביותר מזה זמן רב – ואת לוק רואו. העניין הוא לא רק רגליים טובות, אלא גם ראשים טובים".

הראש הזה שירת אותו בנערותו, כשלא היסס לעבוד למען אחרים. אנדי הוסקינס, שרכב איתו בשעתו, סיפר ל"גרדיאן" על מירוץ עד גיל 16 בו ויתר על ניצחון כדי להעניקו לאחד מחבריו למועדון, צעיר מבוגר יותר שחלון ההזדמנויות שלו הלך ונסגר. הוא לא התבכיין אז, ולא עשה זאת מאז. את הדיבורים, הבחור השקט מקארדיף מעדיף לתת לרגליו לעשות.

אחרי הזהב בלונדון 2012 הוריד במשקל כדי לשפר את יכולותיו כמטפס והתחדד בהדרגה. מאז הופעתו המצוינת בטור של 2015, חיכה להזדמנות הגדולה שלו. זו שקיבל בג'ירו 2017 אבדה בגלל חוסר מזל. את זו של הטור 2018 לקח בשתי ידיים ובשתי רגליים, בהופעתו התשיעית במירוץ, 11 שנים מאז סיים במקום ה-140 בבכורה שלנצח יזכור כחוויה מזעזעת. "אני מרגיש טוב יותר משהרגשתי אי פעם לפני תחילת הטור", אמר תומאס טרם תחילת המירוץ השנה. שלושה שבועות מאוחר יותר, הוא פשוט מרגיש טוב מאי פעם. "אני באמת מנסה לא לבכות", אמר היום ל-ITV, "הפעם האחרונה שבכיתי היתה בחתונה שלי. אני לא יודע מה קרה אז, לפחות אני יודע מה קורה עכשיו. זה מטורף - טור דה פראנס! אני לא מאמין".

קטע 20 (מירוץ אישי נגד השעון, סן-פה-סור-ניבל – אספלט, 31 ק"מ):
1. טום דומולן (הולנד, סאנווב) 40:52 דקות?
2. כריס פרום (בריטניה, סקיי) + שנייה
3. גארנט תומאס (בריטניה, סקיי) + 14 שניות
4. מיכל קביאטקובסקי (פולין, סקיי) + 50 שניות
5. סורן קרה אנדרסן (דנמרק, סאנווב) + 51 שניות

צמרת הדרוג המצטבר:
1. גארנט תומאס (בריטניה, סקיי) בזמן של 80:30:37 שעות
2. טום דומולן (הולנד, סאנווב) + 1:51 דקות
3. כריס פרום (בריטניה, סקיי) + 2:24 דקות
4. פרימוז' רוגליץ' (סלובניה, לוטוNL-ג'מבו) + 3:22 דקות
5. סטיבן קרויסוויק (הולנד, לוטוNL-ג'מבו) + 6:08 דקות

החולצה הירוקה (מלך המאיצים): פטר סגאן (סלובקיה, בורה-הנסגרוהה)
החולצה המנוקדת (מלך ההרים): ז'וליאן אלאפיליפ (צרפת, קוויק סטפ-פלורס)
החולצה הלבנה (הצעיר המצטיין): פייר רוז'ר לאטור (צרפת, AG2R)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ