בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלוג האיגרוף

קנלו אלוורז לקח לגולובקין הכל, גם את המורשת

שנה מאז השוד הגדול, ואל הקרב החוזר התייצב אלוורז אחר לגמרי. היום הוא הביט למפלצת בלבן של העין, היום הנעורים באו להפשיט את האריה הזקן מהחגורה, היום הוא יום העצמאות

6תגובות
קנלו אלוורז, לפנות בוקר
AFP

שנה אחרי השוד שגזל מגנדי גנדייביץ' גולובקין ניצחון מתוק ומוצדק על סאול קנלו אלוורז, הגיע לפנות בוקר (ראשון) גג"ג לקרב חוזר. אבל הפעם הקזחי מצא מולו קנלו אחר לגמרי לזירה. כזה שלא היה לשנייה אחת על הרגל האחורית. כזה שהביט בשנה האחרונה אל התהום. כזה שביום העצמאות של מקסיקו נטע תקווה בלבבות והביא להם שוב את החגורות שהם כל כך אוהבים.

זוהי הגרסה הטובה ביותר שהיתה לאלוורז. בגיל 28, אחרי שהיה בזירה עם חלק מהגדולים ביותר, עם מיגל קוטו, עם שיין מוזלי ועם פלויד מייוות'ר - מולו רשם את ההפסד היחידי בקריירה - עתה הפשיט הכתום מגוודלחארה את החגורות מהענק הקזחי. אלוורז התרחק מהחבלים כאילו היו גדר חשמלית, עשה את כל ההתאמות וגזל מגולובקין את שני התארים. ייתכן שהוא גזל ממנו הכל.

גולובקין אינו מושלם יותר, הוא נראה לראשונה כמו בן אנוש. הוא נראה איטי בכמה אחוזים וחלש בכמה אחוזים, ומול מה שהביא אלוורז זה היה רחוק מלהספיק. אלוורז נחשב עוד לפני הקרב לפנים של עולם האיגרוף. המקסיקני מספר אחת. המרוויח הגדול ביותר - מי שכדי לראות אותו נכנס לזירה, מיליון איש לפחות מוכנים ללחוץ על הכפתור של הדובדבנים ולשלשל את המעות. 

זה התחיל עם שני הלוחמים במרכז הזירה, בדיוק כמו בקרב הראשון. שניהם זרקו בעיקר ג'בים שפגעו בשני הצדדים. אולם כבר מהרגע הראשון היה משהו אחר באלוורז. אחרי דקה בודדת בקרב, לצד לפט-הוק עם כוונה כל כך רעה, הוא זרק הצהרת כוונות. בסוף הסיבוב השני, אחרי ששוב עמדו השניים פנים אל פנים כמו המעצמות הגדולות, איש אינו ממצמץ או מוריד מבט, הלך אלוורז לפינה שלו כשהוא יודע - עם זה אני יכול להתמודד. זה היום שלי. אני בעל הבית. היום אני לוקח איתי את החגורות, לא משנה מה יביא הקזחי. זה היום שלי. היום שוב אני אלוף.

אלוורז - דלג

גולובקין לא נראה טוב. הוא ראה משהו שלא ראה עד היום (אולי לסיבוב או שניים מול ג'ייקובס). הוא לא מטיל אימה, לא זורע פחד. הוא מקבל את הכבוד לו הוא ראוי, אבל לא יותר מזה. והיום הוא היה צריך הרבה יותר מזה כדי להמשיך את המורשת. אולי אפילו כדי לצקת אותה, כי כשיסתכלו על הקריירה המפוארת כל כך, ישאלו בסוף את מי הוא ניצח. אילו גולגולות מכובדות יש לאדון על החגורה. והתשובה תהיה מוזרה. אלוורז הוא חבר היכל התהילה (לעתיד) היחיד מולו הוא נלחם. פתאום השליטה הפנומנלית בקטגוריה שלו לאורך שנים ארוכות כל כך, תוך כדי הימנעות גורפת מיריביו להיכנס איתו לזירה (ויש יגידו בעיקר של אלוורז), נראית חסרת משמעות. פעם אחת נתנו לו השופטים תיקו, והוא נשאר אמנם עם החגורות, אך ההפסד היום היה ברור ומוחלט. כזה ללא סימני שאלה. כזה עם סימני קריאה מווגאס ועד גוודלחארה.

כל מי שראה את הקרב הקודם חיכה לראות מה יהיה בסיבוב רביעי. בפעם הקודמת אלוורז היה שם בשלושה הראשונים, אולי אפילו לקח אותם. אבל אז הוא נעלם. כאילו חייזרים חטפו לו את הלב ואת הריאות. כאילו נשמטה האדמה תחת רגליו ובמקומה הניחו ביצות. הוא פשוט הפסיק לזרוק, נשען על החבלים כמו קשיש אחרי קניות במכולת רחוקה מדי. אבל היום, אחרי שנה, אחרי שהבין בדיוק מה צריך לעשות, הוא לא נסוג ולו שעל אחד אחורה. כל הפאוור פאנצ'ז היו שלו. היו גם כאלו שהחטיאו, אבל גם אלו שמרו את האלוף מקזחסטאן ערני ומתנשף, ולפתע אלוורז התאגרף רק על הרגל הקדמית.

אייבל סאנצ'ס קיבל כל מה שרצה. "אנחנו רוצים שאלוורז יהיה שם מולו וינסה להוריד אותו. שהוא יהיה בטווח. אז הוא ייפול בין הסיבוב התשיעי ל-11", הכריז מאמנו של גולובקין מעל כל במה, אחרי שהוא והמתאגרף שלו, בגרסאות מתואמות, טענו כי הדבר היחידי באלוורז שהפתיע אותם הוא "כמה טוב הוא בורח". נשימותיו של גולובקין הלכו וכבדו. 384 קרבות החובבים והקריירה המקצוענית שלו, התחילו פתאום להשפיע. בהיעדר יראה וכשפניו כבר "מאופרים", גם גולובקין ניצב פתאום מול אלוהיו, שרצה לבדוק ממה עשוי הקזחי.

מסיבוב לסיבוב אלוורז הרגיש חופשי יותר. טוב יותר. טבעי יותר. בעל הבית. הסיבוב החמישי היה הטוב ביותר שלו ב-17 הסיבובים בין השניים. פתאום ההגנה נראתה חלקה כל כך וגרמה לגולובקין להיראות מבוגר ואבוד. דורש עצות. כמעט עצלן. ומנגד, כל מי שראה את האימונים של אלוורז, ראה את התוצאות. מכות ההחזר אל הגוף, שאינן דבר שכיח, היו כאן תוכנית פעולה, בלו פרינט של איך לרסק את הבלתי מנוצח. ואחרי שהגוף חוטף, גם לראש קל יותר להגיע.

אלוורז (משמאל) וגולובקין
Joe Camporeale/רויטרס

"הוא איטי וחד ממדי", אומרים על גולובקין מיומו הראשון, "הוא לא יודע להתאגרף על הרגל האחורית". וכמה שהוא היה צריך איזו תוכנית ב', משהו מהמגירה אחרי שהבין כי המקסיקני היום לא מוריד את הרגל מהדוושה. היום הוא מביט לו ישר בלבן של העין. היום הנעורים באו להפשיט את האריה הזקן מהחגורה. אין יום אחר. היום הוא יום העצמאות.

מהסיבוב השמיני נעלם כל חוצץ בין השניים. ראשיהם כראשי איילים, נשענים האחד על השני, ופעם בכמה שניות, האחד הולם בשני. אפר-קאטים נפלאים של גולובקין נענו בהוקים של אלוורז. כאן הנקמה לא הוגשה קרה ולא חיכתה דורות. מקסיקן סטייל. על כל מכה חטפת ישר חזרה. כאן היו שניים מהטובים ביותר. קרובים עד כדי הבל נשיפה. סאנצ'ס ידע שחניכו חייב לנצח בכל הסיבובים האחרונים אם הוא רוצה לשמור על סיכוי להישאר אלוף. גם גולובקין עצמו ידע זאת, וסחט מעצמו את כל מה שיש.

הסיבוב העשירי היה הטוב ביותר שלו, ואולי הראשון בו הראה דומיננטיות. האגרופים המפורסמים שלו שנוחתים מעל הגולגולת הכו פתאום במקסיקני. הוא זרק כל מה שהיה לו - ג'בים והוקים ועוד ועוד. אבל היום אלוורז לא נסוג. גם מול הבליץ המאוחר הוא עמד שם. לעתים סופג, לעתים מחזיר, לעתים מתחמק. אבל בסנטימטר הוא לא הלך אחורה, כמו חייליו של סטאלין בקרב על סטאלינגרד. היום אתה עומד על שלך. אם תיקח שעל אחורה פשוט יירו בך. ההיסטוריה. העם המקסיקאי. הראי.

בתחילת הסיבוב ה-12 הם נגעו בכפפות האחד של השני. ברור שהזקן מעביר את השרביט, ותוך כדי גם מרכין ראשו לאות כבוד. השניים נתנו כל מה שנשאר במחסנית, ולאלוורז פשוט נשאר יותר. הוא גם המתאגרף המוכשר יותר, המהיר והטכני, בעל ההגנה ומהירות הידיים, והכל היה שם. עד הצלצול הגואל.

קנלו אלוורז
AFP

שופט אחד הכריז על תיקו. שניים על 113-115. בהחלטה מפוצלת קיבל המקסיקני את החגורות. אחת מהן, החשובה בעולם, עוצבה מחדש במיוחד לקראת הקרב הזה - החגורה של WBC. אלוורז הביט לשמיים. גולובקין עזב לפני שהגיע תורו להתראיין, עטוף בחלוק שלו אבל ערום מהחגורות אותן היה נושא בדרך כלל לחדר ההלבשה. זה ודאי נראה כמו נצח, מעט המטרים במנהרה, עד שנעלם מעיני המצלמה. לקזחי אין יותר בזוקה ביד, הוא האלוף לשעבר. וזה הכל.

אלוורז טוב לעולם האיגרוף. הוא הפנים והוא העתיד. לפחות עד שיגיע מישהו אחר שיכול למכור מיליון צפיות בכפתור. היום, בגיל 28, הנער הפך לגבר. האריה הצעיר בעט באחוריו של האריה הזקן. לקח לו הכל. אולי אפילו את המורשת. את הסיכוי להיחתם כאחד הגדולים ביותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#